הכנה לשבת מצוינות כציונות: תאמו להעביר פעולה ערכית למען עתיד המדינה

רגע לפני יום העצמאות, בשבת פרשת "תזריע- מצורע", וגם בשבת שלאחריה:
דאגו להעביר פעולה בנושא המצויינות.
תרימו טלפון למי שאחראי על הפעולות לבוגרים, לקומונרית, לרכזת ההרצאות וכדומה
הם תמיד שמחים שמישהו מציע את עצמו להעביר פעילות איכותית לבוגרים
חוברת מערכים (הנמצאת כולה מטה) תשלח לכל נרשם/ת!

הסרטון: שתפו בואו איתנו לממ"ד הרגיל!

בעשור האחרון תופסת שאלת ההפרדה בין המינים בחינוך היסודי מקום מרכזי בשיח החינוכי סביב בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי. במקביל, עם השנים חל גידול משמעותי במספר התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות, שמספרם עולה כיום על מספר הלומדים בכיתות מעורבות. על פי רוב, ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים איננה עומדת בפני עצמה והיא חלק ממגמה חינוכית כוללת המכונה בעגה המקובלת 'תורניות', והכוללת מרכיבים נוספים כמו, למשל, הגדלת מספר שעות לימודי הקודש במערכת השעות ("תגבור תורני").

עד כה לא נערכו כמעט מחקרים הבוחנים את התוצאות החינוכיות של התחזקות החינוך הנפרד וה'תורני' בחינוך היסודי. מחקר זה בוחן לראשונה את ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר מעורבים ונפרדים בחינוך הממלכתי-דתי היסודי. מסד הנתונים למחקר מתבסס על הישגי תלמידי כיתות ה' בכ-380 בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני המיצ"ב במתמטיקה, אנגלית, מדעים ועברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (כ-90% מבתי הספר היסודיים בחמ"ד).

ממצאי המחקר מראים כי…

פרוייקט למען תשכיל- לחיזוק לימודי המדעים המדוייקים בחברה הדתית

 

 

 

אנו פועלים לקדם את לימודי המדעים בחינוך היסודי והעל יסודי הממלכתי דתי בישראל, מתוך מטרה להביא למצוינות מדעית ואישית של בוגרי החמ"ד, ועל מנת לאפשר להם להגיע ללימודים אקדמיים גבוהים בכל תחום, ולהשתלב בכלל תחומי העבודה והחברה בישראל. 

 

רכזי הפרוייקט:

 

רכז מחקר: אריאל פינקלשטיין

רכז ארגון: נתנאל דיין

 

התוכנית בשיתוף קרן טראמפ

 

עתירה בנושא עצירת תיקצוב לבתי ספר הפועלים ללא רישיון

 

הרקע לעתירה הוא תופעה פסולה המתקיימת מזה שנים, בה בתי ספר ומוסדות חינוך פרטיים מוקמים, ללא קבלת רישיון ממשרד החינוך כנדרש, ולמרות זאת מתוקצבים מקופת המדינה, באמצעים ישירים ועקיפים.

בעתירה, אותה הגישה תנועת נאמני תורה ועבודה יחד עם עמותת הורי בית הספר ממ"ד גוננים בירושלים, באמצעות עו"ד פרופ' אביעד הכהן, נכתב כי מוסדות אלו פועלים בשיטת "מצליח":

 "גורם מסוים עובר ביודעין על החוק, מקים מוסד חינוכי שאינו חוקי, תוך שימוש במשאבים ציבוריים, ומציב בפני רשויות המדינה עובדה מוגמרת. לאחר מכן רשויות המדינה 'נאלצות', כביכול, להעניק לו תמיכה כזו או אחרת בשל העובדה כי תלמידים באים בשעריו.

בחלוף מספר שנים של פעולה בדרך זו, כמה שנים לאחר מכן בית הספר קונה לו אחיזה במקום מושבו, ובשל כך מקבל גם רישיון וסמל מוסד. באופן זה 'הולבנו' בתי ספר רבים שקמו בחטא, תוך פגיעה במוסדות קיימים, ויוצא חוטא נשכר".

 

להורדת קובץ העתירה, לחץ/י כאן

להורדת תשובת המדינה, לחץ/י כאן

להורדת החלטת בית המשפט העליון, לאחר הדיון ב- 25/12/14

להורדת תגובת עיריית ירושלים, ינואר 2015, לחצ/י כאן

להורדת תגובת המדינה, ינואר 2015, לחצ/י כאן.

להורדת תגובת עיריית לוד, פברואר 2015, לחצ/י כאן

 

 

*תמונה מהדיון ב-25/12/14: נדב, רכז חינוך וקהילה בנאמני תו"ע, יאיר כהן, נציג הורים ממ"ד גוננים, פרופ' עו"ד אביעד הכהן, נתנאל דיין, רכז פרוייקטים נאמני תו"ע. 

פנייה להקדשת הנושא השנתי של החמ"ד סביב נחמה ליבוביץ או הרב סולובייצ'יק.

 

לכבוד

יו"ר מועצת החמ"ד, הרב אברהם גיסר

ראש מינהל החמ"ד, ד"ר אברהם ליפשיץ

 18 פברואר 2013

שלום וברכה

 

 

הנדון: הצעה להקדשת הנושא השנתי של החמ"ד סביב נחמה ליבוביץ או הרב סולובייצ'יק.

