הסדרי דת ומדינה – טיוטה להסכם הקואליציוני 2015

הסכמה רחבה ולא סטטוס-קוו

תוקם בהקדם ועדה קואליציונית שתסדיר סוגיות של דת ומדינה. בוועדה יהיו חברים נציגים מכל סיעות הקואליציה.
הוועדה תכין לחקיקה או לתיקון את החוקים העוסקים בסוגיות שעל פי הסכם זה, ותדון בסוגיות נוספות שיעלו במהלך כהונתה של הכנסת.

החלטות בנושאי דת ומדינה יתקבלו מתוך הסכמה רחבה. הקואליציה תתנגד לחוקים בנושאי דת ומדינה, במידה ויהיו סיעות המייצגות 30 חברי כנסת מתנגדים לחוק.

מצע מפלגתי בנושאי דת ומדינה. הצעת נאמני תורה ועבודה לקראת הכנסת ה-20, 2015

 

להורדת המסמך כקובץ לחצ/י כאן

 

מצע בנושאי דת ומדינה

הצעת נאמני תורה ועבודה

ד"ר שוקי פרידמן, רכז תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה

 

 יחסי דת ומדינה בישראל נמצאים במתח מתמיד עוד מימי טרום המדינה. ברוב הסוגיות המרכזיות, העימות נמשך עד ימינו אלה.

מצע המפלגה בנושאי דת ומדינה משקף את הרצון לפתור את המתחים בנושא הזה, הקורעים את החברה בישראל. זאת תוך שימור אופייה היהודי של המדינה גם בהסדרים חוקיים, ומתן חופש גדול יותר לאזרחי ישראל היהודים בבחירת זיקתם ליהדות ולשירותי הדת הניתנים במדינת ישראל.

במרוצת השנים, במקביל לעימות חריף ולהכרעות שקיבל בית המשפט העליון, התקיים שיח פוליטי, אקדמי וחברתי-ציבורי רב-ממדי, שעסק בסוגיות הבוערות המרכזיות בנוגע ליחסי דת ומדינה. שיח זה תרם לעיצוב כמה פתרונות הזוכים לבסיס רחב של תמיכה בקרב הציבור ונציגיו הפוליטיים.

בנושאי דת ומדינה מתבסס המצע על ההסדרים המקובלים באופן הרחב ביותר בנושאי שבת ונישואין, ומציע רפורמות נוספות, שהמרכזית שבהן היא רפורמה ברבנות הראשית לישראל.

הסדרת יחסי דת ומדינה

הסדרת סוגיות דת ומדינה בהידברות
יהדות וזהותה היהודית של מדינת ישראל, כמו גם ההסדרה של סוגיות דת ומדינה, חשובות לכל אזרח יהודי במדינת ישראל – חילוני, דתי או חרדי. הסדרתן צריכה להיעשות מתוך דו-שיח והבנה, ולא באמצעות כפייה. הכנסת הבאה תשים לה למטרה לקדם לכדי פתרון היסטורי את הסוגיות המרכזיות בנושאי דת ומדינה:
1. מיד לאחר הבחירות תוקם ועדה קואליציונית שתסדיר סוגיות של דת ומדינה. בוועדה יהיו חברים נציגים מכל סיעות הקואליציה.
2. הוועדה תכין לחקיקה או לתיקון את החוקים העוסקים בסוגיות שעל פי הסכם זה, ותדון בסוגיות נוספות שיעלו במהלך כהונתה של הכנסת.

 

נישואין
1. חסרי דת ויהודים פסולי חיתון לא יכולים להינשא במדינת ישראל. אזרחים יהודים אחרים מחויבים להינשא דרך הרבנות הראשית לישראל.
2. מזה כמה שנים מתקיים דיון ציבורי נוקב בצורך לתקן את המצב הזה.
3. אנו מציעים להחיל את ההסדר של רישום ברית הזוגיות, שיאפשר לשני בני אדם המבקשים למסד את הקשר ביניהם לבחור האם ברצונם להינשא נישואין דתיים, או להיות רשומים כזוג במרשם ברית הזוגיות.
4. אנו סוברים שהסדר זה מאזן בין שמירת היוחסין בעם ישראל ובין מתן חופש נישואין.
5. בכנסת הבאה נקדם חקיקה שתסדיר זאת, תוך התייעצות עם רבנים, משפטנים ומומחים רלוונטיים.

