תגובות לגיליון 77 של דעות, 'תורה והפרטה: הציונות הדתית והשיח הכלכלי החדש / משה לאו (למנויים בלבד)

ריבוי הגוונים שבציבור זה מעמיד בפנינו את השאלה … כלום יש לרעיון 'תורה ועבודה' כהשקפת עולם דרך משלו לפרש ולהציב גבולות לעקרונותיה של מדינת התורה? … כיצד תבוא לידי ביטוי השקפתה החברתית של תנועת תו"ע? האם נלחם על בניינו של סוציאליזם מודרני, או שמא עדיפה מדינת סעד קאפיטאליסטית? ובמילים אחרות: האם הדרך הנכונה להגשמת האידיאל השוויוני חברתי היא הלאמת אמצעי הייצור (והספד היזמה החפשית), או שמא הבטחת הכנסה מינימלית לכל אזרח ע"י שיטת מיסוי פרוגרסיבי, תוך עידוד היזמה החפשית ומדיניות שוק פתוח של ביקוש והיצע?[1