 

 

מידי שנה נוהג החמ"ד לציין דמות מרכזית בציונות הדתית ולבצע סביבה פעילות ערכית רחבה וברוכה.

 

ברצוננו להציע לחמ"ד לעסוק בשנה הבאה בדמותו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק או בדמותה של נחמה לייבוביץ'.

 

הרב סולובייצי'ק פעל רבות בקרב התנועה הציונית באמריקה, עודד עליה, החיה מחדש את חיי הדת ולימוד התורה בקרב יהדות אמריקה ואף השפיע רבות על הציונות הדתית בארץ. תורתו שכללה לימוד באופן מעמיק, רצינות בעבודת ה' ומחויבות להלכה , יחד עם לימודי חול, הכרת העולם הסובב והבנת גודלו וחשיבותו – הפכו אותו לאחד מאבותיה הרוחניים של הציונות הדתית. עיסוק בפועלו של הרב סולובייצ'יק כמנהיג ציוני בגולה, חשוב מאוד גם ע"מ לחבר את תלמידי ישראל ליהדות התפוצות.

  

אנו מאמינים כי חשיפת התלמידים למורשתו של הרב סולובייצי'ק, במלואת 20 שנה לפטירתו, היא דבר משמעותי ואף הכרחי.

 

 

בנוסף, ברצוננו להציע כאפשרות נוספת את דמותה של נחמה לייבוביץ'.

 

נחמה הייתה פרשנית מקרא , מורה ומחנכת אשר חידשה דרך לימוד חדשה בתנ"ך. מפעל חייה היה ללמד תורה ולהכשיר מורים ע"מ שילמדו תורה בצורה שתחדור ללב התלמידים ותגרום להם לאהוב את התנ"ך. אנו מאמינים שעיסוק בדמותה, לרגל 110 שנים להולדתה, הינו בעל משמעות רבה לחיזוקו של החינוך הדתי, ככזה המחנך את בניו ובנותיו ליטול חלק בתורה, ללמוד וללמד.

 

 

בברכה

שמואל שטח, מנכ"ל                                                                               תהילה נחלון, יו"ר

 

פורום מנהיגות חינוכית דתית

 

   פורום מנהיגות חינוכית דתית התנהל במשך ארבע שנים (תשס"ט- תשע"ב):

 

           תוכנית "רשות הרבים"- מנהיגות חינוכית דתית- שנה ד' (תשע"ב). לפרטים לחצו כאן!

           תוכנית "עוברים לעשייתה"- מנהיגות חינוכית דתית- שנה ג' (תשע"א). לפרטים לחצו כאן!     

           תוכנית "עוברים לעשייתה" – מנהיגות חינוכית דתית- שנה ב' (תש"ע). לחצו כאן!

           תוכנית להעצמת אנשי חינוך – שנה א' (תשס"ט) – לחץ כאן.

החינוך הממלכתי דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים. תשרי תשע"ג

 

 

 

תנועת "נאמני תורה ועבודה" הוקמה בשנת 1978 על רקע דאגתם של הורים ממגמות ותהליכים אשר ביקשו להרחיק את החינוך הממלכתי דתי ממשנתו המקורית, משנת "תורה ועבודה". במשך כ-35 שנה מאז, עסקו פעילי התנועה בהעלאה תמידית של סוגיות, וביצירת שיח פנים מגזרי למען תיקון ובניית מערכת החינוך הממלכתית דתית. לשיח זה התווספה עשייה שכללה בניית קבוצות מחנכים, הורים, יצירת תכנים חינוכיים ופעילות ציבורית ענפה למען אותה מטרה.

בשנה זו בחרנו להתמקד בבדיקה מסודרת של עובדות ונתונים אודות אופיו והרכבו של החמ"ד ותלמידיו, כשדגש מיוחד הושם על ניתוח ההישגים הלימודיים של תלמידי החמ"ד בחינוך היסודי והעל-יסודי. הדבר נעשה על מנת להבין את תמונת המצב לאשורה ולא בהתבסס על שמועות או תחושות, על מנת שאפשר יהיה למקד את השיח המגזרי סביב סוגיות שיש להן משמעות ציבורית רחבה וארוכת טווח.

ההנחייה לעורך המחקר היתה אחת: לבדוק את המציאות בשטח – האם חלה נסיגה או נסיקה בחמ"ד בתחומים אותם בחרנו לבדוק.
לשמחתנו ולגאוותנו, מסקנות המחקר מציגות תמונה יפה המעוררת הערכה רבה ביחס לחינוך הממלכתי דתי. תמונה זו מעוררת כבוד רב במיוחד עקב האתגר המורכב, המבקש לחנך לתורה ולהשכלה גם יחד, במקביל ללקיחת אחריות חברתית לעילא. עם זאת, המחקר מצביע גם על מספר בעיות ומעלה נקודות ומגמות חשובות בקרב החמ"ד והציבור הדתי, שחובה עלינו לתת עליהן את הדעת ולדון בהן. המחקר מקפיד שלא להיכנס לביקורת אישית ופרסונלית אלא להצביע על מגמות ותהליכים רחבים המצריכים חשיבה. שאיפתנו הינה לתקף את המחקר באופן תמידי במהלך השנים הקרובות ובכך לבחון בצורה מקצועית את התהליכים העוברים על החמ"ד. כמו כן, מטבע הדברים מחקר זה התמקד בתחומים מסוימים, על אף שישנם עוד תחומים רבים בחמ"ד הראויים למחקר. אנו שואפים להציג בשנים הקרובות מחקרים נוספים בדבר המתרחש בתחומים נוספים בחמ"ד.

