תקצוב החינוך הדתי

החינוך הממלכתי דתי אמור לקבל עוד כסף משום שהוא קולט אוכלוסיות חלשות, יותר מן הציבור החילוני. זהו נתון סטטיסטי מובהק! אך האם הוא אמור לקבל עוד כסף גם בשביל שעת תפילה למשל? זו דילמה מעניינת עם דעות שונות ורבות.

רשימת בתי הספר שתיחקר משרד החינוך: האם בית הספר שלכם ברשימה?

מכפר בלום עד דימונה, מגד'ידה מכר עד תל שבע: בעמוד הבא תמצאו את פירוט מאות בתי הספר שתיחקר משרד החינוך, ופירוט שעות הלימוד החסרות בו – והמקורות הכספיים הנוספים מהם מגיעים אליו כספים. מסמך

מקורות כספיים נוספים בבתי הספר – פירוט
חוסר שעות במוסדות לימוד – הפירוט

כמה שעות לימוד חסרות בבית הספר שלכם, על פי רישומי משרד החינוך? באילו מקצועות? כיצד הוא מגייס כספים ממקורות נוספים? ואם כן, מהם?

סודות התקצוב של בתי הספר נחשפים בתוכנית "המקור", הערב (רביעי). בטבלאות המצורפות תוכלו לראות נתונים על כ-350 בתי ספר שבחן משרד החינוך ברחבי הארץ, ושהגיעו לידי המערכת.

רק בנים? דרושות חזניות בגני החמ"ד

לא באתי לשכנע אתכם להסכים עם תופעת המניינים האורתודוקסים השוויוניים. אני לא מתכחשת להבדלים בין המינים וכשומרת הלכה אני מאמינה בנחיצות ההפרדה בזמן התפילה. עם זאת, באתי לדבר על חינוך בנות למחויבות דתית. חינוך שמתחיל בגיל הרך.

אני לא זוכרת אם הייתי חזנית בגן, וגם אין לי שום תמונה בזיכרון של התנהלות התפילה בכיתות א' ב', מה שאני כן זוכרת זו הרגשה חזקה שאני רוצה להיות כמו אבא. לקחת סידור ביד בערב שבת, ללכת לבית הכנסת ולשבת קרוב לבימה. קרוב לחזן. קרוב לארון הקודש. קרוב לה'. להתפלל את כל התפילה ולחזור איתו הביתה לאמא ואחותי שחיכו שם וערכו בינתיים את שולחן השבת.

ברור שאת מעשיי נאלצתי להפסיק כשקצת גדלתי ואבא הסביר שזה כבר לא מתאים שאשב איתו. מבט אל המחיצה מאחורה הבהיר לי ששם אני לא יושבת וכך הפסקתי לפקוד את בית הכנסת לתקופה ארוכה.

בלי השגחה עליונה

החינוך החרדי מציג: כך תעברו על חוקי המדינה – ותקבלו ממנה מימון מלא

תנועת נאמני תורה ועבודה, הפועלת לקידום ערכים יהודיים וליברליים, הגישה באחרונה לבג"ץ עתירה נגד המדינה. העתירה, שהוגשה בשם התנועה על ידי פרופ' אביעד הכהן, היא מסוג העתירות שהיחס של המדינה אליהן הוא דו־ערכי. במלים ישירות יותר: זאת עתירה שהמדינה משתוקקת שהיא תתקבל, כדי שמישהו אחר – בג"ץ – יוציא בשבילה את הערמונים מהאש.

הרב שרלו: לא אשלח את הבן שלי לחינוך עם חילונים

ראש ישיבת אמי"ת "אורות שאול" ומבכירי הרבנים המתונים בציונות הדתית, הביע התנגדות לזרם החינוך המשולב: "לפני מפגש עם החילונות, צריך לבסס מחוייבות לתורה ומצוות". בחודשים האחרונים מקודם פרויקט "החינוך המשותף", שמטרתו לגרום לבתי הספר בישראל להפוך למשותפים לתלמידים דתיים וחילוניים. הפרויקט זכה לתמיכה של אנשי ציבור מסוימים מהציבור הדתי, ואף לתמיכה של שר החינוך, הרב שי פירון, שבמסגרת ראיון למגזין "מוצש" הביע תמיכה ברורה בפרויקט המובל על ידי תנועת "צו פיוס".

