נייר עמדה בנושא המחקרים על הפרדה מגדרית בבתי ספר – סקירה

מחברות: ד"ר שגית שילה-לוין, החוג המשולב והמחלקה לניהול, אוניברסיטת בר אילן ד"ר דפנה עציון, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן. הפולמוס סביב סוגיית החינוך הנפרד-מעורב חוצה יבשות, מגזרים, מגדרים, ומעורבים בו טיעונים פדגוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אך נראה כי בראש ובראשונה, שיקולים פוליטיים שמטרתם להטות את עמדתם של העוסקים בעניין, מחנכים, מנהלים, הורים ומקבלי ההחלטות, לכיוון […]

נייר עמדה בסוגיית תקנונים של בתי ספר יסודיים בממ"ד

החינוך הממלכתי דתי בישראל, מהווה את חוד החנית בקליטת עלייה ובאחריות לשכבות החלשות. מציאות זו הינה ארוכת שנים והינה פועל יוצא של תפיסה ערכית, התגייסות אחראית ומציאות ברוכה. אנו כותבים זאת מתוך גאווה למגזר אליו אנו שייכים ומתוך הערכה עצומה לראשי המערכת ולפועלים בתוכה אשר עושים עבודת קודש, באמונה, במסירות ובאחריות.

יחד עם זאת, בשנים האחרונות, קיימות תופעות אשר התחזקותן עלולה לפגוע קשות באחריות חשובה זו. בשלב זה, מדובר במספר קטן של בתי ספר ואולם אי טיפול בבעיה או עצימת עין כנגדה, עלולה לגרור את כל המערכת החינוכית אל מקום אחר לחלוטין.

היבטים שונים בהפרדה מגדרית בחינוך היסודי- על קצה המזלג

1. "מבחינה הלכתית חייבים להפריד"- לא נכון. חלק גדול מהנימוקים להפרדה אינם הלכתיים, ובכל מקרה – הדבר תלוי בהשקפת העולם של הפוסק. יש דעות המחייבות הפרדה ויש הטוענות שאין כאן בעיה הלכתית, ודאי לא בגיל טרום הבשלות המינית.
2. "המחקרים המדעיים ממליצים להפריד"- לא נכון! עובדה היא שבמרבית מדינות העולם הלימודים מעורבים בבתי הספר היסודיים בודאי ואין כוונה לשנותם.
3. תהיה לנו סטיגמה של "נחותים"- א. אם המורים והמנהל/ת יחנכו כמו שצריך, לא תהיה כל תווית או נחיתות. בזה הכל תלוי! השקעת משאבים בחינוך ערכי אמיתי אפקטיבית יותר מבזבוז משאבים מיותר על הפרדה, ותביא לבתי ספר מעורבים ואיכותיים.
4. "מדיניות החמ"ד לחייב הפרדה"- ממש לא. אין כל מדיניות כזו והמדיניות שנוסתה לא יושמה. נכון להיום, אופי הקהילה הוא זה שיכתיב את המדיניות. החמ"ד אמור לכבד את החלטת ההורים.
5. "נקבל יותר שעות אם נפריד"- להיפך! בסיס התקציב ניתן לפי מספר ילדים ולפיכך, מבחינה מספרית, לרוב יצא שההפרדה רק תוריד את מספר השעות לכיתות המופרדות. במילים אחרות: ההפרדה תגרום לילדים שלך להפסיד שעות!
ועוד….

שיתוף אבות ואימהות במסיבות סיום

 

עמדת החמ"ד הרשמית כפי שנמסרה לנו לפרסום:

"הנחיות החמ"ד הן לקיים מסיבת סיום או טקס סיום שאליו יוזמנו כלל ההורים אבות ואמהות יחדיו.

במקום שבו בית הספר מעוניין לקיים גם אירוע שלפי אופיו הוא מתאים לנשים בלבד יקיים זאת כאירוע נוסף ולא במקום האירוע המשותף".

במידה וההנחיות אינן מיושמות אצלכם- אנא פנו להנהלה, לפיקוח או אלינו 

הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי-דתי היסודי, 2014

בעשור האחרון תופסת שאלת ההפרדה בין המינים בחינוך היסודי מקום מרכזי בשיח החינוכי סביב בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי. במקביל, עם השנים חל גידול משמעותי במספר התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות, שמספרם עולה כיום על מספר הלומדים בכיתות מעורבות. על פי רוב, ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים איננה עומדת בפני עצמה והיא חלק ממגמה חינוכית כוללת המכונה בעגה המקובלת 'תורניות', והכוללת מרכיבים נוספים כמו, למשל, הגדלת מספר שעות לימודי הקודש במערכת השעות ("תגבור תורני").

