"אני" ו"הוא"

פרשת פקודי המסיימת את ספר שמות הנה הפרשה המתארת את סיום בניית בית ה', את סיום בניית המשכן. כל המעיין בפסוקים יודע שפרשה זו כמעט נאמרה במלואה עוד לפני כן, בפרשיות שלפני חטא העגל. למעשה יש כאן ציר מסויים, בפרשיות תרומה- תצווה, מקבלים בני ישראל את תכנית בניית המשכן, בפרשת כי תשא בני ישראל חוטאים בעגל ובפרשיות ויקהל פקודי, מופיעים שוב פסוקי המשכן, רק בצורה אחרת.

המדקדקים ישימו לב שישנו הבדל ברור בין שתי ההוראות לבניית המשכן, זו הקודמת לחטא העגל נאמר בה פעמים רבות המילים לפני ה'- זו שלאחר חטא העגל נאמר בה פעמים רבות הביטוי כאשר צוה ה' את משה.
הסיבה לכך הנה ברורה, הכוזרי מלמדו ששורשו של חטא העגל היה רצונם של בני ישראל לסגור את הפער הגדול בינם לבין הקב"ה. בהר סיני היה מפגש אדיר בין האלוקי לאנושי ובנ"י רצו להגשים מפגש זה לנצח. בני"י היו "אני" העומד אל מול "ההוא" האלוקי, ובקשו להפוך את "ההוא" ל"אני", לסגור את הפער הנצחי בין האדם לא-ל. בתגובה לכך הקב"ה מקבע את המרחק, את הניתוק, המשכן שאחרי החטא כבר אינו לפני ה' אלא הוא עובר דרך הצו אל משה, המגע אינו ישיר, המגע הוא עקיף- כך נשמר הפער של "ההוא" מ"האני". מודל זה של "אני" "והוא", הנו יסוד ובסיס לכל מערכת יחסים אנושית, מפגש זה בין שני כוחות מלמדנו כללים חשובים ביותר בנוגע להתנהגותנו האנושית, מחד, אל לנו לנסות ולהפוך את "ההוא", את האחר, ל"אני". מאידך, חובה עלינו להיפגש ולא להישאר בבדידותנו, בדיוק כמו שהקב"ה נפגש עמנו.
המפגש שיש בו פער, מלווה את ישראל מאז ועד היום, מיום שחרב המקדש אין להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד. דרך הצו, הציווי, ניתן להיפגש עם האלוקי.
אך דומה שזה אינו מספיק, אנו כבר לא ברשות היחיד, בד' אמות של הגלות, חזרנו לרשות הרבים של התורה, לארץ ישראל, המפגש חובה שיתרחב מעבר לצו הפשוט.
בסיומה של הפרשה אנו למדים שענן השם על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו. אנו למדים, שבלב הענן, מתוך הענן מכסה על "ההוא", יש אש, אש גדולה. בדור שאחרי הגלות, חובה עלינו לחזור לאש, להתחיל ולסלול דרכים עמוקות ונוספות לכיוונו של "ההוא", לא לטשטש את הצווים, אלא להבין שהמפגש הוא רחב הרבה יותר ממערכת של צווים, שלא נפגשים רק דרך ארבע אמות של רשות היחיד, אלא שבלב המפגש בוערת אש, שרק מחכה שתדלק כשלהבת העולה מאילה.
נכתב ע"י הרב אביעד סנדר"ס – ר"מ בישיבת פ"ת המתחדשת וחבר הנהלת נאמני תורה ועבודה 

 

לכתבה המקורית באתר "מורשת"