טקס בת מצווה (שיר הזמנה לבת המצווה) בּוֹאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה, תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה, בּוֹאִי כַּלָּה, בּוֹאִי כַּלָּה. (ברכת הקהל) "אחותנו את היי לאלפי רבבה" (בראשית כד, ס) "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח" (ישעיה ס, א) "רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם ה'" (זכריה ב, […]
החינוך המשלב הוא המקום המשמעותי ביותר בחברה הישראלית כיום שבו נוצרים קשרים אמתיים בין אנשים דתיים ואנשים חילונים
אל מול החלטות שעלולות להרחיק חלק מהציבור מיהדותו, לפגוע בקשר עם יהדות התפוצות וללבות את הפילוג בין חלקי העם, מנכיחים בתי הספר המשלבים יהדות המקבלת את כל המסורות והנותנת מקום לכל יהודי. דווקא מי שבוחר להמשיך ולהסתגר בארבע אמותיו ולהסתפק בהיכרות מינימלית של האחר הוא האנכרוניסטי
מדי פעם אני משתעשע במחשבה על חיים נטולי התפרצויות בזמן. זמן נקי המתנהל מראשון עד חמישי, עם שבתות סטנדרטיות באורכן. שגרה ארוכה כמו רחובות העיר מודיעין: יפה, מטופחת ונטולת הפתעות. זמן כזה קובע קצב התנהלות שבו הסביבה לא מצפה ממך להתקדם על צירים מדומיינים. אין צורך לתהות מתי יבוא לעולם הילד הראשון שלי, איך וכיצד תראה הברית שלו, את מי נזמין, מה בדיוק יעשו שם והאם הכיבוד יהיה בשרי. חיים שמותר בהם לדרוך במקום
בכל שנה נדרשות כעשרים נשים אלמנות בישראל לעבור טקס חליצה. רובן מתארות אותו כטקס מביך ומשפיל, אך גורמים שפנו לבתי הדין הרבניים במטרה להסדיר את הטקס ולהקל על הנשים שנדרשות לעבור אותו – נענו בשלילה. שיח על חליצה והגברת המודעות לנושא תאפשר לקדם דיון הלכתי, ואף למצוא פתרונות נוספים שיקלו על אותן נשים ועל משפחותיהן
"כשיש הרבה אפשרויות, חתונה דתית היא לא בדיוק הבחירה הראשונה של זוגות הומואים. גם הומואים דתיים רבים בוחרים לא להתחתן בטקס דתי. מדוע התחתנו בטקס דתי? בפשטות: כי רצינו לקדש את הקשר בינינו". בני אלבז מספר על הבחירה להתחתן עם בן זוגו בחתונה דתית, על עיצוב טקס החתונה, ועל האפשרויות הגלומות בטקס שהוא חדש מיסודו
טקס בר המצווה נתפס כטקס מעבר שבמסגרתו הופך הילד לחלק מקהילת המבוגרים, אולם היום קשה לומר שנער בן שלוש-עשרה הוא אדם מבוגר. לעומת זאת, אפשר להתייחס לטקס בר המצווה כאל אירוע שבו נחנך הנער לחיי קהילה משמעותיים. ראוי שהתייחסות זו תילקח בחשבון בכמה החלטות בעיצוב טקס בר המצווה
בעקבות לידת בתם, יצרו ניסימי ושלומית נעים נאור טקס שמחת בת שניצב במקביל לברית המילה, אך עומד בפני עצמו. כיצד מכניסים את הבת הנולדת אל המשפחה ואל הקהילה, מתוך דיאלוג עם המסורת היהודית ומתוך נאמנות לערכי ההורים הנרגשים? הצעה לטקס
ברית המילה הייתה מאז ומעולם מרכז של עימותים פילוסופיים ודתיים. רננה רביצקי פילזר כותבת על הפולמוסים סביב ברית המילה בעת העתיקה – מול העולם הנוצרי, מול העולם היווני-רומי ובתוך התרבות היהודית עצמה – ורואה בטקס המורכב הזה מקרה מבחן לשיחה שהאדם המודרני נדרש לקיים עם המסורת
סעודות אמנים הפכו בשנים האחרונות למחזה נפוץ בישראל: ארוחות ריטואליות שמתקיימות על ידי נשים וכוללות מגוון סוגי מזון שעליהם מברכות הנשים בקול, ומאפשרות לשאר הנשים לענות "אמן". ד"ר רבקה נריה בן שחר, שחקרה את סעודות האמנים כצופה וכמשתתפת, טוענת שהסעודות הללו, שבהן משתתפות נשים מכל קצוות החברה היהודית בישראל, הן תגובה נשית ייחודית לפוסטמודרנה ולפמיניזם המערבי, וניסיון ליצור מסגרת קהילתית תומכת בעידן של שבירת נרטיבים
מיוחד ל'דעות': א"ב יהושע, מבכירי הסופרים הישראלים, מגיב לגיליון האחרון של 'דעות' על חילון וחילוניות, וטוען שאל מול כישלון חזון שתי המדינות וההליכה לקראת מדינה דו-לאומית, הדיונים על דתיות וחילוניות אינם רלוונטיים; עיסוק בסוגיות של דת ומדינה הוא הסחת דעת, והשיבה אל ארון הספרים היהודי מתעלמת מן הקשר הבעייתי בין דת ולאומיות, שניצב בלב הזהות היהודית. ההפרדה בין דת ולאומיות תוביל ליצירת זהות ישראלית אזרחית, תשחרר את הדת היהודית מעול הלאומיות ותאפשר לצדדים המיסטיים שלה להתגלות. ריאיון
טקסי חיים: ירושה אחראית • פרידה חייו של האדם היהודי מוקפים טקסים מכל עבר: לידתו ומותו ארוגים בטקסים שמבקשים לתת פשר לאירועים הללו; גם אירועים שקשורים לזוגיות, ללידה ולכניסה אל הקהילה מצוינים בטקס, שמרומם את המומנטים הללו ומעניק להם הקשר ריטואלי. בבואנו להקדיש גיליון לטקסי חיים, עמדו בפנינו שתי שאלות: האחת – אילו טקסים חדשים […]
דבר היו"ר לגיליון זה הוא גם סיומה של תקופה שבה כיהנתי כיו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה. את דברי היו"ר הבאים יכתבו מחליפיי, תהילה פרידמן ואסף בנמלך, ואני מאחל להם הצלחה – גם בניווטה של התנועה וגם בכתיבת דברי היו"ר… טקס מקובל הוא לסיים תקופה בדברי שבח עצמיים על המאמצים שהושקעו, ההישגים שהגענו אליהם והמכשולים שעליהם […]