אנו מודים לכל אישי ונשות החינוך הרבים אשר עזרו לנו בביצוע מחקר זה, מהם ששמם ניזכר ומהם שבחרו לעמוד מאחורי הקלעים. וכמובן ברכת יישר כוח לאריאל פינקלשטיין אשר ניצח במקצועיות רבה על המשימה. 

להורדת המסמך כולו לחצו כאן!

לקריאת התקצירים, היכנסו לגוף הידיעה

תשובות בתחום החינוך של מועמדים הציונים דתיים לכנסת הבאה

 

התנועה שלחה בתחילת אב תשע"ב (אוגוסט 2012) את המכתב הבא לכל המועמדים והמועמדות, מכל המפלגות, אשר מייעדים עצמם להיבחר לכנסת הבאה כנציגי הציבור הדתי-ציוני. הנה נוסח הפנייה:

 

לכבוד,

ח"כ/המועמד/ת לכנסת _______

שלום רב,

הנדון: עמדתך ביחס לאופיו של החינוך הממלכתי דתי

עם התקרב תקופת הבחירות ולאור היותך מועמדת לכהן בכנסת הבאה, אנו פונים אליך בבקשה לדעת את דעתך
האישית ביחס לסוגיות הבאות. 

דברים אלו חשובים לנו בהיותנו תנועה המונה אלפי חברות וחברים, אשר סוגיות אלו מהוות את ליבתה.

1. אחריות חברתית לכלל ומניעת אליטיזם חברתי.

-כיצד תפעל והאם אתה בעד או נגד:
מבחני/"שאלוני"/"תקנוני"/"ערבי" כניסה שמטרתם למיין תלמידים בכיתות הנמוכות?

2. שילוב משמעותי של לימודי חול ולימודים הומניים .

– בהתחשב העובדה שמספר שעות הלימוד הינו מוגבל, כיצד קובעים (מספרית) את המינון הנכון אשר צריך להתקיים
בחמ"ד (יסודי ותיכון)? 

3. שילוב מגדרי ראוי בבתי ספר יסודיים ובתנועות הנוער.

-באיזה גיל, אם בכלל, יש להפריד כיתות/בי"ס בין בנות ובנים? מה המינון הנכון לשילוב/הפרדה בתנועות
הנוער הדתיות?

4. חשיפה לרוחב דעת ומחשבה.

– האם תחזק או תמנע הכנסת דעות שונות אל תוך תוכניות הלימוד הדתיות? היכן יהיו גבולותיך?

5. פיתרון מחלוקות חינוכיות בתוך הקהילות הדתיות.

 -מה המודל לפיו תפעל למען השכנת שלום בית ולמען נתינת מבוקשם של כלל האוכלוסייה הדתית? למשל: מה
העיקרון עליו תשמור כאשר יש מחלוקת בתוך הקהילה בשאלות חינוכיות סביב הממ"ד המקומי?

על אלו, נשמח לדעתך האישית ולהצעותיך כיצד יש לפעול באופן ציבורי בסוגיה. אנו וגם ציבור הבוחרים יעריך
ויודה על תשובות ברורות ולא מעורפלות.  

כתנועה א-פוליטית, מכתב זה נשלח לכל המועמדים הדתיים העתידים, נכון להיום, לרוץ לכנסת הבאה, בכל
מפלגה שהיא, באופן שווה. אין בו כדי להעדיף מפלגה או מועמד זה על פני אחר. ובכל
מקרה, התנועה לא תקדם מועמדים אלו או אחרים.

בברכה,

צוות החינוך של תנועת נאמני תו"ע

_____________________________________________________________________

מצ"ב תשובות המועמדים שענו. מספר מועמדים או חברי כנסת בהווה הודיעו כי יעדיפו שלא לענות כעת, אלא לאחר בחירתם.

הבאת הדברים מטה באתר הוצבה לפי סדר המענה. אנו מודים לכולם על שיתוף הפעולה.

 

_____________________________________________________________________

 

א. תשובתו של המועמד הרב ד"ר דורון דנינו:

1. אני נגד מבחני מיון למיניהם בכיתות היסודי. לכל תלמידי הכיתות הנמוכות יש את זכות ההזדמנות השווה ללמוד באזור מגוריהם

ללא הבדלי מעמד כלכלי, חברתי, יישובי או עדתי. ישנם בתי ספר בהם מתקיימת חלוקה פנימית לכיתות משננות או 'רגילות' ובהן ניתן לשבץ תלמידים לפי בחירתם. בכל אופן אני אפעל לחזק את בתי הספר הממ"ד בכל המובנים. אנו כציבור דתי לאומי קוראים לתפיסה 'ממלכתית' בפוליטיקה, בצבא, בחברה ועוד, אך לצערי מפצלים שוב ושוב את החינוך הממלכתי-דתי.

