למה צריך ללמד כל אדם? מאמר אחרון בסדרה

ברשימותיי הקודמות הבאתי מספר רב של סוגיות שאמורות לשרטט, לעניות דעתי, את מודל החינוך התורני האמיתי, שמושתת על דברי רבותינו הגדולים, החל מאנשי כנסת הגדולה, עבור בתנאים ובאמוראים, בראשונים ובאחרונים, וכלה בפוסקי זמננו. למודל זה מספר מאפיינים בסיסיים, ובראשם – זכותו של כל תלמיד יהודי ללמוד בו, וחובתו של כל מוסד תורני ללמד תלמיד זה. בניגוד לבוקי סריקי שנתלו האחרונה בגדולי ישראל, כאילו קידמו חינוך סגרגטיבי, וכאילו היה הדבר דרך המלך של החינוך התורני לאורך הדורות, האמת ההלכתית אחרת, כמו שהראינו באריכות.

את מי לא מקבלים ללמוד תורה? (המשך העיון בדברי הפוסקים)-מאמר שביעי

ברשימתנו הקודמת עסקנו בהשקפתו של ר' משה פיינשטיין על אודות התלמיד אותו רשאים מנהלי תלמוד תורה לא לקבל. כמו כן, ראינו כמה התריע והזהיר מפני הוצאת תלמידים מהמערכת רק מחמת הקושי שיש למלמד להורות להם תורה, ועד כמה הזהיר מפני עסקי הנפשות שבענין זה. כעת אבקש להרחיב את היריעה ולבחון התבטאויות של פוסקים נוספים בסוגיה זו.

את מי מקבלים לבית הספר? (עיון בדברי הפוסקים האחרונים)-מאמר שישי

ברשימותיי הקודמות הראיתי שחז"ל, החל מאנשי כנסת הגדולה וכלה בדורות האמוראים, קראו להרבות בתלמידים, לפי כל מדד אפשרי. יתר על כן, ראינו כיצד בכל פעם שחכם גדול ביקש לצמצם את שורות הלומדים, דאגו חכמים להכריע נגדו, בצורה חד-משמעית.
דומני שיש בדברים אלה משום סתירה בסיסית לקביעות שמאז ומתמיד נהג החינוך התורני בגישה סגרגטיבית, אמירות שהגם שהן נשמעות מפי תלמידי חכמים, אינן מבוססות כלל על מקורות, כי אם על סברות ואגדות משונות (פעמים רבות מדובר ברומנטיזציה של מחסור כלכלי של הישיבות הגדולות בעבר, ועל כך ברשימות הבאות).
ברשימה זו אפתח דיון מקביל בדברי הפוסקים האחרונים. המקורות חשופים לעיני כל, ואציין אותם במלואם, כך שכל אחד מוזמן (וראוי שכך יעשה) יפתח אותם במקורם ויבחן אותם אחד לאחד.

ערכי החינוך הדתי-שותי"ם ומשמעויותיהם- מאמר חמישי

 

שו"ת בצל החכמה חלק ד סימן ה

י) עוד אודיעהו כי זה מזמן נשאלתי מאת מנהלי הת"ת דקהלתנו, אם לקבל לת"ת בני יוצאי רוסיא ללמוד ביחד עם בני הבעלי בתים דקהלתנו והשבתי: שאם הורי הבן הם שומרי שבת, אוכלים כשר והבן העומד להתקבל להת"ת הוא מהול אז יכולים לקבלו, אבל בחסר אחד מאלו לא יקבלוהו. – נמצא בזה גם אם הורי הבן הם שומרי שבת ואוכלים כשר, כל שהבן אינו מהול אין לקבלו.

…

ערכי החינוך הדתי: את מי מקבלים לבית הספר? (עיון ראשוני בדברי חז"ל)– מאמר רביעי

בשבועות האחרונים עסקנו בעיון בערכי היסוד של החינוך הדתי, וברשימה זו אבקש לגעת באחת מסוגיות הליבה המעשיות, שהיא נגזרת ישירה מסולם הערכים של החינוך התורני. השאלה שעומדת במידה רבה, במוקד הדיון הציבורי והתקשורתי היא איזה ילד רשאי בית ספר תורני שלא לקבל, ומהי העילה הראויה לאי-קבלתו.