 

שבת
1. יחוקק חוק שיסדיר את שמירת השבת בישראל.
2. ההסדר בנושא השבת יתבסס על העקרונות הבאים:
א. על פי מסורת ישראל, השבת היא יום המנוחה השבועי במדינת ישראל.
ב. בשבת תצומצם הפעילות המסחרית במדינת ישראל למינימום.
ג. תתאפשר פעילות פנאי ותרבות, וכן הפעלת שירותי הנגשה.
ד. במדינת ישראל לא ייפגע אדם בשל היותו שומר שבת.

 

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל הוקמה לפני כמעט מאה שנים, ומשרתת את עם ישראל במדינתו במשך עשורים ארוכים. כדי להיות רלוונטית, כדי לגעת בעם ישראל, כדי להמשיך ולהתקיים, ולמלא את הייעוד שהתווה לה מייסדה, הרב קוק – "לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום … לחזק התורה וכבודה על אדמת הקודש" – דרוש לה שינוי משמעותי. זו תכליתו של המודל המוצע: רבנות ישראלית דמוקרטית.

1. הזהות היהודית של מדינת ישראל תלויה בזהות היהודית של הפרטים החיים בה, ולא רק בהסדרי דת ומדינה.
2. רבנות מדינתית-משמעותית יכולה להיווצר רק על ידי רבני יישובים או שכונות.
3. כדי ליצור זיקה, התאמה ומחויבות בין רבנים לקהלם, הרבנים ייבחרו בבחירות ישירות ופתוחות.
4. רבנים ייבחרו לקדנציה קצובה, שלא תעלה על עשר שנים.
5. כל מי שהוסמך לרבנות על ידי מוסד מוכר יוכל להיבחר כרב שכונה או יישוב.
6. הבחירות תתנהלנה באופן שישמור על כבוד המתמודדים וכבודה של הרבנות, ימנע מעורבות פוליטית וצורך בהוצאת סכומי כסף גדולים.
7. שירותי הדת יינתנו על ידי המועצות המקומיות, ויונהגו על ידי ועד רבני העיר, שיורכב מרבני השכונות.
8. תפקיד רב העיר / הרב האזורי יבוטל.
9. הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית ייבחרו על ידי רבני השכונות.
10. מועצת הרבנות הראשית תשקף איזון מייצג של כלל האזרחים היהודים במדינת ישראל.
11. לשם קידום העקרונות האלו, תקודם החלתו של המודל הישראלי-דמוקרטי לרבנות הראשית לישראל.

 

גיור
נושא הגיור הוא סלע מחלוקת במדינת ישראל מזה שנים רבות. אנו סבורים כי יש לגבש מדיניות ממלכתית בתחום הגיור, שתאפשר לאלו שרוצים באמת ובתמים להצטרף לעם ישראל לפי ההלכה, לעשות זאת בדרך מכובדת. במסגרת זו, יש לעודד בחינה ודיון הלכתי וחברתי מחודש סביב המדיניות ההלכתית הנוהגת כלפי מתגיירים.
לאחרונה החליטה ממשלת ישראל לאפשר לרבני עיר להקים בתי דין לגיור. ממשלת ישראל תפעל למימוש ההחלטה ולהקמת בתי דין נוספים לגיור.
כמו כן, אנו מציעים כי ייקבע שטבילת נשים לשם גיור תיעשה בפני שלוש נשים, שתהיינה שליחות של בית הדין לגיור לשם כך.