2. כרב וכד"ר (ודור 28 לרמב"ם) אני סבור שהחינוך הרצוי הוא זה המשלב באופן שקול את לימודי הקודש עם לימודי החול והלימודים ההומאניים. אין אני יודע לומר כרגע מהו המינון המדויק אך ברי לי שרמת הדתית של התלמיד לא נבחנת רק על סמך כמות שיעורי הקודש שהוא מקבל בכיתה.  לימודי הקודש חייבים להיות בכמות כזו שבוגר החמ"ד ידע ללמוד ולהבין בתנ"ך, בתלמוד ובהלכה. יחד עם זאת מתכונת הלימודים חייבת לכלול מקצועות חול שיכשירו את הבוגר לבגרות מלאה וכן מקצועות הומאניים שירחיבו דעתו והשכלתו הכללית בבחינת 'חכמה בגויים תאמין'.

3אני סבור שאין זה נכון להפריד בין בנים לבנות בבית הספר היסודי, ובכל אופן בודאי לא לפני כיתה ה. תנועות הנוער אמורות להציג חינוך משלים לא פורמאלי לחניך. החברה הציונית דתית היא חברה מעורבת, ואנו  שואפים לשוויון מגדרי וליצירת חברה בריאה. זה לא נראה לי נכון לחנך לפעילות חברתית ערכית בה מתקיימת הפרדה בין בנים לבנות. הרבה יותר נכון (גם אם קשה) לחנך לצניעות ולכבוד הדדי כאשר הפעילויות משותפות. כמובן שלעתים ישנה אפשרות לפעולה מגדרית נפרדת כגון סביב נושא בת מצווה / בר מצווה, או סביב דילמות הנוגעות לגיל ההתבגרות, אך בסופו של דבר על הילדים ללמוד לחיות בחברה מעורבת, לקיים חיי משפחה וחברה תקינים ובהתאם לכך צריך גם לבנות את החינוך.

4. בתשובתי לשאלה זו אני מבקש להפריד בין כיתות היסודי, כיתות החט"ב וכיתות התיכון.

בכיתות היסודי יהיה זה נכון יותר ללמד דברים ברורים, כמעט חד ממדיים, שיבססו את האמונה אצל התלמיד הצעיר. יחד עם זאת החל מגיל רך בשנים אני נוהג ללמד לכבד את דעותיהם ודתם של האחרים באשר היא ובודאי שלא ליצור לעג כלפיהם. בגילאי התיכון יש להרחיב את הדעת אצל התלמידים גם לגישות שונות ובעיקר לחשיבה עצמאית. יחד עם זאת ללימוד מקצועות היהדות יש ערך הלכתי מיוחד הנוסף לערך הלימוד הכללי. לכן, אם החינוך הפוסט מודרני מלמד אותנו להטיל ספק בכל דבר, אני חושב שלא יהיה זה נכון להכיל זאת גם על לימוד התנ"ך תוך לימוד ביקורת המקרא של האסכולה הגרמנית. בנוסף אני חושב שיש ללמד גוונים שונים של מקצועות היהדות בזוויות שונות, כל עוד אין בהם סכנה לכפירה.

לסיכום נושא זה אני רוצה לתמצת את עיקר דבריי בסלוגן שהכנסתי למדרשה בעין הנצי"ב, שם אני מלמד בחמש השנים האחרונות: "להאמין בעולם מורכב"

5. כשם שפרצופיהם שונים כך גם דעותיהם של בני האדם שונות, ולא ניתן לדעתי לרצות כל הזמן את כולם. יחד עם זאת, כמו כל

קיבוצניק טוב, אני חושב שיש לפתור מחלוקת זו על פי העיקרון של החלטת הרוב, ואם מדובר בהחלטה שיש בה כדי לשנות אורחות חיים נהוגות, כגון הפרדת מינים בכיתות היסודי או שינוי תוכניות לימוד מכיוון של ממ"ד לכיוון אחר, יש לאפשר זאת ברוב של שני שליש. בנוסף אם המחלוקות לא ניתנות לגישור ולהסכמה, יש לשאוף לנסות ולהכיל את מגוון הדעות והזרמים באותו בי"ס ולא לפלג אותו ובכך להחליש.  כמי שמבקש להיות בועדת החינוך של הכנסת, הייתי יוזם הצעות המעניקות חוזק לבתי הספר של זרם הממ"ד הן באמצעות הקצאת משאבים שיהפכו אותם לכדאיים מול רשתות חינוך אחרות, והן באמצעות חקיקה של שורת קווים אדומים (מס' שעות הלימוד הכלליות, מקצועות ותכני לימוד הכרחיים ועוד), שלא ניתן יהיה לבטלם מבלי להוציא את המוסד משורות הממ"ד.

 

___________________________________________________________________

ב. תשובתו של ח"כ אורי אורבך:

שלום רב ,תודה על מכתבכם, הנה, ממש בקצרה, תשובותי לשאלותיכם. כל שאלה היא כמובן הרת גורל, וקשה להשיב בקצרה. בכל מקרה, אין תחליף לשיקול דעת, להתחשבות ולהכרת המציאות בכל בית ספר. 

