בית ספר יסודי בבית שאן מפלג את הדתיים והחרד"לים

בעירייה הוחלט לסגור את המסגרת הדתית בביה"ס קשת יונתן ולאפשר הרשמה למסלול תורני בלבד. גם בנתניה מוחים הורים לתלמידים יוצאי אתיופיה על השתלטות גרעין תורני.
קשת יונתן הוא בית ספר יסודי בבית שאן השייך לזרם הממלכתי־דתי. ההשקעה בו בשנים האחרונות, הנאמדת במאות אלפי שקלים, ניכרת היטב: בבניין המטופח, כמו גם במעבדות, כיתות מתוקשבות, אולם ספורט וספרייה. בקומה הראשונה של המבנה לומדים כ–120 תלמידי בית הספר, הבאים ממשפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות. הקומה השנייה שייכת לכ–140 תלמידי המסלול התורני, האדוק יותר. לדברי הורים וגורמים אחרים, הקשר בין שתי המסגרות, החולקות אותו מרחב, כמעט לא קיים. החלטת העירייה לסגור בהדרגה את המסגרת הדתית ולמסור את המבנה החדש יחסית למסלול התורני הציתה מאבק חדש בבית שאן – בין דתיים לחרד"לים, בין תושבי העיר לכאלה הבאים ממושבים

נאמני תו"ע לרב בן דהאן: "מנע אפליה תקציבית"

גורמים בתנועה טוענים כי טיוטת התבחינים שפרסם לאחרונה המשרד לשירותי דת, על פיהם ייקבעו הקריטריונים לתקצוב הקהילות, מכילה בעיות. "הקריטריונים שמפורסמים טיוטת התבחינים מכילים העדפה ברורה לריכוזיים דתיים אשר מקיימים פעילות דתית אינטנסיבית".
נאמני תורה ועבודה לרב בן דהאן: "מנע אפליה תקציבית"

אפליה בגנים בפרדס-חנה: "לא דתיים מספיק"

הורים רבים בפרדס חנה מתלוננים כי הם מופלים לרעה ע"י המועצה בקבלת ילדיהם לגנים הסמוכים לביתם משום שאינם "תורניים"

 11/6/2014 11:52

אפליה בגני הילדים: הורים דתיים המבקשים לרשום את ילדיהם לשנת הלימודים הבאה לגנים ממלכתיים-דתיים בפרדס חנה, נענים בסירוב ומופנים לגני ילדים מרוחקים מאזור מגוריהם. בנוסף, בחלק מהמקרים ההורים נאלצים לרשום את ילדיהם לגנים ממלכתיים-חילונים. כך עולה מפניות שמגיעות בחודשים האחרונים לתנועת "נאמני תורה ועבודה".

הורים בחמ"ד: למה התלמידות לומדות משנה והתלמידים גמרא?

 

הורים לתלמידים בחינוך הממלכתי דתי פנו למשרד החינוך בטענה כי תוכנית הלימודים בתושב"ע, במסגרתה תלמידים עוסקים בתלמוד ותלמידות במשניות, היא אפליה מגדרית פסולה

אורי פולק, כיפה
כ"ח אב תשע"ב, 16/08/2012 12:39

בתי ספר בתחפושת

 


 


בהמשך לדבריו בשדולת אחריות החינוך בכנסת, פועל שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה לאיחוד חברי הכנסת סביב מטרה חברתית נעלה: הורדת האטרקטיביות התקציבית של בתי ספר הפרטיים. רק כך, כשבתי הספר הפרטיים יאבדו את כדאיותם, יחזור הכוח למפקחים אשר יוכלו לכפות את חוקי המדינה הראויים על מוסדות, מבלי לחשוש שיאיימו להפוך לפרטיים.


 


17 יולי 2012


הרב שמואל אליהו סירב להגיע לחקירת משטרה

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-257825-00.html

הרב הראשי לצפת סירב להיחקר בעניין דבריו נגד השכרת דירות לנוכרים "האם זומנו לחקירה גם דויד גרוסמן, יוסי שריד ושולמית אלוני שהפגינו נגד התישבות יהודית בשכונת שמעון הצדיק?"