עד כה לא נערכו כמעט מחקרים הבוחנים את התוצאות החינוכיות של התחזקות החינוך הנפרד וה'תורני' בחינוך היסודי. מחקר זה בוחן לראשונה את ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר מעורבים ונפרדים בחינוך הממלכתי-דתי היסודי. מסד הנתונים למחקר מתבסס על הישגי תלמידי כיתות ה' בכ-380 בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני המיצ"ב במתמטיקה, אנגלית, מדעים ועברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (כ-90% מבתי הספר היסודיים בחמ"ד).

פניית התנועה על רקע סקר החמ"ד בנושא ההפרדה- רעיון נכון, הביצוע דורש תיקונים

מזה זמן שאנו מקבלים פניות מהורים אשר טוענים כי אינם מצליחים להביא לישומן של ההחלטות מסיבות שונות. להלן מספר דוגמאות:
• הקטנת כיתות גם בכיתות א'-ג': בכמה מקומות, כגון בממ"ד גבעת זאב, נאמר להורים כי עירוב הילדים בגילאי א'-ג', יביא לגידול במספר התלמידים בכיתה. לכאורה, אם ניתנת אפשרות ליצור כיתות קטנות, היא צריכה להינתן גם כשהן מעורבות.
• אחידות: במוסד באזור ת"א, טענה המפקחת כי היא אינה מתירה לערוך משאל הורים כפי שהציעה הנהלת החמ"ד. לטענתה, הוראות החמ"ד נוגעות רק למוסדות חדשים.

דיני "תערובות"- דף מקורות לשיעור בנושא הפרדה בבי"ס יסודי

 

 דיני "תערובות"

(*דף מקורות לשיעור של הרב רונן ניובירט בנושא)

לצפייה בהרצאה בנושא:

חלק א: http://www.youtube.com/watch?v=VohYBeruFc4

חלק ב': http://www.youtube.com/watch?v=sTlCeBC5qxk


1. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נא עמוד א
מאי תיקון גדול? – אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נ-שים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב +דברי הימים א כח+ הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל! – אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, +זכריה יב+ וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא – שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם – אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם – על אחת כמה וכמה.

 

מאמר: אשליית שלום הבית בסוגיית ההפרדה

 

 

מי שמתעקש על הפרדה בין בנים לבנות גם בכיתה א´, הוא במקרים רבים מידי גם מי שידרוש היבדלות חברתית וכשהיא לא תוכל להיעשות בממ"ד הציבורי (וטוב שכך) הוא יפנה לדרך אחרת. דעה

שמואל שטח, י"ט סיון תשע"ג, 28/05/2013 09:40 ,  אתר כיפה

היחס בין אקלים חברתי והפרדה מגדרית בחינוך היסודי הממלכתי דתי

 

היחס בין אקלים חברתי והפרדה מגדרית

בחינוך היסודי הממלכתי דתי

אריאל פינקלשטיין

אב התשע"ג | יולי 2013

©

כל הזכויות שמורות

תקציר

מסמך זה סוקר את הבדלי האקלים החברתי בין כיתות נפרדות וכיתות מעורבות בבתי הספר היסודיים בחמ"ד על סמך עדויות תלמידי כיתות ה' וכיתות ו' עצמם במבחני המיצ"ב שנערכו בשנים תש"ע ותשע"א (בשתי השנים יחד, ענו על שאלוני המיצ"ב כלל תלמידי כיתות אלה בחמ"ד).

מסמך זה מציג את הנתונים ודן בהם מתוך התחשבות ברקע הסוציו-אקונומי של התלמידים. משרד החינוך מפרסם את נתוני המיצ"ב כאשר הוא מחלק את בתי הספר לשלוש רמות סוציו-אקונומיות שונות. מכיוון שבבתי ספר מעורבים ישנה כמות גבוהה בהרבה של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, לנתון זה יש השפעה מכרעת על נתוני מסמך זה. במדדים מסוימים רמה סוציו-אקונומית נמוכה מתואמת עם אקלים חברתי חיובי יותר, במדדים אחרים היא מתואמת עם אקלים חברתי שלילי יותר וישנם מדדים בהם אין לרמה הסוציו-אקונומית השפעה משמעותית על הציון הסופי.