חינוך זה הכי אחי?

חינוך זה הכי אחי?
האם חייבים ללכת ללמוד חינוך כי זה ´הדבר´ במגזר והאם עיסוק באדריכלות, הנהלת חשבונות או כל מקצוע אחר משמעותו בריחה מאחריות לאומית של דאגה לעיצוב פני הדור הבא

מספר שעות לימודי הקודש והחול בחינוך הממלכתי דתי – תשע"ד

 

 

החינוך הממלכתי דתי עושה את הבלתי אפשרי בהיותו מחנך לתורה ומצוות וכחלק בלתי נפרד מכך, פותח בפני התלמיד את היכולת להיות איש מדע, רוח וטכנולוגיה. הקושי הוא בדחיסת כל אלו תחת מספר שעות מוגבל.

מי שבחר בחינוך דתי, חייב לקבל שיש קושי בהשוואה מלאה לשעות החול הניתנות בחינוך הממלכתי (החילוני). יחד עם זאת, השאלה היא במינון. לשנת תשע"ד נקבע מינון ראוי אשר מוודא שתלמידי החינוך הדתי ילמדו את אותה כמות לימודי חשבון, אנגלית וכדומה, כפי שלומדים בחינוך הממלכתי. הגברת שעות הקודש באה על חשבון כמה שעות גיאוגרפיה, היסטוריה, אומנות וכדומה.

ישנם בתי ספר רבים הדואגים כי התלמיד הדתי יחשף בכל זאת, במינון גבוה, למקצועות אלו, על חשבון כמה שעות קודש. ישנם בתי ספר שמתגברים עוד את שעות הקודש על חשבון שעות החול.

תפקידכם כהורים להיות מודעים לרווח ולהפסד: לשים לב באלו מקצועות, קודש וחול, חל פיחות ובאלו מקצועות יש חובה להשלים את הפער.

על כן, הורידו כקובץ EXCEL את הטבלה המצ"ב בקישור. לכל שכבה יש לשונית אחת. מילאו את הטבלה וכך תוכלו להשוות את מצב בנכם למצב המקובל בחינוך הדתי ובחינוך הכללי.       תודה לנועם מורגנשטיין על הכנת הטבלה.

הנהלת החמ"ד קבעה, כי בנושא זה, תהיה גמישות מסויימת בהתאם לאופייה של הקהילה ולרצונותיה.

הטבלאות המלאות שפרסם משרד החינוך בקובץ מתנ"ה, נמצאות מטה, בהמשך, או בקובץ המצ"ב.

לקישור למסמך "מתנ"ה" (מארז תכנון, ניהול והיערכות לתשע"ד), לחצו כאן.

מבקר המדינה: כשלים בהוראת המתמטיקה בחינוך הדתי

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חושף כשלים משמעותיים בלימוד המתמטיקה בחמ"ד. שעות הלימוד הם מהנמוכות בישראל והמורים לא הוכשרו להוראת מתמטיקה. פרופסור דורית פטקין "כאשר היסוד פגום, הלמידה תהיה פגומה עד הבגרות"

כ אייר תשע"ד, 20/05/2014 10:48

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חושף כשלים משמעותיים בלימוד המתמטיקה בחמ"ד. שעות לימוד המקצוע הן מהנמוכות מכלל המגזרים במדינת ישראל. שעות מתמטיקה שכן נלמדת בחמ"ד, על פי דו"ח מבקר המדינה נלמדות על ידי מורים שכלל לא הוכשרו להוראת המתמטיקה.

בעצם מדובר על אליטיזם

האכיפה על ההיבט החברתי בלבד, תצמצם מאוד את העיסוק הבלתי אפשרי בסוגיות אידאולוגיות והלכתיות נפיצות. בנוסף, היא תעמיד את מגמת ההתחרד"לות במקומה האמיתי- מקום שבא ממניע הלכתי-ערכי ולא ממניע של רצון להיבדלות, כפי שנעשה לרוב.