1. אני מתנגד לשאלוני קבלה לבית הספר, ודאי בכיתות הנמוכות. כל תלמיד יהודי זכאי לחינוך ממלכתי-דתי. עם זאת, כיוון שיש לשמור על אופיו של החינוך הממלכתי-דתי ככזה, ומכיוון שלצערנו הורים דתיים יימנעו משלוח את ילדיהם ללבית ספר בו מתקבלים ילדים מבתים חילונים, יש לקבוע תקנון בסיסי. יש להבהיר להורי התלמידים כי שמירת מצוות בסיסית ובעיקר כזו הקשורה לפרהסיה, היא תנאי לקבלת הילדים: שמירת שבת, בית כשר, צניעות בסיסית בוודאי בעת בואם של ההורים לבית הספר. אלו דוגמאות, וכל בי"ס יבחן את התנאים המשתנים והמציאות הנכונה לו, ובלבד שמדובר רק בדברים בסיסיים ולא בהחמרות ובאמצעי לסינון של מי שאינו דתי "כמונו". חינוך דתי צריך להיות "מוצר" או "שירות" שרבים חפצים בו, גם אם הם לא דתיים ברמה הנדרשת על ידי אולטרה-דתיים.

לגבי ביה"ס עצמו. כל בי"ס צריך לנסח תקנון למתנהגים ולשוהים בין כתליו, תלמידים, מורים והורים: לבוש, מראה, שמירת מצוות וכד'. תקנון זה יכול להיות מחמיר יותר מתקנון הקבלה לבית הספר. 

דומני שבדרך זו נוהגים כיום רוב בתי הספר הממ"ד. בכל מקרה, ויתור והתחשבות תמיד רצויים.

2. שילוב לימודי חול וקודש צריך להיות במידה כזו שהבוגר יהיה מוכן לבחינות בגרות ברמה גבוהה בכל המקצועות. לימודי חול סביב 60 אחוזים מהזמן, לימודי קודש כ-40 אחוזים. זה יכול להשתנות בצורה לא דרמטית מכיתה לכיתה ועל פי אופיו של בית הספר. החינוך הדתי מכשיר בוגרים שעשויים להיו בני תורה ובעלי הזדמנות לבחור בכל מסלול מקצועי/אקדמי. בחינוך הדתי לא מגדלים בורים אלא נותנים כלי יסוד בכל התחומים הנדרשים מיהודי שומר מצוות ומודרני.

3. הפרדה מיגדרית רצויה החל מכיתה ד'-ה' של בית הספר היסודי. בתנועות הנוער אין צורך בהפרדה מיגדרית. זה המקום בו לחברה מעורבת וצנועה יש מקום וצורך. ודאי שבמקומות בהם החינוך להפרדה מתחיל מהגן לא תתאים תנועה מעורבת, אבל דרכם של רבים צריכה להיות כזו שתנועת הנוער איננה עוד כיתה בבית הספר. זו תנועת נוער, לא תנועת הורים ומורים.

4. הכנסת דעות שונות למערכת החינוך הדתי תלויה באופי בית הספר והמורים. דעות שאינן מרכזיות בציונות הדתית, או שהן אפילו סותרות צריכות להיות מובאות בצמצום ומתוך הדגשה כי אינן הזרם המרכזי של החינוך הדתי. קשה לקבוע לכך כללים ויש מקום לשיקול דעת, תלוי בגיל ובהקשר. ודאי שלא הייתי מביא באופן שווה השקפה אתאיסטית, ואת ההגות של זרמים לא אורתודוקסים, ואפילו חרדים. את כל אלה או חלקם הייתי מביא רק בהקשרים מיוחדים מאוד, בגיל תיכון ומעלה ולצורך דיון. ודאי לא ללמוד אותם כחלק מסדר הלימוד הקבוע. כך גם לגבי ידע על דתות אחרות. הכלל: להיות פתוח לדעות אחרות, אבל לא לחרוג ממתן עדיפות לדרך הציונית-דתית.

5. אי אפשר לרצות את כולם. אני מציע להנהלת החמ"ד ולגורמים נוספים לבנות צוותי התערבות ויעוץ לפתרון מחלוקות כאלה. כל קהילה צריכה להגיע להסכמות והנהלת בי"ס צריכה לדעת באיזו קהילה היא פועלת. ביה"ס הוא של הילדים והוריהם ולא של המנהל
והמורים.
ביה"ס צריך לחנך על פי עקרונות החמ"ד ולא "לברוח" למחוזות אחרים. גם קבלת המורים ושיבוצם צריך להיות בהתחשב
בעקרונות אלה. אפשר למצוא בתוך בית הספר תת-מסגרות המותאמות לצרכים שונים של אוכלוסיית התלמידים הבאה בשעריו.

 

__________________________________________________________________

 

ג. תשובתו של יוני שטבון:

שלום רב.
מוזמנים להכנס לאתר שלנו,  בו מופיעה התייחסות לחלק מהנושאים בהם גיבשתי דעה.
יוני

 

__________________________________________________________________


ד. תשובתו של עמיעד טאוב:

מאז ומתמיד הייתה הציונות הדתית מגזר מחבר ומקרב שגידל אנשים ערכיים במוסדות חינוך ולא בבתי ספר לציונים! חלק מתפקידה של  הציונות הדתית הוא לסייע לאנשים החלשים יותר ולייצר אינטגרציה חינוכית ושוויון הזדמנויות הווה אומר שיש לסייע לחלשים יותר
ולא להרחיקם ולאפשר לכל גווני הציונות הדתית להשתלב בחינוך הממלכתי דתי מתוך חשיבה גם על המגזר וגם על כלל ישראל. כמו כן הציונות הדתית צריכה לדאוג לכך שכל מערכת החינוך בישראל תזכה לחינוך ערכי וציוני המציג את פניה היפים של היהדות!!!!!!!!עם זאת יש לשמור על ערוגת הציונות הדתית ולוודא כי גבולות הציונות הדתית נשמרים בבתי הספר ומי שמעבר לגבולות מבחינה דתית לא יכול ללמוד במוסדות אלו.

