כאן

הרבנות הפכה משכבר ללעג וקלס הן בעיני חרדים, הן בעיני דתיים והן בעיני חילונים, והיחידים שמחשיבים אותה הם נציגי המפלגות הדתיות שצוברות על גביה הון פוליטי. כחודשיים לפני תום כהונתם של שני הרבנים הראשיים, חזונו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק מעולם לא נראה רחוק יותר | דעה בעוד קצת יותר מחודשיים עומדת להסתיים כהונתם […]

תקציר וסיכום משמעויות – דת ומדינה, חינוך ותקצוב – הסכמים קואליציוניים הממשלה ה37

בהסכמים הקואליציוניים כפי שפורסמו כלולות משמעויות רבות בתחומי הדת והמדינה החינוך והתקצוב, הן הישיר והן העקיף. לפי הסכמים אלה, צפויה הגדלה משמעותית של תקציבים מגזריים, ביטול הישגים רבים בתחומי הדת והמדינה וחיזוק מאסיבי של החינוך הפרטי שתוביל לפגיעה משמעותית בחינוך הממלכתי. במסמך זה סיכמנו את ההסכמות העיקריות בתחומים אלה ומשמעויותיהן. המסמך מחולק לפי מפלגות וסיעות, ומפרט אודות כל אחת מהן את ההסכמות שנקבעו בתחום הדת והמדינה, בתחום החינוך, ובסוגיות התקצוב המגזרי ותקצוב תחומי היהדות והתרבות.

בתחום הדת והמדינה המגמה המובילה היא ביטול תקנות וחקיקה שנועדו להציע פתרונות לבעיות הרבות הקיימות בתחום זה, ללא הצעת אלטרנטיבות ואפשרות לתחרות, והגדלה משמעותית בכוחה של הרבנות הראשית שנוקטת קו הלכתי מחמיר בכלל הסוגיות בתחום.

בתחום החינוך, מעבר לסעיפים העוסקים בהשוואת תקצוב, ניכרים המאמצים להשגת תיעדוף יתר של מוסדות חינוך חרדיים ומוסדות דתיים לאומיים הנחשבים פרטיים. כלל תוספות התקצוב בתחום החינוך יעמידו בסופו של דבר את תקציב המוסדות החרדיים והפרטיים מעל לתקציב החינוך הממלכתי. תעדוף היתר ייצור תמריץ להקמת מוסדות פרטיים רבים, קטנים ובלתי מפוקחים, שיובילו לתקצוב בלתי יעיל, ולפגיעה הן בחינוך הממלכתי הציבורי, והן ביעילות ותקצוב המוסדות הפרטיים עצמם. עוד בולטות ההטבות לעסקנים השונים, למשל העמותות והבעלים הפרטיים שמשכירים את המבנים למוסדות החינוך שיהנו מפטור מס משמעותי, יחד עם השקעה של המדינה בהשבחת נכסיהם עם מימון ההנגשה שלהם, זאת בנוסף למימון מלא של השכירות על ידי משרד החינוך.

מכתב לשר כהנא, הנדון: עיכוב בקביעת תקנות חדשות למינוי רבני ערים ומינוי רבני ערים ומועצות אזוריות

ביוני 2020, נשלח מכתב מטעמך לשר לשירותי דת הקודם, יעקב אביטן, בו התרעת על הזנחת העיסוק במינוי רבני ערים ומועצות אזוריות. "מדובר בסוגיה שלא טופלה במשך שנים רבות והביאה לפגיעה קשה בשירותי הדת בערים וישובים רבים בארץ, ומחייבת טיפול מידי ללא דיחוי", כתבת, תוך דרישה להסדיר את נושא מינוי הרבנים המקומיים באופן מיידי.

שישה חודשים עברו מאז מינוייך לשר לשירותי דת ולמרבה הצער והפליאה, נושא זה, עליו התרעת בתקיפות, טרם טופל על ידך. שינוי התקנות לבחירת רבני ערים, שנועד לפשט את תהליך בחירתם ולהעביר את ההכרעה בחלקה הגדול לרשויות המקומיות, טרם בוצע. כך הגענו למצב בו מראשית כהונתך טרם מונה ולו רב עיר או רב אזורי אחד, וזאת למרות המחסור החמור ברבנים מכהנים והפגיעה בשירותי דת הכרוכה בכך, כפי שכתבת במכתבך הנ"ל.

למקימי הרשימות: דרושים לנו שועלי פוליטיקה / תני פרנק

הבחירות הרביעיות בשער, וחשוב שנלמד מניסיון העבר ולשבץ ברשימות החדשות "מקצועני כנסת", כאלה שבאים לעבוד עבור הציבור אבל גם מבינים מה זה אומר בפועל. אולי על הדרך זה יסייע גם למנוע בחירות נוספות

מערך הכשרות – התנגדות לבקשה לאישור הסדר פשרה

בתמצית, עמדתה של המתנגדת היא שהסדר הפשרה העומד לאישורו של בית המשפט הנכבד, אם יאושר חו"ח, צפוי לפגוע בצרכניהן של המשיבות, שהם צרכני מזון כשר. סכום הפיצוי שהוסכם בו, שיגולגל דרך המשיבות על צרכנים אלה, גבוה בצורה חריגה וקיצונית וחסרת כל פרופורציה ל"נזק", אשר ספק גדול אם נגרם בכלל בנסיבות המקרה. לא רק זאת, אלא שאישור הסדר הפשרה, על סכום הפיצוי המופרז שבו, צפוי לפגוע בחברי הקבוצה בכך שיעודד הגשת תובענות ייצוגיות נוספות נגד עוסקים בתחום המזון הכשר, שעלויותיהן יגולגלו על ציבור צרכני המזון הכשר, כאשר סכום הפיצוי המוגזם כאן עלול לשמש להן כמעין "תעריף".