המדד בו נמצאו הפערים המשמעותיים ביותר הינו מדד הבודק את התחושה הכללית של התלמידים כלפי בית הספר. ציון המדד מהווה את אחוז התלמידים בבית הספר שהעידו על אהבתם את בית הספר ועל חוסר רצונם לעבור לבית ספר אחר. הציון הממוצע בבתי ספר בהם הכיתות מעורבות עומד על 74.33 ואילו בבתי הספר בהם הכיתות נפרדות, עמד הממוצע על 67.9 בלבד, פער משמעותי של כ-6.5 נקודות. על פי נתוני משרד החינוך לרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים לא הייתה השפעה משמעותית על מדד זה ולפיכך נראה שיש לייחס את הפער הזה להפרדה או לנגזרותיה (כדוגמת תפיסה תורנית וכדומה). ראוי לציין שבדיקת בתי הספר ברמה הארצית מלמדת שבתי הספר המעורבים מצויים במדד זה במצב דומה לכלל בתי הספר בארץ שנבחנים במבחני המיצ"ב (שהם ברובם המוחלט מעורבים), ואילו בתי הספר הנפרדים הם החריגים.

נתון משמעותי נוסף מתייחס לשני המדדים שהציון בהם משקף את אחוז התלמידים המעידים שאינם מרגישים מוגנים בבית הספר ואת אחוז התלמידים המעידים על מעורבות באירועי אלימות. במדד "היעדר תחושת מוגנות" נמצא שבבתי ספר מעורבים, בממוצע, 7.16% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים ואילו בבתי ספר נפרדים, בממוצע, 7.85% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים, ומכאן שבבתי הספר הנפרדים ישנם 10% יותר תלמידים שמרגישים לא מוגנים. כמו כן, במדד "מעורבות באירועי אלימות" נמצא שבממוצע בבתי ספר מעורבים 15.3% מהתלמידים מעורבים באירועי אלימות לעומת 16% בבתי ספר נפרדים, ומכאן שבבתי ספר נפרדים ישנם 4.5% יותר אירועי אלימות. הנתונים הללו מפתיעים במיוחד לאור העובדה שבבתי ספר מעורבים ישנו ריכוז גבוה בהרבה של בתי ספר בהם הרקע הסוציו-אקונומי נמוך, ועל פי הנתונים הארציים של משרד החינוך בבתי ספר מסוג זה התלמידים מעורבים הרבה יותר באירועי אלימות ומרגישים הרבה יותר חסרי הגנה: ברמה ארצית, בשנת תש"ע בבתי ספר מרקע סוציו-אקונומי נמוך 15% מהתלמידים הרגישו תחושת חוסר מוגנות, לעומת 9% בבתי ספר מרקע סוציו-אקונומי בינוני ו-6% מרקע סוציו-אקונומי גבוה. על פי שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של בתי הספר יוצא שבבתי הספר המעורבים, בממוצע, 9.79% מהתלמידים היו אמורים להרגיש חוסר מוגנות לעומת 7.75% בבתי הספר הנפרדים, וכך הפער האמיתי היה אמור להיות יותר משתי נקודות דווקא לטובת בתי הספר הנפרדים, אך בפועל הפער עומד על דווקא 0.7 נקודות לטובת בתי הספר המעורבים. כך גם, במדד "מעורבות באירועי אלימות", שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים מלמד שהציון הצפוי של בתי הספר המעורבים היה 15.22 לעומת 14.39 אצל בתי הספר הנפרדים, אך בפועל, הפער היה הפוך דווקא לטובת בתי הספר המעורבים.

במדד "יחסים חיובים בין תלמידים לחבריהם" נמצא שבבתי ספר מעורבים, בממוצע, 70.81% מהתלמידים העידו על קשר טוב עם חבריהם לעומת 69.37% בבתי ספר נפרדים. בשקלול הרקע הסוציו-אקונומי מתברר שפער זה נובע כמעט כולו מהבדלי הרקע הסוציו-אקונומי בין בתי הספר המעורבים לנפרדים כיוון שבמדד זה ברמה הארצית רקע סוציו-אקונומי נמוך היה מתואם דווקא עם יחסים חיוביים יותר בין התלמידים לחבריהם.