2.  אני תומך בקביעת מינהל החינוך הדתי כי היחס בין לימודי החול ולימודי הקודש יעמוד על 40% לימודי שעות קודש, ו-60% לימודי חול.

3. אני לא רואה שום יתרון בהפרדה בגילאי בית הספר היסודי ובתנועות הנוער  ואפילו להפך אני חושב שלימודים ופעילויות משותפות של בנות ובנים בגילאים אלו מפרים את שני הצדדים ומעניקים להם כלים להתמודדות מגדרית שתסייע להם גם במהלך החיים. אני מתנגד נחרץ למגמות של התבדלות והסתגרות הפושות בציונות הדתית ואני חושב שהם מנוגדות לאג'נדה הבסיסית של הציונות הדתית.עם זאת במידה ויש רצון הורים בהפרדה ומתבצעת הפרדה כדאי לבצע אותה בכיתות ג'- ד'.תנועות הנוער צריכות להיות מעורבות!!!!!!!!

4. הגבולות הינם גבולות הציונות הדתית. כבר נכתב כי לתורה שבעים פנים ואת כולם הייתי רוצה שילדיי ילמדו ואז יקבלו החלטות לגבי המשך חייהם על בסיס מגוון הרעיונות והגישות השונות בציונות הדתית בתוך המשולש הקדוש של תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל. גבולותיי נוגעים בגישות הרפורמיות והקונסרבטיביות שאין להם מקום במוסדות החינוך שלנו לטעמי.

5.  אסור לכפות על ההורים דרך חינוכית שמנוגדת לאורח חייהם עם זאת דרך החינוך הדתית לאומית צריכה להוביל את מערכות החינוך של המגזר ומי שלא מוצא עצמו בגבולות גזרה אלו יצטרך למצוא לעצמו מערכות אחרות.

 

דוח מבקר המדינה 2012- ביחס לחינוך הדתי

במסגרת דו"ח מבקר המדינה, מאי 2012, פורסם פרק מיוחד (22 עמ') העוסק בהתנהלות תהליך ההתחרדות של מוסדות בחינוך ממלכתי דתי.
פרק זה נכתב לאור פניות רבות אותן ריכזה התנועה אל מול משרד החינוך, ביחס לסוגיות כמו ההפרדה של בתי הספר, הורדת לימודי החול, הכנסת תלמודי תורה באופן לא מבוקר ועוד. ריכוז הפניות כלל אלפי שעות עבודה שכללו מפגשים, ישיבות ונסיעות למקומות שונים.

חתום כאן על העצומה לחיזוק הממ"ד!

 

http://www.atzuma.co.il/petition/shattah/1

אנו, אנשים ונשים מכל זרמי הציבור הדתי, מאמינים כי החינוך הדתי צריך להיות משותף לכולם וכי ניתן מתוך עוצמה ומתוך מחויבות דתית ומצוינות תורנית לחנך את ילדי ישראל לחיי תורה ומצוות. דבר זה יתאפשר במיוחד במקום בו שומרים על אהבת ישראל ואחדותו.

אחריותנו לכלל ילדי ישראל מחייבת את כל מוסדות החינוך לדאוג לתלמידנו תוך שמירה על רמתו הדתית הגבוהה של ביה"ס.

לפיכך אנו קוראים לציבור הדתי כולו לגלות אחריות ולשלוח את בניו ובנותיו למערכת החינוך הממלכתית-דתית.
אנו קוראים לרשויות המופקדות על תקציבי המדינה לחזק את החינוך הממלכתי הדתי ע"מ שיוכל לעמוד במשימותיו הרבות והחשובות.

על החתום:

לסרטון בו מסבירים אישי ציבור: "למה שלחתי את ילדי לממ"ד?"

 



תנועת נאמני תורה ועבודה הכינה סרטון בו השתתפו רבנים, אנשי אקדמיה ומחקר , פוליטיקאים לשעבר מהציונות הדתית, שהסבירו מדוע הם שלחו את ילדיהם לחינוך הממלכתי דתי ומדוע לדידם, חשוב לשמור על בתי הספר הממלכתיים דתיים.. בסרטון שהועלה ליו טיוב ניתן לראות את הרב יובל שרלו, הרב בני לאו, שאול יהלום, פרופ' ידידיה שטרן, ד"ר עליזה לביא והרב צחי הרשקוביץ.

 

 

 

 

 

  

 

לצפייה בסרטון לחצו כאן:

http://www.youtube.com/watch?v=qhnQvRVBaug

 

 

העוד אפשר לחנך ל-'מקף'?


שבת פרשת "צו", ז'-ח' ניסן ה 30-31.03.2012, 
 במלון "אשל השומרון" באריאל.
נושא השבת: "העוד אפשר לחנך ל-'מקף'?". 
-על רקע האימרה הידועה על חשיבות המקף המחבר שבין ציונות-דתית.
בהשתתפות: 
גב' רעות גיאת, ראש אולפנית בנ"ע, ישורון, פ"ת.
הרב ד"ר דניאל ניקריטין, מנהל מרכז 'אמונה' לטיפול במשפחה ובזוג 

  •  


נאמני תורה ועבודה אזוריים- רגע לפני הבחירות המוניציפליות


חייבים לשמור על החינוך!