עתירה סביב הליך בחירת רב העיר בחדרה

תנועת נאמני תורה ועבודה בעתירה דחופה לבג"צ, למתן צו על תנאי וצו ביניים ובקשה לדיון דחוף בעתירה:

לבטל את החלטת ועדת הבחירות לרב העיר חדרה המאשרת את מועמדותו של הרב ישראל מאיר ביטון לכהונת רב העיר חדרה, על אף שעברו, מעשיו – חלקם גובלים על פניהם בפלילים

תנועת נאמני תורה ועבודה הגישה ב2/12/20 עתירה דחופה לבג"צ, למתן צו על תנאי וצו ביניים ובקשה לדיון דחוף בעתירה, בנושא אישור מועמדותו של הרב ישראל מאיר ביטון לתפקיד רב העיר חדרה, על אף שעברו ומעשיו – שחלקם גובלים על פניהם בפלילים ובניסיון להונאה וכפי שקבע בעבר בית המשפט, "אינם הולמים אופיו של רב בישראל" בכלל ורב עיר בפרט.

הודעה לעיתונות: הצורך בהידברות עם התנועה הרפורמית

תנועת נאמני תורה ועבודה בתגובה למכתב הרבנים התוקף את ההידברות עם הרפורמים, לאור סערת הרב מלמד אשר קיים שיח עם רבה רפורמית ודברי הרב הראשי יוסף על נידוי: המחשבה של קבוצת רבנים כאילו יש כאלו שמותר או אסור לדבר איתם בתוך עם ישראל היא פלגנית ונושאת בתוכה את האמונה הכוזבת כי אם נעצום עיניים – […]

שקיפות ביחס לבירורי הרבנות על רבני חו"ל / Transparency about disqualifying rabbis

ניצחון לתנועת נאמני תורה ועבודה בעתירת חופש מידע כנגד הרבנות:

בית המשפט המחוזי בירושלים חייב את הרבנות למסור את המידע הנוגע לבירורים שהיא עורכת על רבני חו"ל

בעבר התעוררה סערה כאשר התברר כי הרבנות לא מכירה בגיורי הרב וייס, הרב לוקשטיין ורבנים אורתודוקסיים מודרניים אחרים בצפון אמריקה

הנישואין והגירושין בחברה הדתית-לאומית: סקירת נתונים

מסמך זה מציג ניתוח כמותני סטטיסטי ראשוני באשר לנישואין ולגירושין של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בהשוואה לבוגרי החינוך הממלכתי ולבוגרי החינוך החרדי. הנתונים על נישואין מבוססים על ניתוח הנתונים של כלל היהודים בוגרי מערכת החינוך ילידי השנים 1988-1973, ואילו הנתונים בנוגע לגירושין מבוססים על מדגם של שני שנתונים: ילידי 1973 וילידי 1983.

פרקי אבות, והאנלקטים / יחיאל גלבוע

תקציר

הקריאה בפרקי אבות ובמאמרות של קונפוציוס (האנלקטים), מצביעה על תפישה דומה ביחס לערכי 'דרך ארץ', התנהלותו של האדם בעולמו שלו ובחברה.  במבוא לספר המאמרות, אומר דניאל לסלי: "המאמרות כל עצמם מעין פרקי אבות סיניים." ( קונג פו-צה, מאמרות, עמוד 22).

" 'ספר המאמרות' נתחבר בתקופה המקבילה בתולדות עמנו לתקופת עזרא ונחמיה ואנשי כנסת הגדולה. אופיים של המאמרות מעלה על דעת הקורא העברי את הווי בית המדרש, אווירת חכמים בימי בית שני. דמיונות אלה מלמדים, שהליכות החיים בישראל בתקופת בית שני ובסין בדורות ההם היו בהן צדדים דומים." (קונג פו-צה, מאמרות, עמוד 44).

עתירה בנושא: נתינת כשרות למסעדות שומרות שבת

מדוע בתי מלון כן – ומסעדות לא?

עתירה חדשה כנגד מועצת הרבנות הראשית המועצה הדתית ירושלים והרבנים הראשיים לירושלים:
אפשרו למסעדת באב אל ימן הכשרה ופתוחה בשבת ללא חילול שבת לקבל תעודת כשרות – בדיוק כפי שנוהגים עם בתי המלון בישראל
תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, מגישת העתירה מטעמו של העותר: "מתן כשרות למסעדות כשרות הפתוחות בשבת ללא חילול שבת יאפשר למקומות רבים יותר לקבל תעודת כשרות ולשרת את הציבור הרחב"

מסכת קידושין / מאמר דעה, תני פרנק

לפני כמה שבועות פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לגבי הדמוגרפיה בישראל. נתון אחד היה צריך לתפוס במיוחד את תשומת ליבנו: 54 אחוזים מהעולים לארץ בשנת 2018 נחשבים "חסרי דת". ואם נדייק יותר, הם לא יהודים על פי ההלכה.