בתרשים: בבתי ספר ממ״ד רגילים (הגרף הכחול) המתאם בין הרמה הסוציו-אקונומית של השכונה בה שוכן בית הספר (הציר האופקי) ושיעור התלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך בבית הספר (הציר האנכי) הינו גבוה. כלומר: באזורים חלשים יש מספר רב של תלמידים מרמה סוציו-אקונומית נמוכה, ואילו באזורים מבוססים יש מעט תלמידים מרמה סוציו-אקונומית נמוכה.

לעומת זאת, בבתי ספר תורניים (הגרף האדום) המתאם הזה נמוך, ואפילו באזורים חלשים שיעור התלמידים מרמה סוציו-אקונומית נמוכה, הוא נמוך.

Tammy Harel Ben-Shahar
Faculty of Law, University of Haifa

Eyal Berger
Independent

September 18, 2016

Abstract:
Ethnic, racial and socioeconomic segregation continues to challenge education administrators and legal scholars in many liberal countries. It seems that despite ongoing efforts to promote integration, privileged parents find different ways to avoid it, such as attending private schools or buying houses in neighborhoods with good schools. This paper offers a combined empirical and legal research of another such strategy: the resort to religious schools. The research examines the hypothesis that religious education is being utilized in order to create socioeconomically segregated schools in one specific context: that of Israeli Religious State Schools. The paper argues that in the case of Israel’s religious state schools, entitlements stemming from religious arguments induce socioeconomic segregation, and that law plays a primary role in enabling these processes.

מסקנות המחקר האמפירי

  1.  ממ”דים תורניים קולטים יותר תלמידים מבוססים ופחות תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך מאשר ממ”דים רגילים.
  2.  מאפייני התלמידים בממ”דים תורניים פחות הולמים את הרכב האוכלוסייה המקומית מאשר ממ”דים רגילים.
  3.  ממ”דים תורניים יהיו נפוצים יותר באזורים חלשים יותר מבחינה סוציו-אקונומית, בהשוואה לממ”דים רגילים.

מסקנות:

  1. בתי ספר תורניים הפכו לאמצעי עבור הורים ממשפחות מבוססות לבריחה מאינטגרציה.
  2. ההבנייה המשפטית של הזכות לחינוך דתי מאפשרת ומתמרצת הורים (דתיים) המעוניינים ביתרון חינוכי לבחור בתי-ספר תורניים.
  3. שינוי בדיני החינוך עשוי להיות בעל השפעה חיובית על השוויון החינוכי.
  4. התנגדות אפשרית: האם יש חשיבות לשאלה מהי המוטיבציה של ההורים בבחירה בבי״ס תורני?

הודעה לעיתונות:

מחקרים רבים ציינו לשבח את מוסדות החמ”ד אשר מכניסים בשעריהם שיעור גבוה של אוכלוסיות משכבות חלשות, בהשוואה למוסדות הממלכתיים החילוניים. עם זאת, לא אחת מושמעת ביקורת כלפי בתי ספר ‘תורניים’ נפרדים בחמ”ד על כך שרבים מהם אינם קולטים שיעורים גבוהים של אוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך, כמו יתר מוסדות החמ”ד על מנת לבחון סוגיה זו נערך לפני שנה וחצי מחקר של תנועת נאמני תורה ועבודה בו נעשתה השוואה בין מוסדות נפרדים ומעורבים, על פי נתוני הרקע הסוציו-אקונומי של הנבחנים בכיתות ה’ במבחני מיצ”ב בשנים תשע”ב-תשע”ג..

ממצאי הבדיקה העלו כי הביקורת עומדת על קרקע יציבה: אכן, השיעור הממוצע של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך בבתי ספר מעורבים, הוא קרוב לכפול מאשר בבתי ספר נפרדים (27% ו-14%, בהתאמה). המחקרים הקיימים אינם מאפשרים לקבוע באופן כמותי את הסיבות לכך שבתי הספר הנפרדים מקיימים רמה נמוכה יותר של אינטגרציה.עם זאת, המחקר הצביע  על מספר סיבות אפשריות לכך:

1)       הביקוש לחינוך ‘תורני’ ונפרד בקרב הורים מבוססים גבוה מהביקוש לסוג חינוך זה בקרב הורים משכבות חלשות

2)       חוסר יכולת של הורים משכבות חלשות לעמוד בתשלומי ההורים הנהוגים בחלק מבתי הספר ה’תורניים’ הנפרדים

3)       תהליכי מיון וסינון גלויים או סמויים המתקיימים לעיתים רבות במוסדות חינוך ‘תורניים’ נפרדים

בתנועת נאמני תורה ועבודה הציגו את הנתונים לראשי החינוך הדתי יחד עם הצגת הקלטות כיצד בתי ספר רבים מסננים את הפונים אליהם. מבדיקה שעשו בנאמני תורה ועבודה בעונת ההרשמה שאח”כ, התברר שמרבית המוסדות המסננים המשיכו לסנן ועל כן הוחלט בתנועה להמשיך ולהעמיק בנושא.

לאחרונה הוצג מחקר חדש באוניברסיטת חיפה במסגרת סמינר משפט וחברה של הפקולטה למשפטים ובכנס ‘משפט וחברה’ בניו-אורלינס, ארצות הברית, ע”י מחברי המחקר, ד”ר תמי הראל בן שחר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ואייל ברגר, עד לאחרונה חוקר חינוך בנאמני תורה ועבודה. במחקר בוצעו מבחנים סטטיסטיים נוספים, כמו שימוש במדד נוסף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כדי לבחון לעומק את הנתונים על התפוצה הגיאוגרפית של בתי”ס מעורבים ונפרדים. המחקר החדש פירק למעשה את היחידות הגיאוגרפיות  לרמה הקטנה ביותר וערך בחינה ע”פ היחידות האלו. מעבר לכך, נערך ניתוח משפטי על בסיס דיני החינוך בישראל והקשר שלהם לבעיית האינטגרציה במוסדות תורניים.

המחקר חושף נתונים חדשים, לפיהם דווקא באזורים מבוססים הממ”דים התורניים אינם נפוצים, והם נמצאים בעיקר באזורים המאופיינים באוכלוסייה מרקע סוציו אקונומי בינוני-נמוך ונמוך: כ80% מהממ”דים התורניים פועלים באזורים אלו, לעומת כ60% מהממ”דים הרגילים. הנתונים הללו הוצלבו עם עם הנתונים שהראו שבבתי הספר הממלכתיים דתיים מהזרם התורני שיעור התלמידים מרקע סוציו אקונומי נמוך עומד על 12%, לעומת 26% בממ”דים הרגילים המעורבים, פער גדול מבחינה סטטיסטית.

בהתאם לכך,  בקרב בתי ספר תורניים הקורלציה בין המאפיינים של התלמידים למאפיינים של סביבת בית הספר היא נמוכה משמעותית באופן מובהק, מאשר בקרב ממ”דים רגילים. במילים אחרות: הרכב התלמידים בממ”דים התורניים פחות משקף את סביבת ביה”ס מאשר המקובל בממ”דים הרגילים.