31/12/2010

חטא ה"על-אזורי"

http://news.walla.co.il/?w=/2952/1775533

יש לברך את ש"ס על היוזמה לשינוי הרישום בסמינרים החרדיים לשיטת אזורי הרישום. שמואל שטח חושב שראוי להחיל חוק דומה במערכת החינוך הממלכתית כולה

 3 בינואר 2011

אם בי"ס הוא על-אזורי, אוכלוסיית הפוטנציאל שלו גדולה ביותר, ולכן אין לו ברירה אלא לבחור רק בחלק מהמועמדים הפוטנציאליים (אילוסטרציה)

מהפכה בחינוך הממלכתי-דתי: מבחן קבלה אחיד

http://news.walla.co.il/?w=/1/1765915


9 בדצמבר 2010

ד"ר אברהם ליפשיץ, מנהל מינהל החינוך הממלכתי-דתי פרסם בימים האחרונים מדיניות חדשה שתופעל בכלל המוסדות. מטרת המדיניות: להילחם באליטיסטיות של חלק מהישיבות והאולפנות

עמנואל זה גם אנחנו

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3883302,00.html

 

מה אנחנו – ציונים דתיים – עושים מול האפליה העדתית בעמנואל? מצקצקים בלשוננו – זה חרדים ולא אנחנו. אז זהו שלא

המאבק נגד ההפרדה בין נשים לגברים בתחבורה הציבורית

המאבק נגד ההפרדה בין נשים לגברים בתחבורה הציבורית מגיע לישורת האחרונה –

ביום שלישי הקרוב – ה 27/10 – יקיים בג"צ דיון במסקנות וועדת משרד התחבורה שדנה לאורך השנה וחצי האחרונות בהיבטים השונים של סוגיית ההפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים.

צ'רלי ביטון : על אפליה ושינוי חברתי

 בתחילת 1971, קמה תנועה של צעירים מבני הדור השני של עולי ארצות האיסלם אשר כינו את עצמם "הפנתרים השחורים". התנועה צמחה על רקע תחושת הקיפוח והאפליה של יוצאי ארצות האיסלם מאז קום המדינה. הפעילות של הפנתרים יצרה מחאה חברתית שהלכה והתרחבה ולעיתים אף נגררה לפסים אלימים. לבסוף המאבק הציבורי הצליח והנושא עלה לסדר היום הציבורי ותקציבים נוספים הועברו לנושאים חברתיים.  צ'רלי ביטון היה אחד המייסדים של התנועה, כשהפנתרים הפכו ב-1977 לתנועה פוליטית, צ'רלי נבחר לכהן כחבר כנסת ועסק בקידום מדיניותו החברתית. כיום, שנים רבות אחרי, מנהיג הפנתרים חושב שהמצב החברתי עדיין קשה – ולהיות נחמדים לא יעזור.  

הרהורים על פמיניזם, מזרחיות והדרה / תמר ג'ינג'יחשווילי

תהום פעורה בין הפמיניזם הדתי ובין המזרחיות: הפמיניזם הדתי הוא אשכנזי, אקדמי, אליטיסטי ולוחמני, וכמעט אינו נוכח בפריפריה. לעומתו, המסורתיות היא תופעה חברתית ולא עמדה אידאולוגית, והיא מושפעת ממגמות חרדיות הפועלות בפריפריה. במסעה האישי בין מחוזות הפמיניזם ובין התרבות המזרחית גילתה תמר ג'ינג'חשווילי גשרים וקשרים מפתיעים מעל התהום הזו, והיא תוהה אם יום אחד יוכל להתקיים ביניהם שיח פורה

הציונות הדתית והמזרחים – מאז ועד היום / אבי פיקאר

מערכת היחסים בין הציונות הדתית ובין המזרחים עברה דרך ארוכה, ששורשיה בתחושות הנאורות האירופית של המאה התשע-עשרה, וסופה בזקיפת הקומה של הזהות המזרחית ובתהליכים של התקרבות והכרה. אשכנזיותה של הציונות הדתית עדיין איננה נחלת העבר, אך יש לראות ולהוקיר את השינוי שהתחולל ביחס אל המזרחים במרבית שדרותיה של הציונות הדתית

