נישואין אזרחיים- סקירה הלכתית ואפשרויות יישום

א. מבוא – נישואין וגירושין במדינת ישראל
מאז נחקק 'חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)' בשנת תשי"ג (1953), החוק הישראלי מחייב שכל טקס נישואין, ללא יוצא מן הכלל, חייב להיות תחת שיפוטם של בתי דין הרבניים. חיוב זה הוא חלק מהסמכות השיפוטית המלאה בענייני נישואין וגירושין, המוענקת לבתי הדין הרבניים כלפי יהודים ישראלים.[1] מאחר שהיכולת להתחתן כהלכה תלויה גם בקביעת יהדותו של האדם, סמכות זו נותנת לבית הדין הרבני השפעה עקיפה גם על קביעת תוקף הגיור ועל קביעת הזהות היהודית. הרציונל שמאחורי חקיקה זו היה שמבחינה היסטורית, הנישואין הם אלו שהגדירו ושמרו על ההומוגניות של העם היהודי. פיקוח של בתי דין הרבניים על נישואין, גירושין, גיור וזהות יהודית, נטען בממשלה, ישמור על ההומוגניות הזאת. הפיקוח גם יבטיח כי במקרה של גירושין, נשים לא תֵחשבנה פנויות ללא גט כשר. בכך תימנע התפשטות של ממזרות.[2] החוק הישראלי הוא בעל תוקף מחייב, כך שיהודים יכולים להתחתן בארץ רק באמצעות טקסים דתיים כדת משה וישראל, שמפקחים עליהם רבנים שהוסמכו לכך על ידי לשכת הרבנות הראשית. למותר לציין שהרבנות מסמיכה לכך רק רבנים דתיים לפי הקריטריונים שלה.

נייר עמדה ונתונים- מוסד הידועים בציבור

מוסד הידועים בציבור הנו מוסד זוגי אלטרנטיבי למערכת הנישואין הדתית בישראל. בשנים האחרונות מתרחשות במקביל שתי מגמות שהופכות מוסד זה למשמעותי במיוחד. אחת – זכויות שונות שהוענקו בעבר לזוגות נשואים בלבד מוכרות אט אט, בפסיקת בתי המשפט ובחקיקה, אף כזכויות של זוגות ידועים בציבור. שניה – עוד ועוד זוגות בוחרים למסד את יחסיהם שלא דרך הרבנות הראשית, מה שמחיל עליהם, לרוב, סטטוס של ידועים בציבור. מעבר לאלו, בתי המשפט בישראל נוהגים להחיל מבחן מרחיב כך שמודלים מגוונים של זוגיות נכנסים תחת קטגוריית הידועים בציבור לעניין הזכויות והחובות הנלווים למוסד זה.

'דו"ח המבקר -תמרור אזהרה נוסף בפני הציונות הדתית'/ גיא עזרא

גורמים בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' התייחסו לפני זמן קצר (שלישי) לביקורת שנמתחה על ידי מבקר המדינה, יוסף שפירא, על השר אורי אריאל ועל הגרעינים התורניים, ואמרו כי תגובתו של אריאל לביקורת היא תירוץ.

שריפת בובות החיילים: לטפל בקיצונים/ ד"ר חנן מנדל

ההתקפות על חיילי צה"ל בריכוזים חרדיים קיצוניים אינן חדשות, אבל הן חושפות מגמה משמעותית שיש להתייחס אליה. דווקא ככל שהשתלבות חרדים בצבא גוברת, וככל שמראה חייל חרדי לבוש מדים נהיה אפשרי ברוב השכונות החרדיות בארץ, מחריפה ההתקפה עליהם. ההתקפה אמנם מחריפה, אבל לאו דווקא השותפים בה. למעשה, ייתכן שעוצמות ההתקפה גוברות ככל שמספר הפועלים בשירותה פוחתים.