לא ההבדלים בהבנת הלכות צניעות אלא דווקא השוני בתפיסה החברתית הוא נקודת ארכימדס של מגמת ההתחרד"לות. מי שרוצה למתן את "מלחמות היהודים" בין קבוצות המגזר, ראוי שיאחז בנקודה זו.

נייר עמדה: כיצד ניתן להפחית את גובה שכר הלימוד במוסדות העל-יסודיים בחמ"ד?

סוגיית שכר הלימוד הגבוה במוסדות העל-יסודיים של החמ"ד ובפרט בגילאי החטיבה העליונה (תיכון) מעוררת בשנים האחרונות הד רב בציבור הדתי-לאומי. שכר הלימוד הגבוה הביא למחאות רבות של הורים, לסדרה של כתבות בתקשורת ואף להקמת שתי ועדת ציבוריות-פוליטיות שדנו בנושא. למרות כל זאת, נראה שהמצב בפועל לא השתנה באופן מהותי. מטרתו של חלק זה היא לבחון, על בסיס נתונים מעודכנים ככל האפשר, את הטיעונים השונים העולים בקרב הגורמים השונים הדנים בסוגיה (ההורים, מוסדות החינוך והפוליטיקאים) ולנסות להציג מתווה שיאפשר להתמודד עם המצב הקיים.

החינוך הממלכתי דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים. תשרי תשע"ג

 

 

 

תנועת "נאמני תורה ועבודה" הוקמה בשנת 1978 על רקע דאגתם של הורים ממגמות ותהליכים אשר ביקשו להרחיק את החינוך הממלכתי דתי ממשנתו המקורית, משנת "תורה ועבודה". במשך כ-35 שנה מאז, עסקו פעילי התנועה בהעלאה תמידית של סוגיות, וביצירת שיח פנים מגזרי למען תיקון ובניית מערכת החינוך הממלכתית דתית. לשיח זה התווספה עשייה שכללה בניית קבוצות מחנכים, הורים, יצירת תכנים חינוכיים ופעילות ציבורית ענפה למען אותה מטרה.

בשנה זו בחרנו להתמקד בבדיקה מסודרת של עובדות ונתונים אודות אופיו והרכבו של החמ"ד ותלמידיו, כשדגש מיוחד הושם על ניתוח ההישגים הלימודיים של תלמידי החמ"ד בחינוך היסודי והעל-יסודי. הדבר נעשה על מנת להבין את תמונת המצב לאשורה ולא בהתבסס על שמועות או תחושות, על מנת שאפשר יהיה למקד את השיח המגזרי סביב סוגיות שיש להן משמעות ציבורית רחבה וארוכת טווח.

ההנחייה לעורך המחקר היתה אחת: לבדוק את המציאות בשטח – האם חלה נסיגה או נסיקה בחמ"ד בתחומים אותם בחרנו לבדוק.
לשמחתנו ולגאוותנו, מסקנות המחקר מציגות תמונה יפה המעוררת הערכה רבה ביחס לחינוך הממלכתי דתי. תמונה זו מעוררת כבוד רב במיוחד עקב האתגר המורכב, המבקש לחנך לתורה ולהשכלה גם יחד, במקביל ללקיחת אחריות חברתית לעילא. עם זאת, המחקר מצביע גם על מספר בעיות ומעלה נקודות ומגמות חשובות בקרב החמ"ד והציבור הדתי, שחובה עלינו לתת עליהן את הדעת ולדון בהן. המחקר מקפיד שלא להיכנס לביקורת אישית ופרסונלית אלא להצביע על מגמות ותהליכים רחבים המצריכים חשיבה. שאיפתנו הינה לתקף את המחקר באופן תמידי במהלך השנים הקרובות ובכך לבחון בצורה מקצועית את התהליכים העוברים על החמ"ד. כמו כן, מטבע הדברים מחקר זה התמקד בתחומים מסוימים, על אף שישנם עוד תחומים רבים בחמ"ד הראויים למחקר. אנו שואפים להציג בשנים הקרובות מחקרים נוספים בדבר המתרחש בתחומים נוספים בחמ"ד.

