ירושלים של שלום – הרהורים לקראת יום ירושלים / יוסקה אחיטוב

…ירושלים כיורָה רותחת בכבדות, דיסה בִּיצתית, וכל הבנינים בה – בועות בולטות, בַּבות עינים נדחקות מתוך חוריהן, צורת כִּפָּה, צורת מגדל, צורת גג שטוח או משופע הכל בועות לפני התפקעות, ואלוקים נוטל את הנביא הקרוב אליו באותו רגע, וכמו בכף מבשלים הוא בוחש בה ובוחש בה. יהודה עמיחי[1]   התיחסותנו לירושלים עמוסה ומורכבת מרבדים שונים […]

מאורתודכסיה ציונית דתית לאורתודכסיה חרד"לית/ יוסקה אחיטוב

  א. שתי התנועות, הציונות הדתית והציונות החרד"לית הן תנועות אורתודוקסיות. מספרו של משה סמט חדש אסור מן התורה (1), למדנו שבגינת האורתודוקסיה צמחו ועדיין צומחים זנים שונים, ולמדנו להבחין ביניהם ולזהותם. יש אורתודוקסים ויש ניאו אורתודוקסים, ויש אולטרא-אורתודוקסים ויש מודרן-אורתודוקסים, ולאחרונה אנו עומדים תוהים ומשתאים לנוכח צמיחתו והתפתחותו המהירה של זן כלאים אורתודוקסי חדש, […]

שעשאה כלי – על זיקת האישה לבעלה / יוסקה אחיטוב

 

על זיקת האישה לבעלה "שעשאה כלי" / יוסף אחיטוב
נקודת המוצא של דיוננו היא המטאפורה "שעשאה כלי" המיוחסת לבעילה הראשונה שהכלה הבתולה נבעלת על ידי בעלה. מטאפורה זו, שנזכרה לראשונה בתלמוד (סנהדרין כב ע"ב), קנתה לה אחיזה מסוימת במקורותינו, בספרות ההלכתית ובספרות השאלות והתשובות, כמו גם בספרות הקבלה והחסידות. מטאפורה זו משמשת בדיעבד לביסוס מערכת היחסים הראויה בין הבעל לבין אשתו, ומקבעת את חזקת זיקת האהבה של האישה לבעלה הראשון. כדרכה של מטאפורה, ראשיתה חושפת ואחריתה מקבעת. ראשיתה חושפת את מעמדה הא-סימטרי, המשני, והבלתי שלם לעצמו של האישה בעולם הערכים של החברה היהודית התלמודית, ומשקפת את מעמדה במשפחה ובחברה. באחריתה, ככל שנמשך והלך השימוש במטאפורה זו שנילושה מפנים שונות ורבות, כך הלכה והשתלטה המשמעות הליטראלית על התודעה החברתית, עד כי נודעו לה אפילו תוצאות נורמטיביות לא מבוטלות.