 

שירותי דת


כשרות:
הרבנות הראשית תקבע סטנדרטים מדורגים מחייבים בתחום הכשרות, ותהיה מוסמכת לבקר גופים נותני כשרות אחרים. הסטנדרטים יחייבו הן את כל הרבנויות, ללא הבדל בין עיר לעיר, והן את גופי הכשרות הפרטיים.
הרבנות הראשית והגופים נותני הכשרות יחויבו בשקיפות מלאה באשר לנהלי הכשרות שלהם והעלויות שנגבות על ידם. התשלום יועבר ישירות לגוף נותן הכשרות ולא למשגיח, הן ברבנות והן בגופים הפרטיים.
על כל נושאי המשרה בתחומי הכשרות ברבנות לשמש אך ורק ברבנות ולא בגוף פרטי, כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים.
גופים נותני כשרות פרטיים יוכלו לתפקד רק כמלכ"רים.

מועצות דתיות:
המועצות הדתיות יבוטלו ושירותי הדת ברשויות יינתנו על ידי הרשויות המקומיות.

מקוואות:
קידום רפורמה משמעותית בתחום המקוואות לשם ייעול המערך ומתן שירות משופר למשתמשות בו.

קבורה:
הסרת חסמים שתאפשר הקמת תאגידי קבורה נוספים, שלא במסגרת הקיימת היום.

תורה ועבודה
מדינת ישראל מחויבת להעניק לכל תלמיד במערכת החינוך סל כישורים בסיסי של תורה ודעת. בתי הספר מחויבים לפתוח בפני הלומדים לכל הפחות צוהר למורשת היהודית, ולהכשיר אותם לעולם התעסוקה המודרני. תרגום לעקרונות האלו מצוי ב'תכנית הליבה' לבתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים.
השינויים התקציביים צריכים להיות מדורגים. על כן:
1. המדינה תממן רק בתי ספר שילמדו תכנית ליבה.
2. יתוקן חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים התשס"ח-2008, הקובע תקצוב ישיבות קטנות שאין בהן תכנית ליבה, וייקבע בו תמריץ למוסדות שבהם מלמדים לימודי ליבה. 

 

        

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המצב כיום                                                                                                                      דמוקרטיזציה של הרבנות

_______________________________________________________________

 

 

 

 

קישור לקמפיין ביידיש ( "גיא לואל מחפש רב" ) להצפת הנושא נועד לעורר תשומת לב ציבורית.

 

רבנות ישראלית-דמוקרטית- על הפרוייקט:

1. רכז הפרוייקט הינו ד"ר שוקי פרידמן. 

2. הפרוייקט נתמך ע"י הפדרצייה היהודית של העיר ניו-יורק.

3. לעזרה בחיזוק הפרוייקט אנא פנו אלינו: 052-7492543, או ב:[email protected] 

4. לתרומות נוספות אנו פנו אלינו, הצטרפו כחברים או תירמו כעת בקישור!

 

            

מינוי רבנים- לכל החיים

 

 לראשונה בישראל-מינוי רבנים בהליך דמוקרטי

תנועת נאמני תורה ועבודה מברכת את סגן שר הדתות על נכונותו למנות רבני יישובים ורבנים אזוריים בהליך דמוקרטי מלא. זאת בהמשך לפניית התנועה אליו בבקשה לקבל את המודל של רבנות ישראלית-דמוקרטית שבבסיסו המטרה כי כל הליך בחירות לרבנות יתבצע באמצעות הליך דמוקרטי מלא.

התנועה רואה בנכונותו של המשרד לשירותי דת למנות רבנים באופן דמוקרטי, צעד ראשון לקראת מימוש הרפורמה של רבנות ישראלית-דמוקרטית במסגרתה רבנים בכל הרמות ייבחרו על ידי קהילתם ולא על ידי גוף בוחר פוליטי ומוטה.

טיוטת הסכם קואליציוני – חלופה לסטטוס-קוו 2013

תנועת נאמני תורה ועבודה שקדה בשבועות האחרונים על טיוטת הסכם קואליציוני בנושאי דת ומדינה, אשר יחליף את הסטטוס-קוו הנמשך מהקמת המדינה. נפגשנו עם מנהיגים ובכירים במפלגות המרכזיות, ואנו מקווים ומאמינים כי בשלה השעה ל'מפץ פוליטי' אשר יחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל, ויחליש הסדרים אשר יש בהם כפייה דתית. המהלך מרוכז בידי ד"ר הדר ליפשיץ.

