חדר השאלות למורה מערכי שיעור

פעולה לשבת – פרשת בא- קדושה אני מבקש

אלוהים נתן לנו המון כוח של יצירת קדושה בחיים שלנו. למרות שאנחנו רק בני אדם המעשים שלנו והדיבורים שלנו ממש יכולים ליצור מציאות של קדושה. מה עושים עם ההבנה הזאת שיש לנו כוח לקדש במעשים שלנו???

פעולה לשבת – פרשת שמות – הרוחניות שמבעד לגוף

בפרשת שמות אנחנו מכירים לראשונה את משה רבינו, כתינוק, ונקרא על תחנה משמעותית ביותר בחייו, התחנה בה הוא נמשה מהמים, ולפיכך נקרא בשמו: משה. מה המשמעות של השם הזה?

פעולה לשבת – פרשת ויחי – כוחה של (החוסר) ראיה

ראיה זה כוח עוצמתי. דווקא משום כך אנחנו צריכים לבחור איך אנחנו משתמשים בעיניים שלנו. עלינו להתבונן ולבחור לראות רק את מה שנותן לנו אור, מה שמגדיל אותנו, מה שעוזר לנו ולסביבתנו להתמקד בחיים ולהיטען בכוחות.

פעולה לשבת – פרשת ויגש – לדעת מתי לעצור

עלינו להתבונן היטב בדברים הקורים לנו. עשרה בטבת והמלחמה הקשה שעוברת על עם ישראל ומדינת ישראל מולידה את הצורך והחשיבות להתבונן, לשוב בנו ממעשינו הרעים, לא לחזור לאותה נקודה שהיינו בה לפני שמחת תורה תשפ"ד. עלינו לחשוב ולהתבונן מה אנו יכולים לקבל על עצמנו לעשות אחרת. לפני שיגיע ט' באב.

פעולה לשבת – פרשת מקץ

בפרשת השבוע אנחנו מגיעים לשיא המתח בסיפור של יוסף והאחים. לאחר שהגביע נמצא אצל בנימין בתיק יוסף מכריז שרק בנימין יאסר וישאר במצרים ואילו האחים חופשיים ללכת. בנקודה הזאת האחים נבחנים – האם יתערבו לטובתו?

פעולה לשבת – פרשת וישב – שבת חנוכה

כשהאנטישמיות המכוערת מרימה ראש- אנחנו צריכים להיזכר בגאווה מי אנחנו. יהודים מול יוונים והתיוונות זה לא רק בחנוכה. להשתדל על אורח החיים היהודי, על עבודת השם, על רוחניות זה מאמץ חיים!

פעולה לשבת – פרשת וישלח – לראות את האור

אפשר לראות שיעקב מתכונן לגרוע מכל כשהוא מבין שהוא ועשיו הולכים להיפגש. יעקב מכין טקטיקה לריכוך של עשיו, מתפלל לה', עושה כל מה שאפשר כדי להבטיח את שלמות משפחתו ורכושו ואז מגיע המפגש עם עשיו, שבפשט נראה שמסתיים בחיבה ולא באלימות.
יעקב נמצא בסיטואציה לא פשוטה אבל דבר אחד הוא כביכול לא לוקח בחשבון. את האפשרות שעשיו לא יפגע בו. שזה יהיה מפגש תמים וטוב בין 2 אחים שלא נפגשו הרבה זמן.

פעולה לשבת – פרשת לך לך – לשמוע את הקריאה

אברהם אבינו היה מכוון לשמוע את דבר ה'. לשנות את מציאות חייו, לעזוב את משפחתו, מולדתו – רק בעקבות דבר ה'. זאת גדולה אמיתית לשמוע קריאה במציאות – ולהיענות אליה. ננסה, בוודאי בימים לא פשוטים אלו, להיענות לקול שקורא לנו – ולעשות דברים טובים למען עם ישראל ומדינת ישראל

"הוו מתונים" – על כוחה של המתינות

לעתים תפיסת עולם מתונה או מכילה עלולה להיתפס בעיניי אנשים כתפיסת עולם פשרנית, כזו המוותרת על חלק מערכיה או כזו שאינה מתאמצת על מנת לממש אותם בצורה שלמה. רושם זה מוטעה. לתפיסות מתונות שדרה אידיאולוגית רחבה ועומק רוחני ועל אף שעמדותיה מורכבות הן גם נחרצות ועקביות. אל מול שיח המבקש להקצין עמדות בשיעור זה נבקש להתחקות אחר התפיסה המתונה זו המבקשת שיח שמאחד סולמות ערכים ולא מפרידה ביניהם

דרך ארץ קדמה לתורה – מערך שיעור

מטרת השיעור היא לימוד והעמקה בביטוי:  "דרך ארץ קדמה לתורה" .

השיעור בנוי מפתיחה המבהירה  את הצורך בנושא.

מדוע הנושא הזה חשוב ובמיוחד בימינו?

באיזה אופן הנושא הזה יכול לתרום לעבודת החינוך של המורים?

בהמשך השיעור ישנה העמקה בנושא דרך פרשנויות שונות באשר לרעיון הזה במסורת.

ולסיום, דיון עם התלמידים על המשמעויות הדתיות והחברתיות של תפיסת עולם כזאת.

פעולה לפרשת ויקרא – הקרב בכדי להתקרב

בפרשת השבוע שלנו אנו מתחילים לקרוא על הקורבנות. בבסיס הרעיון של הקרבן עומדת ההבנה כי בכדי להתקרב, אדם נדרש להקריב. גם בכדי להתקרב אחד לשני וגם בכדי להתקרב לה', יש דברים שצריך להקריב מעצמנו. ללא מוכנות לכך, הקרבה לא תהיה שלימה. במהלך הפעולה נחדד את ההבנה הזו אצל החניכים.

פעולה לפרשת ויקהל – השראת שכינה והתקהלות

הקדמה: בפרשת השבוע שלנו חוזרת התורה לתאר את ביצוע עשיית המשכן אך הפסוק הראשון לפני כל הפרטים הוא עצם העבודה שמשה מקהיל את עם ישראל יחד לפני תחילת העבודות והביצוע. החשיבות של ההתקהלות הזו דומה למה שאסתר אמרה למרדכי "לך כנוס את כל היהודים". השראת שכינה והתערבות אלוהית בעם ישראל מגיעה לאחר שעם ישראל מתקהל יחד. כיצד אנו יכולים לקדם את ההתקהלות הזו ביום יום?

פעולה לפרשת כי תשא- בין שמחה של מצווה להוללות פסולה

מיד לאחר הנחיתה מחג פורים אנו קוראים את פרשת כי תשא ובה בני ישראל מחוללים סביב עגל. שמחה שיכלה להיות בסיטואציה אחרת טובה ומבורכת הופכת להוללות של חטא. בפעולה זו ננסה לחשוב על הפער הזה בין שמחה טובה לשמחה שלילית וכיצד עושים את ההבדלה וההבחנה הזו?

פעולה לשבת פרשת "תצווה"- בין רצון להכרח

הקדמה: השבת נלך בעקבות השם של הפרשה "תצווה" והפער המרתק בינו לבין השם של הפרשה הקודמת- "תרומה". מה בחיינו אנחנו עושים ב"תרומה", מרצון הלב שלנו, ומה אנו נדרשים לעשות "כי צריך"? והאם יש דרך נכונה לחבר גם המעשים שעושים "כי צריך" להבנה שגם אותם עושים בעצם מרצון?