 

החינוך הציבורי כיסוד דתי-מאמר שלישי

בשבועות האחרונים עמדנו על מספר פנים ערכיים במשנתו החברתית של החינוך התורני, תוך שימת דגש על ההיבטים הרוחניים-דרשניים של מושגי החינוך. כעת אבקש לעבור לדיון הלכתי, שנוגע לאשיות הקיום של מערכת החינוך התורנית לפי ראות עיני חז"ל.

 

ערכי החינוך הדתי: "ויעשו כולם אגודה אחת"-מאמר שני

 

בשבוע שעבר עמדנו על חשיבותו של לימוד התורה למעוטי היכולת, ועל מאמציו הבלתי נדלים של ר' חייא להקים עולה של תורה בקרב ילדים אלה. בזכות מאמץ זה קראו חכמים "גדולים מעשי חייא", ואף ר' יהודה הנשיא הציב את מפעלו של ר' חייא מעל זה שלו.
כעת אבקש לעמוד על נקודה נוספת שעומדת, לדעתי, בבסיס קיומו של החינוך התורני, ואנסח אותה בהתאם לרוח הימים הנוראים: "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם". הפעם נשתית את דברינו בעיקר על תורת הסוד. בשבועות הבאים נבסס רעיון זה גם במסורת ההלכה והעיון.

ערכי החינוך הדתי: השיבה לשיח אידיאולוגי-מאמר ראשון

 

בשבועות האחרונים חווה הציבור הציוני-דתי כולו סערה גדולה על רקע מחלוקות חינוכיות קשות, בכל הנוגע לקליטת עלייה ולחינוך ציבורי. כשוך הסערה, כך אקווה, אני מבקש לקדם בירור מעמיק ויסודי, רב-מימדי ושקול, בסוגיות אלה. מובן מאליו שכל בירור כזה, מעצם טיבו, אינו יכול להתמצות בהשמעת צד אחד של הסוגיה, בחשיפה של פן אחד ממנה. לפיכך, אני מפציר בכל פה מכל מי שעמדותיו שונות משלי, ובוודאי שישנם כאלה, שיעשה מאמץ ויאיר את עיני הציבור בדרכו, למען אמיתה של תורה וכבודה. מובן מאליו שכל בירור כזה מחייב שפה ברורה אך נעימה, לא מאשימה ולא משמיצה. גם אם עד כה חטאנו בכך, מוטב שנשנה את דרכנו, ערב ראש השנה הקרבה ובאה.
את רשימתי הראשונה אני מבקש להקדיש לשאלת השיח, ניסוח החזון ומתווה החינוך הדתי בעשורים האחרונים. מזה זמן רב אני מתהלך בתחושה קשה, שמתחזקת לפרקים ושהגיעה לשיאה באחרונה, הנוגעת לליבת החינוך ולמהותו.

 

דובר/ת אנגלית? דרוש פעיל/ה להטמעת ערכי התנועה באתרי ידע בשפה האנגלית באינטרנט

לצורך הפצת ערכי התנועה ועמדותיה ע"י הכנסת מאמרים וקישורים לאתרי ידע, דרוש/ה מתנדב/ת.

דרישות התפקיד: עבודה מול מחשב כשעה עד שעתיים בשבוע . זמנים גמישים.

 

לפרטים: neemaney@toravoda.org.il

או לשמואל שטח, 052-7731906

ראש העיר ירושלים ניר ברקת לבג"צ: על הרכב בתי הכנסת שיבחרו את הרבנים הראשיים לשקף את הרכב האוכלוסייה – 1/3 חרדים ו-2/3 ציונים

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, פנה היום לבג"צ באמצעות היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד יוסי חביליו, בהמשך לעתירת עמותת נאמני תורה ועבודה כנגד השר לשירותי דת וועדת הבחירות לבחירת רבני העיר ירושלים.