נאמני תורה ועבודה אזוריים

תנועת "נאמני תורה ועבודה" רואה בעצמה שותפה למפעלי החינוך הגדולים של הציבור הדתי . עם זאת, אנו מביטים בדאגה על תופעות של הסתגרות, אליטיזם ואי קבלת תלמידים על רקע סוציו-אקונומי. נוסף לכך, בתי ספר, סניפי תנועות נוער, ישיבות ועוד גופים עוברים לקו הלכתי נוקשה ומחמיר המרוחק מערכי תורה ועבודה ורוח ההלכה כפי שאנו תופסים אותה, ומנוכר להם.

   הסיבה המרכזית להתפשטות התופעה היא שציבורנו, למרות היותו רוב בערים, אינו מתגייס ופועל מספיק למען השגת מטרותיו. מרבית ראשי החינוך הדתי מבינים היטב את השלכות התהליך, אך הם יפעלו בעיקר לפי דרישת ההורים והציבור. ידוע כי במקרים רבים מספיק שהורה אחד או שניים יפנו אל מפקח בית הספר או אל רכז המחוז כדי לעצור את התהליך.  לשם כך מרחיבה תנועת "נאמני תורה ועבודה" את פורום "נציגי הנאמנים לחינוך ברוח תורה ועבודה". לכל עיר ואזור יהיה נציג שייצג את התנועה בעניין חינוכי העומד על סדר היום בעירו או באזורו. לעזרתו יועמדו צוות החינוך של התנועה ומתנדביה בתחומי המינהל החינוכי, התקציב, המשפט והתקשורת.

 בשנה האחרונה הצטרפו אנשים ונשים מעשרות מקומות בארץ. בכמה מן המקרים, בעקבות הקשר שנוצר נפתרה הבעיה.

 אנו פונים לכל אחד לקחת אחריות, להתנדב ולהיות נציג אזורו! 

לפרטים: neemaney@toravoda.org.il 

 

 

 

 השפעת השלטון המקומי 

רגע לפני המירוץ לבחירות המוניציפליות, תנועת "נאמני תורה ועבודה" קוראת לך לדאוג להעמדתם של מועמדים בקהילתך שיפעלו למען:

  1.  1.חיזוק החינוך הממלכתי-הדתי מול החינוך שמתנהג כפרטי – דאגה לשכבות החלשות ומניעת סינון (ישיר או עקיף) שאינו הגון
  2. 2. חיזוק מסגרות החינוך השונות ברוח ערכי תורה ועבודה  
  3. 3.התוויית שירותי הדת לאור מסקנות ועדת התנועה, הכוללות העברת סמכויות לקהילות ולגורמים המקומיים
  4. 4.בניית מערכת יחסי דתיים-חילונים ברוח האמנוֹת לשיתופי פעולה וכבוד הדדי

 לפרטים: neemaney@toravoda.org.il

מה עושים? הורות דתית בעידן הפייסבוק

הורות דתית בעידן הפייסבוק: אתגרים ופתרונות

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה
הרב ד"ר דניאל ניקריטין , מנהל מרכז 'אמונה' לטיפול במשפחה ובזוג
יעל זיוון, יועצת חינוכית (MA), מטפלת ומנחת סדנאות מרכז 'אמונה' לטיפול ת"א.

הערב התקיים במוצ"ש פרשת ויחי, י"ב טבת התשע"ב, 7/1/12.

בבי"כ קהילת אהבת ישראל (ליד היכל רחמים), גבעת שמואל

משמרת המחאה על פרשת עמנואל. ראשון 08:00-09:00, מול בית המשפט העליון

ביום ראשון הקרוב, בשמונה בבוקר יגיעו לביהמ"ש העליון האסירים מעמנואל. במקום צפויים להיות רבים מתומכיהם הרואים במעשיהם "קידוש השם".

כתנועה דתית החרדה לדמותה של תורת ישראל, אנו מבקשים להעמיד במקום משמרת מחאה, שתמחה כנגד חילול השם הנורא שגורמים חסידי סלונים ותומכיהם. נבקש להזכיר לציבור הישראלי כי אפליה היא שנאת חינם העומדת בניגוד לתורה, למסורת היהודית ולמוסר.

עניין שהות האימהות בכלא, התמונות הלא נעימות והפגנת הענק שנראו בימים האחרונים עלולים לטשטש את עומק המחלוקת שבין קבוצות אחראיות בציבור החרדי לבין קבוצות חרדיות גדולות אשר אינן מכירות כלל וכלל במונח "צורכי ציבור" על השלכותיו. תנועת נאמני תורה ועבודה מבקשת לחזק את כל אלו המנסים לפעול כנגד האפליה והאליטיזם החינוכי ולהזכיר לציבור שלא יתבלבל בין אלו שמנסים להגיע לפשרה לבין הורי המגמה החסידית שמנעו זאת במשך שנים והובילו עצמם במודע ובכוונה למצב לא נעים זה.
בנוסף, מותר לחלוק על טקטיקה זו אחרת של מערכת בתי המשפט אולם לא ניתן לערער על תפקידה וחשיבותה. בימים אלו חובה עלינו להיזהר במוראה של מלכות שאלמלא היא, איש את רעהו חיים בלעו.

 

במשמרת המחאה נקים מייצג קטן, בו יתחפשו כמה מאיתנו כ"קנאי תקופת החורבן". ה"קנאים" ישאו שלטי תמיכה בחסידי סלונים.