המדד האחרון שנבדק במסמך זה עוסק בעדות התלמידים על "התנהגות נאותה של תלמידים". גם במדד זה נמצאו בתי הספר המעורבים בעדיפות: בממוצע, בבתי ספר מעורבים 42.8% מהתלמידים העידו על התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה לעומת 42.15% בבתי ספר נפרדים. אלא שגם כאן, שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של בתי הספר מלמד שהפער נובע כולו מהבדלי הרקע הסוציו-אקונומי בין בתי הספר המעורבים לנפרדים כיוון שבמדד זה ברמה הארצית רקע סוציו-אקונומי נמוך היה מתואם דווקא עם התנהגות נאותה יותר של תלמידים.

הפרדה מגדרית בחמ"ד

    המסמך עודכן במהלך חודש יוני 2013.   כסלו תשע"ג הפרדה מגדרית בחמ"ד* רקע סוגיות מגדר והפרדה עלו על שולחנה של מועצת חמ"ד תמיד וביתר שאת בשנים האחרונות. סוגיה זו היא ישנה נושנה מחד וחדשה ומסעירה תמיד את הרוחות מאידך. מיום הקמת החינוך ממלכתי- דתי בשנת תשי"ג- 1953 ועד ימים אלה לא גובשה מעולם […]

מגמות בהפרדה המגדרית בחינוך היסודי בחמ"ד, 2000-2013

תקציר מנהלים

במסמך זה מוצגים נתונים ראשוניים על אודות ההפרדה והעירוב המגדריים בבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי דתי (להלן – חמ"ד) החל בשנת 2000 עד היום.
הממצאים מלמדים על מהלך הדרגתי של הפרדת כיתות: בשנת 2000 למדו 40% מהתלמידים בחינוך היסודי בחמ"ד בכיתות נפרדות ולעומתם 60% למדו בכיתות מעורבות. בשנת 2013 לומדים 57% מהתלמידים בכיתות נפרדות, לעומת 43% הלומדים בכיתות מעורבות.
ברמת בתי הספר התמונה מורכבת יותר: בחמ"ד מתנהלים שמונה סוגים שונים של הפרדה ועירוב מבוססי מגדר בבתי הספר. חמשת המודלים המרכזיים הם:
(1) בית ספר נפרד לבנים בלבד;
(2) בית ספר נפרד לבנות בלבד;
(3) בית ספר מעורב שבו הכיתות נפרדות;
(4) בית ספר מעורב שבו כל הכיתות מעורבות;
(5) ובית ספר מעורב שבו הכיתות הנמוכות מעורבות והכיתות הגבוהות נפרדות.
בשנת 2000 עמד שיעור בתי הספר המעורבים שבהם כל הכיתות מעורבות על 50.5% מכלל בתי הספר בחמ"ד ואילו כיום שיעורם עומד על 34%. מנגד, נרשמה עלייה בשיעורי בתי הספר מן הסוגים האחרים.
הבנים והבנות אינם מתפלגים בצורה שווה לגמרי בין המודלים השונים של בתי הספר. ככל שבית הספר מציג מדיניות מעורבת יותר, שיעור הבנים בו גבוה יותר ואילו ככל שבית הספר מציג מדיניות נפרדת יותר, שיעור הבנות בו גבוה יותר. בבתי ספר שבהם לומדים תלמידים בכיתות מעורבות בלבד, ישנם כ-52% בנים לעומת כ-48% בנות, ואילו בבתי הספר שבהם כל הכיתות נפרדות ישנם דווקא כ-52% בנות לעומת כ-48% בנים. תופעה זו מלמדת על שאיפה מסוימת של חלק מציבור ההורים בחמ"ד לשלוח את בנותיהם לחינוך נפרד ואת בניהם דווקא לחינוך מעורב, שאיפה הנובעת כנראה מהתפיסה הרווחת שחינוך מעורב עשוי להועיל לבנים אך להזיק לבנות.
מבחינה של 90% מבתי הספר עולה כי ככל שבית הספר נוטה יותר להפרדה מגדרית, כך הרמה החברתית-כלכלית (סוציו-אקונומית) של התלמידים בו גבוהה יותר. כך, למשל, בבתי ספר שבהם כל הכיתות מעורבות, 34.5% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך, בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות, 25% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך ואילו בבתי ספר שבהם כל הכיתות נפרדות, רק 9% הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך. מנגד, רק 17.5% מהתלמידים בבתי ספר שבהם כל הכיתות מעורבות הם מרקע חברתי-כלכלי גבוה, לעומת 26.5% בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות נפרדות וחלק מעורבות, ו-29% בבתי ספר שבהם כל הכיתות נפרדות. ההסבר לנתון זה הוא ככל הנראה מתאם מסוים בין רמה חברתית כלכלית נמוכה ובין תפיסה דתית שאינה רואה בעיה בלימוד בכיתות ובבתי ספר מעורבים, וכן של שימוש בקריטריונים דתיים כדוגמת הפרדה מגדרית, כדי לסנן מבית הספר אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי נמוך שאינן מעוניינות בהפרדה מגדרית.
בניגוד לתפיסה הרווחת הממצאים מלמדים כי הפער הכולל בין ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת ובין ממוצע התלמידים בכיתה מעורבת הוא קטן למדי. בשנת 2013 ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת בחינוך הדתי היסודי עמד על 24.3 לעומת 25.2 תלמידים בממוצע בכיתה מעורבת, כשבשנת 2012 הפער היה אפילו קטן עוד יותר: 24.4 לעומת 25 תלמידים. על אף הפער הקטן, ההפרדה עדיין יוצרת עלויות כספיות לא-מבוטלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה וזאת בשל סיבות שונות שהמרכזית שבהן היא השיעור הגבוה משמעותית של כיתות לא-תקניות (כיתות שבהן לומדים פחות מ-20 תלמידים) שנוצר בבתי הספר המפרידים כיתות בשל ההפרדה שאינה מאפשרת "לשחק" עם כמות התלמידים בכיתה.