01-10-09 

עתירה בנושא בחירת רב ראשי לעיר ירושלים

מדוע לא יקפידו לקיים את סדרי הבחירות לבחירת רבני העיר ירושלים על פי הוראות הדין, תוך שמירה על עקרונות יסוד במשפט וביניהם עקרון השוויון, הזכות לבחור ולהיבחר, מתן זכות שמיעה, והקפדה על הפעלת שיקול דעת מנהלי, כראוי וכנכון;

תיכנסי כבר לאוטובוס: החרדים בי-ם דורשים אפליה בחסות המדינה


מרטין וילר משוכנע כי אם הוועדה של משרד תחבורה תאשר הפרדה בין גברים לנשים ב"קווי מהדרין", הרי שבמו ידיה היא קורעת לגזרים את מגילת העצמאות על סעיפיה השוויוניים, ומטשטשת בצורה בלתי הפיכה את אופייה הפלורליסטי של מדינת ישראל
| 26/8/2009

ארגוני הנשים למשרד התחבורה: "לא" להפרדה


לקראת ההכרעה בסוגיית קווי המהדרין, קוראת יו"ר נעמת, טליה לבני, "לשרטט קו אדום נגד קווי ההפרדה בתחבורה הציבורית". יו"ר שדולת הנשים, רינה בר-טל: "לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית נשים נהדפות באלימות לחלקו האחורי של האוטובוס"

18.08.09

רב ציוני בירושלים? איום משפטי על הגוף הבוחר


"נציגות בתי הכנסת הציוניים בבירה" דורשת לשנות את הפורום לבחירת רב דתי לאומי לבירה – "90% מהחברים אינם תושבי העיר" ומאיימת: "אם הפורום לא ישונה ולא נקבל התייחסות עניינית נשקול את כל הצעדים העומדים לרשותנו"

16.08.09

לו"ז השבת בצפת

ערב שבת
18:58 כניסת השבת והדלקת נרות
19:00 מנחה וקבלת שבת (מנין שלנו)
20:15 סעודת ערב שבת
21:30 יזמות חינוכית: ניתוח אירועים – אבישי, שמוליק, חובב

 

יום שבת

7:30-8:30 קפה ועוגה
שחרית – תפילה עצמאית בבתי הכנסת שבעיר
10:30 קידוש בעיר העתיקה (ליד ביהכנ"ס האר"י האשכנזי)
10:45 סיור בעיר העתיקה של צפת – ראש עירית צפת לשעבר, מר זאב פרל
13:00 סעודת שבת
14:00 עונג שבת (מנוחה)
16:00 מנחה (מנין שלנו)
16:15 תשובה ותיקון – הרב ד"ר יהודה ברנדס
17:30 יזמות חברתית ויצירת שינוי – מירי שליסל
18:30 משוב וסיכום – שלום וייל
19:00 סעודה שלישית
19:50 ערבית והבדלה (19:53 יציאת השבת)
20:30 פיזור

איזה מין הסדר? יובל אבני

אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה כנגד כל המצות כולן שהתלמוד מביא לידי מעשה, לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום. (משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, ג', ג').

גילוי דעת ולב על עבודה שבמלל רן קציר

 התפילה היא חוויה משעממת לחלוטין. וזה לא קשור לקרירות דתית, לשנאת ה' חלילה, לבגידה בברית, לחפיפניקיות. זה הדבר עצמו. דינה של תפילה, כטקס שחוזר על עצמו, שוב ושוב ושוב, הוא לשעמם. זו הסיבה המרכזית לכך שמדברים בתפילה, גם הרבנים, שקוראים בתפילה, גם הרבנים, שיוצאים מהתפילה החוצה, במחשבה ובמעשה. תמיד היא תשעמם. תמיד יהיה מאבק בין גורמי הסמכות לציבור המתפללים על דיבור בתפילה. הדיבורים והטקסטים המחודשים, המלמדים, המגרים את השכל ודורשים את הפעלתו, מאפשרים לשרוד את אותם טקסים משמימים, ריקים סובייקטיבית מכל תוכן וכמעט מכל חוויה.

דרוש/ה פעיל לריכוז קהילות תורה ועבודה.

רקע: משפחות דתיות רבות מחפשות לגור במקום המשלב הגשמה והשפעה יחד עם אפשרויות טובות לחינוך הילדים וגידול משפחה.
מסיבות שונות, האורתודוכסיה המודרנית על גווניה, הולכת ומתרכזת במספר מועט מאוד של ערים כמו דרום ירושלים, מודיעין, רעננה ומספר ישובים מצומצם.
מדובר בתופעה בעלת השלכות קריטיות על הציבור הדתי בישראל, על מערכות החינוך שלו, על יחסי דתיים חילונים ועל אופייה של מדינת ישראל.
במישור הטכני, המשפחות שמחפשות לשבת בערים אחרות אינן מצליחות להתגבש לכדי קבוצה משמעותית, כזו שתשלח את ילדיה לממ"ד המקומי ותחיה חיי קהילה.