עיקרי ההצעה:

א. זכות הוטו של כל גורם חרדי על שינויים בנושאי דת ומדינה בישראל – תיפסק.

ב. הפקדת נושא הישיבות, תקצובן וגיוס תלמידיהן בידי גוף א-פוליטי (המקביל למל"ג).

ג. יצירת מסלולי הידברות לשינויים בהסדרי השבת במדינת ישראל.

ד. תוקם ועדה משותפת אשר תעצב מחדש את מכלול הסדרי הנישואין במדינת ישראל.

ה. שילוב מוגבר של נשים במוסדות הממונים על בתי הדין הרבניים.

ו. שילוב נשים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים.

ז. בחירת רבנים בידי הקהילות ולא בידי הממסד.

מפגש פעילים- לקידום המודל הקהילתי ביחסי דת ומדינה


נשמח לעזרתכם ב:

א. צוותי פעולה לעבודה מול גורמים במפלגות לצורך הכנסת עיקרי הרעיון וסעיפיו בתוך המצעים השונים של: הליכוד ביתנו, העבודה, יש עתיד, הבית היהודי ועוד.

ב. הכנסת רעיונות המודל כמו הסירטון, בתוך דיונים וסטטוסים ברשתות החברתיות.

ג. תרומות כספיות וסיוע להשגת תרומות. השאירו הודעה ב-02-5611761, שלחו לנו דוא"ל.

דוח ועדת התנועה לקידום שירותי הדת – 2005

תמצית דו"ח הוועדה

הוועדה בחנה את המצב הקיים של הממסד הדתי בישראל, הרבנות והמועצות הדתיות. אין ספק כי המצב הקיים היום מחייב שינוי משמעותי. הוועדה בחנה את ההצעות השונות למבנה חדש למועצות הדתיות ואלו מסקנותיה העיקריות לגבי כל הצעה:
א. שלטון מרכזי. (גביזון-מדן, גפני, לוי – בן דהאן). הצעה זו גורסת ריכוזו של השירות בידי גוף מרכזי, במשרד ראש הממשלה או כרשות עצמאית. הוועדה סבורה כי הצעה זו משמעותה מירכוז קיצוני של השירות, והגבלת יוזמה קהילתית ומקומית.
ב. שלטון מקומי. (החלטת ממשלה). וועדת צדוק בחנה ושללה הצעה זו פה אחד. הוועדה סבורה, בעקבות וועדת צדוק, כי הכנסתם של שירותי הדת לשלטון המקומי תפגע באוטונומיה הדתית, ותחריף את העימותים ביחסי דת ומדינה.
ג. שינוי במבנה המועצות הדתיות. (ועדת צדוק). עיקרי ההצעה של ועדת צדוק היא העברת השליטה במועצות הדתיות משר הדתות, לגורמים מקומיים (שלטון מוניציפלי ורבנים מקומיים), וייעול תפקודן. כמו כן הגבלת זמן כהונתם של רבנים מקומיים. יתרונה הגדול של הצעת ועדת צדוק הוא בשילוב של פשטות ביישום ושיפור המצב הקיים. הוועדה סבורה כי יש לאמץ את דו"ח וועדת צדוק וליישמו לאלתר.
ד. קהילה. (הדר ליפשיץ). הצעה זו קוראת להעביר את התקציבים והסמכויות בנושאי דת מהמוסדות הפוליטיים לבתי-הכנסת והקהילות. הוועדה סבורה כי הצעה זו, למרות יתרונותיה החשובים, טעונה ניסוי הדרגתי שיבחן את אפשרות יישומה.
הוועדה ממליצה לנסות את המודל הקהילתי במקומות אחדים. הוועדה ממליצה להנהלה לחבור לגורמים ציבוריים נוספים לקידום הרפורמה הנדרשת בשירותי הדת היהודיים.