דוג' לשאלון שהופץ בקרב הורים לקראת הקמת בי"ס ממ"ש חדש במרכז הארץ

 

 

 

אנא הקדישו מזמנכם לשם מילוי שאלון זה.

אנחנו מעוניינים בגיבוש עמדה משותפת ככל האפשר להורים שילדיהם ילמדו בע"ה בבית הספר החדש המוקם.

בעזרת מילוי השאלון, נוכל להביא בחשבון בצורה הטובה ביותר את כלל הדעות.

השאלון אינו אנונימי. אנו מבקשים שכל משפחה תמלא אותו פעם אחת בלבד.
הורים עם ילדים עד גיל 10 כולל מוזמנים לענות על השאלון.

תקציר מחקר דימוי עצמי ותפיסת האקלים הכיתתי בקרב בנים ובנות הלומדים בכיתות מעורבות ונפרדות

מטרת המחקר: לבחון את השפעתן של שתי סביבות לימודיות שונות: כיתות נפרדות לבנים ולבנות וכיתות מעורבות, על משתנים סביבתיים ואישיותיים, כפי שהיא נתפסת על ידי תלמידים משני המינים.

נבדקים: 178 תלמידי כיתות ה'-ו' בבית-ספר ממלכתי-דתי בעיירת פיתוח. מהם – 75 בנים ו-103 בנות. 112 מהתלמידים למדו בכיתות

נפרדות ו-66 בכיתות מעורבות.// שיטה וכלי מחקר: לתלמידים הועברו שני שאלונים: שאלון דימוי עצמי ושאלון אקלים כיתתי.// מן הממצאים: בכיתות המעורבות תפיסת המורה,
האקלים הלימודי בכיתה וכן הדימוי העצמי נתפסים בצורה חיובית יותר בהשוואה לכיתות הנפרדות. אצל בנות הלומדות בכיתות נפרדות נמצא הדימוי העצמי הלימודי והמוטיבציה ללמידה הנמוכים ביותר מבין הקבוצות.// העבודה בהנחיית ד"ר חנה שחר
את המאמר המלא ניתן למצוא במכון סאלד ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן. 

חינוך נפרד וחינוך מעורב בעולם הדתי: היבטים חינוכיים

 

 

 

תקציר בעברית של הפרק השלישי בספר:

Chaya Rosenfeld Gorsetman and Elana Maryles Sztokman,
Educating in the Divine Image: Gender Issues in Orthodox Jewish Day Schools. (Hadassah Brandeis Institute 2012)

תקציר זה נכתב ע"י ד"ר אילנה סטוקמן

The Pseudoscience of Single-Sex Schooling

In attempting to improve schools, it is critical to remember that not all reforms lead to meaningful gains for students. We argue that one change in particular—sex-segregated education—is deeply misguided, and often justified by weak, cherry-picked, or misconstrued scientific claims rather than by valid scientific evidence. There is no well-designed research showing that single-sex (SS) education improves students' academic performance, but there is evidence that sex segregation increases gender stereotyping and legitimizes institutional sexism.

קישור למאמר באתר sciencemag : לחצו כאן.