סיכום פיילוט המודל הקהילתי-דמוקרטי

כל קהילה ביישובי זבולון מעצבת את אופייה ובוחרת בהנהגה הרוחנית הנכונה לה.
הקהילה יוצאת מורווחת ביכולת שלה להיות קשובה לרחשי הציבור ובהתאמה לאופיו.
הכמות והאיכות של חיי התרבות והרוח גדלים.
חברי הקהילות יוצאים נשכרים וזוכים לתחושת שייכות ושותפות גדולה יותר.

רבנות ישראלית ודמוקרטית- תקציר והרחבה

הזהות היהודית של מדינת ישראל תלויה בזהות היהודית של הפרטים החיים בה, ולא רק בהסדרי דת ומדינה.
רבנות מדינתית-משמעותית יכולה להיווצר רק על ידי רבני יישובים או שכונות.
כדי ליצור זיקה, התאמה ומחויבות בין רבנים לקהלם, הרבנים ייבחרו בבחירות ישירות ופתוחות לקדנציה קצובה.
כל מי שהוסמך לרבנות על ידי מוסד מוכר יוכל להיבחר כרב שכונה או יישוב.
הבחירות יתנהלו באופן שישמור על כבוד המתמודדים וכבודה של הרבנות, ימנע מעורבות פוליטית וצורך בהוצאת סכומי כסף גדולים.
שירותי הדת יינתנו על ידי המועצות המקומיות, ויונהגו על ידי ועד רבני העיר, שיורכב מרבני השכונות.
תפקיד רב העיר / הרב האזורי יבוטל.
מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי ייבחרו על ידי רבני השכונות.
מועצת הרבנות הראשית תכלול איזון מייצג של כלל האזרחים היהודים במדינת ישראל.

קול קורא

 

                  

 

קול קורא למימון פעילות בנושא שירותי דת, תרבות וזהות יהודית
במועצה אזורית זבולון

 

רקע

מ.א זבולון מקדמת פיילוט בתחום תרבות יהודית. מדובר ביוזמה לקדם שירותי דת ופעילויות חברתיות – קהילתיות בנושא תרבות יהודית על כל גווניה ביישובי המועצה השונים. הדבר נעשה ע"י רב המועצה, הרב מור יוסף, בשיתוף עם תנועת נאמני תורה ועבודה המקדמת מודל קהילתי חדש לניהול שירותי הדת בישראל.

מטרת הפרויקט: להעצים את התרבות והזהות היהודית, עפ"י מסורת ישראל באופן שהקהילה והאנשים החיים בתוכה יוזמים ושותפים לפעילות המתאימה ברוחה לקהילה.

דוגמאות לנושאים אשר יקבלו תמיכה:

  • סדנת מנהיגות רוחנית לרכזי קהילות
  • סיורים בנושא מורשת ומסורת יהודית: ארכיאולוגיה, היסטוריה, מפגש עם קהלים שונים וכו'
  • מופעי מוסיקה יהודית
  • סדנת זוגיות וחינוך מזווית יהודית
  • קבלות שבת
  • חגי ישראל – טקסים ואירועים נלווים
  • מפגשים על יהדות התפוצות
  • קהילה לומדת / הרצאות בנושאי יהדות
  • מרכז פעילות, הגות ויצירה בנושא יהדות מורשת ומסורת

 

המימון

  • סה"כ המימון המגיע מהסוכנות היהודית הינו 100 אלף ₪ לכלל הישובים.
  • השימוש במימון מוגבל עד ל 30.6.15


קריטריונים לחלוקה תקציבית

המימון יחולק בין הישובים לפי מפתח:

  1. גודל הישוב
  2. מעמד סוציואקונומי של הישוב
  3. צפי משתתפים בפעילויות
  4. מאצ'ינג של הישוב מול מימון הפיילוט

המימון מותנה בבניית תוכנית עבודה שהולמת את רוח הפרויקט יחד עם רכז הפרויקט ורב המועצה.

 

נספח: נייר עמדה מפורט של הפרויקט.

