מטרת המוקד:

סיוע למשפחות יוצאות החברה החרדית אשר בחרו לעבור לחברה הדתית לאומית.

המוקד הוקם על רקע צורך שעלה מהשטח. אין שום רצון לעודד מעבר או לשכנע בצדקותה של דרך זו או אחרת, אלא אך ורק להציע תמיכה וסיוע בסיסי למי שכבר בחר לעבור. אנו מקווים שיוזמה זו תביא מענה למי שיכול להסתייע.

נשמח לכל ביקורת, תוספת, הערה והארה.

טיפים ושאר ירקות לחברי המגזר הדתי לאומי

רקע:
1. בעומק התפיסה החרדית, הדתי לאומי נחשב כמסלף התורה ואולי כגרוע מאנשים שכלל אינם הולכים בדרכה. ילד חרדי שגדל כך, לא ישנה את עמדתו ברגע אחד.
2. האדם החרדי הורגל והתחנך לעזרה רבה ותרומה בתחומי הפרט והקהילה. תרומה בהיבט הלאומי הינה דבר פחות מוכר. השילוב של "עם-תורה-ארץ ישראל" נראה מוזר. בדר"כ הוא התחנך אחרת וקשה לו להכיל זאת.
תכל'ס:
1. אם החרדי שפגשת אינו יודע אנגלית, או חסר השכלה ביחס למשהו שאתה למדת בכיתה ח' – זה לא מעיד דבר על טיפשות או על חוסר יכולת מחשבתית. – חשוב להיזהר מפטרונות.
2. רבים מהעוזבים את המגזר החרדי זקוקים בראש ובראשונה לקהילה ולבית מכילים ותומכים. נסו להציע בכך עזרה.
3. נסו לברר בעדינות האם העוֹבר הגיע לבד או עם ילדים ומשפחה ומה מידת הנתק ממשפחתו הרחבה. בהתאם נסו להציע תמיכה.
4. קחו את העובר ל"סיבוב הכרות" עם בתי הכנסת, הקהילה ומוסדותיה הרלוונטים.
5. תנו סיוע במציאת מקום עבודה, השכלה, מגורים וכדומה.
6. הציעו או בררו עבור עזרה לילדים: שיעורי עזר להשלמת פערים, מציאת חברה, עזרה בקבלה לבית הספר והגן. חברו בין המשפחה לבין יועצת בית הספר ותוודאו שהוא יודע למי לפנות במקרה של לקויות למידה במשפחה, בעיות סוציאליות וכו'.
7. נסו לחבר את העובר לתחומים שונים של תרומה לקהילה ולמדינה. הפיכה מנתמך לתומך מקלה על דימויו העצמי ועל חיברותו של אדם שנכנס לחברה חדשה.

טיפים ושאר ירקות לעוברים מהמגזר החרדי

רקע

1. החברה הדתית לאומית מגוונת מבחינה רעיונית. אין בה מקשה אחת והיא מכילה תתי זרמים אידאולוגיים שונים ורבים: פתוחים ושמרנים, שכלתנים ורוחניים וכו'.
2. על ציר אחר, החברה הדתית לאומית מגוונת מבחינת שמירת המצוות ויהיו בה אנשים השומרים על קלה כבחמורה יחד עם אנשים מסורתיים המקיימים רק חלק מן המצוות.
3. הדתיים הלאומיים מאמינים במדינה ורואים בזה ערך דתי.
תכל'ס:
1. במרבית אזורי המחייה הדתיים לאומים, כל הגוונים והצורות שלעיל יוכלו להתקבל ולהיות חלק מהקהילה באותה רמה.
2. מרבית מערכת החינוך הדתי הינה ציבורית (ממלכתי דתי) ועל כן היא מחוייבת לקבל כל ילד שמעוניין בחינוך דתי. אם במקרה נתקלתם בסירוב כלשהו- פנו אלינו.
3. דתיים לאומיים לא אוהבים שמזלזלים בשירותם הצבאי, במוסדות המדינה, בתשלומי מס וכדומה.

יוצאי המגזר החרדי החיים כדתיים לאומיים שישמחו לסייע טלפונית:

1
2
3
4
5
1

לוד: חיים צוק – 054-7459896

2

יד בנימין:  נחום צויק- 054-6707878

3

ירוחם: חגי סאלם- 052-7204700

4

מעלה אדומים: יהושע בנש"ק  – 052-4473359

5

הרב ד"ר רונך לוביץ, נשיא התנועה ורב קיבוץ ניר עציון, 050-5794757

קישור לסיפורים אישיים והתמודדויות

קישורים בנושא:

לינק לאתר כל זכות, בערך זה מפורטים ארגוני סיוע המסייעים לחברה החרדית, בהתאם לתחומי פעילותם השונים!
לינק למשרד העבודה והרווחה, למטה לקידום תעסוקת חרדים
לינק לאתר: לימודים בישראל, מלגות לימודים לחרדים - אפשרויות מימון וסיוע לדתיים

מדריך להורה: מערכת החינוך הדתית לאומית

גיל 7- 12: בית ספר יסודי ממ"ד

בחינוך הדתי קיימים כ- 450 בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים. הרישום למוסדות אלו נעשה דרך המועצה המקומית ובתי הספר חייבים לקבל כל ילד שהוריו חפצים בחינוך דתי. לא ניתן לבצע שום סינון.
בין בתי הספר ישנם הבדלים טבעיים התלויים בראש ובראשונה בסגנון ההוראה והניהול. מבחינה אידאולוגית, קיים שוני לפי רמת ההפרדה המגדרית, לפי היחס בין לימודי החול ללימודי הקודש, לפי סגנונות הלמידה של המקצועות, לפי המגוון של בתי התלמידים, לפי רמת הפתיחות לעולם הסובב ועוד. בהתאם לכך יהיו מוסדות אשר יקראו "מדעיים" ויהיו כאלה שיקראו "תלמוד תורה ממלכתי דתי"- כל אלה שייכים לחינוך הדתי. יחד עם כל אלה, רב הדימיון על השונה והשיקול המרכזי בבחירת סוג ביה"ס הינו הקרבה הגאוגרפית.
משני הצדדים ישנם הורים אשר בוחרים לשלוח את ילדיהם למוסדות מעורבים לחילונים ודתיים יחדיו. או לחלופין, למוסדות שהם תלמודי תורה ציוניים השייכים לחינוך המוכר שאינו רשמי. קיימים עשרות בתי ספר משני הסוגים הללו.