על רקע ימי בין המצרים הקרבים ובאים, נזכיר לכולם על מה חרב מקדשנו.

 

חשוב שכל אחד ואחת מכם יבוא!

 משמרת המחאה תעמוד בין 08:00 ל-09:00 בבוקר ברחבה שמול בית המשפט העליון.

 

קיים סיכוי שמועד הדיון ידחה. לשם כך, אנא התעדכנו לפני צאתכם להפגין. מודעת עדכון תהיה כל הזמן באתר התנועה,toravoda.org.il, בחדשות המתגלגלות. מומלץ לאשר הגעה ע"י השבה למייל התנועה: neemaney@toravoda.org.il ,  פרטים נוספים: 052-7731906.

 

 

להתנחל בממ"ד. קמפיין 2007-2008

רגע לפני הרישום לבתי הספר, הגיע הזמן להתאגד ולשלוח את ילדינו לבתי הספר הממלכתיים דתיים.

תנועת נאמני תורה ועבודה מציעה להיות משרד שידוכים לעניין

סוגיית התלמידות האתיופיות בפ"ת, בעיות ההפרטה וההבדלות של בתי הספר, מעלים מחדש את הצורך הדחוף שבחיזוק החינוך הממלכתי דתי בישראל. למרות האמונה של רוב הורי המגזר הדתי בחינוך זה וביתרונותיו, נמנעים רבים מלעשות כן עקב שיקולי תדמית ופחדם להישאר כמיעוט בין אוכלוסיה "פחות דתית/רצינית".

הורים המעונינים להתארגן לקראת הרישום (ורק אז), כקבוצה של משפחות "תורניות/רציניות" מוזמנים לשלוח מייל ל: neemaney@toravoda.org.il .

כתבו היכן אתם גרים, מה גיל בנ/תכם ולאיזה בי"ס ממ"ד אתם מעוניינים לשלוח את ילדכם. אנו ננסה לחבר בין האנשים או לפרסם את דבר היוזמה וכך ניתן כולנו יד לחינוך הציבורי בישראל.
במקומות רבים זה יכול לשנות הכל! וזה כבר עובד!

 

 

הבטיחו את זכויותיכם ואת זכויותיהם של אחרים בחינוך הדתי!

אם:

א. ילדיכם, או ילדי אחרים, לא התקבלו לבית הספר היסודי הדתי הקרוב למקום מגוריכם מטעמים שאינם מקובלים עליכם

ב. בית הספר היסודי נוהג כבית ספר פרטי

ג. אתם נושאים בעלות ההסעה של ילדיכם לבית הספר היסודי, בלי השתתפות הרשויות הציבוריות. קיימת אפליה על רקע סוציו-אקונומי בבית הספר

 

אנא ידעו אותנו!

לפרטים: נאמני תורה ועבודה:

neemaney@toravoda.org.il ,03-6072739

 

 

 

קמפיין התנועה מצליח!

בשנת תשס"ח התנועה החלה בפעילות רבה למען חיזוק הממ"ד. לצורך כך נעשתה עבודה ציבורית ותקשורתית רבה שכללה דברור של כ-150 כתבות בתקשורת.

ביטוי אחד לכך ניתן לראות בציטוט הבא, מתוך עיתון הצופה, שבת "וישב", תשס"ט.

חגית ששר מראיינת את ראש החמ"ד הנכנס, הרב אבי גיסר:

 

שאלה: בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה של עזיבת המשפחות הדתיות את הממ"דים. דווקא השנה חל היפוך מסוים במגמה בעקבות קריאות ציבוריות לוותר על בתי הספר הפרטיים ולחזור לממ"דים. מה עמדתך?
"אני מברך כל התארגנות שיש לה מגמה של חיזוק הממ"דים, מתוך אחריות לכלל הילדים הלומדים בממ"ד. אני אתמוך בהם ואגיש להם את הסיוע הנדרש ואני מקווה שהמגמה תתפשט בכל הארץ, כדי לחזק את הממ"ד בכל יישוב. אני מקווה שמתוך ההנהגה של החינוך הדתי, יחד עם קבוצות רחבות של בעלי השפעה, נוכל ליצור רוח אחרת שתנמיך את חומות הבדלנות. אני מקווה שמשב הרוח הזה יחלחל אל חלקים גדולים מהאוכלוסייה. שתהיה הזדהות עם ערכי הציונות הדתית והבנה של תפקידינו הציבורי. הבדלנות היא תוצאה של ייאוש".

בית ספר זקוק לאבא ואמא! בואו לכנס פורום הממדים

 

 

יום שלישי כ' אייר, 4/5/10 במכינה גבעת שמואל

18:00- התכנסות, הרשמה וכיבוד קל.
18:30 – ברכת שר החינוך ח"כ גדעון סער
ברכת שר המדע הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ
ברכות: יו"ר ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב
יו"ר מועצת החמ"ד, הרב אבי גיסר
19:00 – "החמ"ד עם הפנים קדימה"- ראש מינהל החמ"ד, אברהם ליפשיץ.
19:45 – רב שיח: החינוך הממלכתי דתי כמצמיח את עתודת המנהיגות של הדור הבא.

בהשתתפות:
הרב דוד סתו, ד"ר אמנון אלדר, הגב' שרה אליאש, שמואל אבוהב.
מנחה: אלישיב רייכנר