 

את הבקשות יש להגיש לידי כרמי ינון, מנהל פרויקט מודל קהילתי לתרבות וזהות יהודית:   [email protected], לשאלות ניתן לפנות בטלפון 052-3662462

כלל התמיכות יפורסמו באתר נאמני תורה ועבודה

נשמח להגשת הצעות מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מה- 28/2/15 .

 

הגירסה הדתית של נשיא המדינה

 

 

 

23/07/2013

לרבנות הראשית שלושה תפקידים מסורתיים: ייצוג ממלכתי של היהדות, ניהול שירותי הדת, ופסיקת הלכה ברוח ממלכתית. בשל הכשלון המתמשך במילוי שני התפקידים האחרונים, ראוי לבזר אותם ולהשאיר בידיה רק את התפקיד הייצוגי.

תגובתו למאמרו של זאב קם 'זריקת מרץ לרבנות'

 

פורסם במקור ראשון  פרשת אחרי מות קדושים, ט' באייר תשע"ג

 

מאמרו של זאב קם מהשבוע שעבר 'זריקת מרץ לרבנות' שדן במודל הקהילתי המוצע על ידי נאמני תורה ועבודה וד"ר הדר ליפשיץ, טומן בחובו בשורה חשובה לחברה הישראלית בנושא שרותי הדת. במגמה להעשיר את הדיון הציבורי בנדון, אנו מבקשים להציע מודל קהילתי 'כחול לבן' שמותאם לצרכים הייחודיים של החברה כאן בארץ, ואף נוסה בהצלחה בשנים האחרונות במגוון מקומות יישוב.  עם זאת, הצעתנו איננה מחייבת שינוי רדיקלי בכל מערך הרבנות הקיימת.

זריקת מרץ לרבנות

סיכום השבוע בכנסת – זאב קם

 


 האם המודל הקהילתי יחליף את רבני הערים והשכונות: הימים הם ימיה הראשונים של הממשלה החדשה. ימים שבהם עדיין לא ברור מהם הכיוונים החדשים אליהם מתכוונים השרים לנווט את משרדיהם. אחד המשרדים שבהם יתכן שינוי כיוון דרמטי בשנים הקרובות הוא משרד הדתות. איש עדיין אינו יודע לאן מועדות פניו של סגן השר החדש (שהוא למעשה השר בפועל), הרב אלי בן דהן (הבית היהודי). האם פניו לשינוי משמעותי במגוון התחומים שנמצאים תחת אחריותו (או לפחות לשינוי חלקי), או שמה שהיה הוא שיהיה? ימים יגידו. אחד הנושאים המרכזיים בהם נטען כי דרוש שינוי הוא כמובן נושא הרבנות הראשית. מדובר בנושא שחולש על תחומים רבים, ולכן בחרנו להתמקד רק באחד מהם – רבני הערים והשכונות. נכון להיום, המינויים השונים ביישובים כוללים רבני עיר, רבני מועצות אזוריות, רבני שכונות ורבני יישובים. לשר הדתות ישנה השפעה דרמטית ביחס לאותם מינויים. למעשה, במקרים בהם אותה מפלגה מקבלת לידיה גם את משרד הדתות וגם את משרד הפנים (כפי שהיה בשנים האחרונות), השליטה בנושא מינוי הרבנים היא מלאה. הליך בחירת הרבנים כולל את מינויו של גוף בוחר, שמייצג את בתי הכנסת באותה עיר, המועצה הדתית והעירייה. שר הדתות הוא שותף מרכזי בהחלטה מי יהיו בתי הכנסת שיכללו בגוף הבוחר של אותה עיר. במילים אחרות, אם אתה רוצה להיות רב עליך לפנות לשר הדתות. בשנות השבעים, כשהמפד"ל של פעם שלטה במשרדי הדתות והפנים, היא גם היתה זו שקבעה מי יהיו הרבנים. בשנות השמונים החלה התחרות בין המפד"ל וש"ס. בשנות התשעים גבר כוחה של ש"ס, כשבמקביל המפד"ל הלכה ונחלשה. זה התחיל בממשלת רבין, בשנת 92, כאשר אריה דרעי דחק את המפד"ל מחוץ לקואליציה, ואיפשר לש"ס להשתלט על משרד הדתות, לאחר שמשרד הפנים כבר היה בידיה עוד קודם. בהמשך הדרך, מעמדן של המועצות הדתיות החל לרדת (מסיבות רבות, שלא זה המקום להיכנס אליהן). מאחר והמועצות הדתיות הן חלק מהגוף שבוחר את הרבנים, העובדה שהיו מועצות שלא ממש תפקדו (ועקב כך לא ניתן היה לבחור רבנים) הובילה לירידה במספר הרבנים בישראל (רבני עיר ורבני שכונות), בעוד האוכלוסייה היהודית דווקא עלתה פי שניים. 