אני במערב(א) ולבי במזרח – חינוך ציוני-דתי אשכנזי: האם אפשר אחרת? / חזי כהן

הציונות הדתית היא אשכנזית. גם אם היא מקבלת את הספרדים, אין היא מכילה את הספרדיות כתרבות: ברוב
המכריע של הישיבות התיכוניות והגבוהות לומדים גמרא בסגנון אשכנזי, וכמעט לא נזכרת בהן
תורתם של חכמי המזרח. אך התרבות הספרדית מציעה עולם דתי עשיר ורלוונטי ותפיסת עולם
שעשויה לתרום רבות לעולם הציונות הדתית. לפיכך דרושה אלטרנטיבה: ישיבה
ספרדית-ציונית-דתית-מודרנית

"שפת אם" – בין פמיניזם דתי לפמיניזם מזרחי / דפנה חורב

למרות שרבות מן הנשים המזרחיות חשות קשר עמוק ליהדות ומנהלות אורח חיים מסורתי, בתנועה הפמיניסטית המזרחית נושא זה אינו בא לידי ביטוי. לכן החליטה דפנה חורב להקים בית מדרש המיועד לנשים מזרחיות, ובמרכזו עומדות נשות הקהילה המבוגרות, הלומדות בצוותא עם נשים צעירות על סוגיות בחינוך יהודי

"אדברה וירווח לי" – ניסיון "לרווח" את טראומת המזרחיות / משה מאיר

כאב האפליה של בני עדות המזרח במדינת ישראל ובציונות הדתית מנע עד היום דיון ביקורתי ומדוקדק בפצע זה. כיום, כאשר מתאפשרת ראייה מורכבת יותר, ניתן לעשות אבחנות מדויקות ולגלות כי לא כל מה שנחשב לאפליה הוא אכן כזה. לפעמים לא שאלת המזרחיות עומדת על הפרק אלא סוגיות בוערות אחרות, כמו גלותיות מול צבריות, דתיות מול חילוניות, ורציונליזם מול מאגיה

כתונת הפסים שנשחתה – דמותו של ה"תָלוש" המזרחי / הרצל ובלפור חקק

האינטלקטואל המזרחי החדש, שנקרע בין התום, הפשטות והשלווה של המזרח ובין התרבות המערבית התעשייתית, המשכילה והאקדמית, הוא המקבילה העכשווית לדמות ה"תלוש" האשכנזית המפורסמת. בלפור והרצל חקק משרטטים את הדמות הזו בעזרת שיריהם, וטוענים כי רק "בבית הספר הישׂראלי החדש, שבו יבערו יחד האש המזרחית וההלוגן המערבי, יש סיכוי למנורת מאור חדשה"

"הבית ובית הכנסת ניצחו את מוסדות החינוך ההגמוניים" – ראיון עם הרב אורי שרקי / חגית ברטוב ושרגא בר-און

הרב אורי שרקי, יליד אלגי'ריה ובוגר ישיבת "מרכז הרב", הוא אחד הדמויות הבולטות והמרתקות
במכון מאיר ובארגון "ראש יהודי". בראיון עמו הוא עומד על התכונות
הייחודיות של העולם המזרחי ומתאר את הדחקתו בתוך הציונות הדתית. ככלים להשבת
המסורות המזרחיות למקומן הוא מציע את בית הכנסת והקהילה, במקום את דרך ההשטחה
התרבותית והפוליטית שנוקטת כיום ש"ס.

"כאן גרים בכיף" (חוץ ממי שלא) – אליטיזם, הדרה והכלה בציבור הציוני-דתי / אביעד הכהן

יותר ויותר יישובים קהילתיים-תורניים מפעילים ועדות קבלה כדי למנוע ממי שאינו בדיוק כמותם
להתבשם מהאווירה התורנית ביישוב, שמא יקלקל אותה. לאחר שנים של דיבורים על
"התנחלות בלבבות", בחלק מן היישובים מוכנים להתנחל בלבו של השני רק
בתנאי שיתלבש ויסתפר בדיוק כמונו, ידבר כמונו ויתפלל כמונו.