 

משהו גדול וטוב

הצחוק של הרב פרומן ז"ל, נאום הפתיחה של רות קלדרון בכנסת והשינוי המרתק והמהפכני שמתחולל בימים אלה בסדר היום הפוליטי בישראל 

07/03/2013

טיוטת הסכם קואליציוני – חלופה לסטטוס-קוו 2013

תנועת נאמני תורה ועבודה שקדה בשבועות האחרונים על טיוטת הסכם קואליציוני בנושאי דת ומדינה, אשר יחליף את הסטטוס-קוו הנמשך מהקמת המדינה. נפגשנו עם מנהיגים ובכירים במפלגות המרכזיות, ואנו מקווים ומאמינים כי בשלה השעה ל'מפץ פוליטי' אשר יחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל, ויחליש הסדרים אשר יש בהם כפייה דתית. המהלך מרוכז בידי ד"ר הדר ליפשיץ.

עיקרי ההצעה:

א. זכות הוטו של כל גורם חרדי על שינויים בנושאי דת ומדינה בישראל – תיפסק.

ב. הפקדת נושא הישיבות, תקצובן וגיוס תלמידיהן בידי גוף א-פוליטי (המקביל למל"ג).

ג. יצירת מסלולי הידברות לשינויים בהסדרי השבת במדינת ישראל.

ד. תוקם ועדה משותפת אשר תעצב מחדש את מכלול הסדרי הנישואין במדינת ישראל.

ה. שילוב מוגבר של נשים במוסדות הממונים על בתי הדין הרבניים.

ו. שילוב נשים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים.

ז. בחירת רבנים בידי הקהילות ולא בידי הממסד.

יו"ר "נאמני תורה ועבודה": תגובת הרב אפרתי מונעת מפחד

 


 


http://www.kipa.co.il/now/48671.html 


 


 


"השקרים והעיוותים במאמרו של הרב ברוך אפרתי יוצרים תחושה שדבריו נובעים בעיקר מפחד ומבורות. כשאין מה לומר בויכוח, יש מי שמתחילים לצעוק". תהילה נחלון משיבה לרב אפרתי


 


12/06/2012


להחזיר את המקווה אל הקהילה / רני חזון-וייס (למנויים)

 

 

 

רני חזון וייס היא מורה ומחנכת פמיניסטית ופעילה חברתית. חברת הנהלת 'נאמני תורה ועבודה'

***********

כיצד קרה שמצווה כל כך אישית ואינטימית נתונה תחת פיקוחה של המדינה? מדוע גורמים זרים מתערבים במצווה שבין אדם למקום, ומבקשים לעצב עבורנו את עולמנו הדתי? רני חזון וייס קוראת להפקיע את האחריות על המקווה מידי הרבנות, לתת אמון בנשים הטובלות ולהשיב את האחריות על המקוואות, יחד עם מצוות כמו נישואין וכשרות, לידיה של הקהילה 

בגידה בערכי 'תורה ועבודה' / יואב שורק

 

 

 

 

בגידה בערכי 'תורה ועבודה'

יואב שורק

 

תנועת 'נאמני תורה ועבודה' הציגה במהלך השנה האחרונה את 'המודל הקהילתי' לשירותי הדת במדינת ישראל. עיקרו של מודל זה הוא בהעברת האחריות על שירותי הדת מן המדינה אל הקהילות שבה. האמנם מתיישב מודל זה עם ערכי התורה והעבודה, ערכיה של הציונות הדתית הרואה במדינת ישראל בסיס להגשמת החזון של עם ישראל?