אנו מודים לכל אישי ונשות החינוך הרבים אשר עזרו לנו בביצוע מחקר זה, מהם ששמם ניזכר ומהם שבחרו לעמוד מאחורי הקלעים. וכמובן ברכת יישר כוח לאריאל פינקלשטיין אשר ניצח במקצועיות רבה על המשימה. 

להורדת המסמך כולו לחצו כאן!

לקריאת התקצירים, היכנסו לגוף הידיעה

מגמות מרכזיות בהתפתחות תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי

    מת"ת לתתמ"ד – להורדת הפרק לחצו כאן, מגמות מרכזיות בהתפתחות תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי     אייל ברגר     טבת התשע"ד ׀ דצמבר 2013     © כל הזכויות שמורות     תנועת נאמני תורה ועבודה קיבוץ בארות יצחק, 6090500 03-6072739   תקציר מנהלים תופעת תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי נמצאת […]

הגיל הרך

החינוך הממלכתי דתי אמור לקבל עוד כסף משום שהוא קולט אוכלוסיות חלשות, יותר מן הציבור החילוני. זהו נתון סטטיסטי מובהק! אך האם הוא אמור לקבל עוד כסף גם בשביל שעת תפילה למשל? זו דילמה מעניינת עם דעות שונות ורבות.

תקצוב החינוך הדתי

החינוך הממלכתי דתי אמור לקבל עוד כסף משום שהוא קולט אוכלוסיות חלשות, יותר מן הציבור החילוני. זהו נתון סטטיסטי מובהק! אך האם הוא אמור לקבל עוד כסף גם בשביל שעת תפילה למשל? זו דילמה מעניינת עם דעות שונות ורבות.

רשימת בתי הספר שתיחקר משרד החינוך: האם בית הספר שלכם ברשימה?

מכפר בלום עד דימונה, מגד'ידה מכר עד תל שבע: בעמוד הבא תמצאו את פירוט מאות בתי הספר שתיחקר משרד החינוך, ופירוט שעות הלימוד החסרות בו – והמקורות הכספיים הנוספים מהם מגיעים אליו כספים. מסמך

מקורות כספיים נוספים בבתי הספר – פירוט
חוסר שעות במוסדות לימוד – הפירוט

כמה שעות לימוד חסרות בבית הספר שלכם, על פי רישומי משרד החינוך? באילו מקצועות? כיצד הוא מגייס כספים ממקורות נוספים? ואם כן, מהם?

סודות התקצוב של בתי הספר נחשפים בתוכנית "המקור", הערב (רביעי). בטבלאות המצורפות תוכלו לראות נתונים על כ-350 בתי ספר שבחן משרד החינוך ברחבי הארץ, ושהגיעו לידי המערכת.

רק בנים? דרושות חזניות בגני החמ"ד

לא באתי לשכנע אתכם להסכים עם תופעת המניינים האורתודוקסים השוויוניים. אני לא מתכחשת להבדלים בין המינים וכשומרת הלכה אני מאמינה בנחיצות ההפרדה בזמן התפילה. עם זאת, באתי לדבר על חינוך בנות למחויבות דתית. חינוך שמתחיל בגיל הרך.

אני לא זוכרת אם הייתי חזנית בגן, וגם אין לי שום תמונה בזיכרון של התנהלות התפילה בכיתות א' ב', מה שאני כן זוכרת זו הרגשה חזקה שאני רוצה להיות כמו אבא. לקחת סידור ביד בערב שבת, ללכת לבית הכנסת ולשבת קרוב לבימה. קרוב לחזן. קרוב לארון הקודש. קרוב לה'. להתפלל את כל התפילה ולחזור איתו הביתה לאמא ואחותי שחיכו שם וערכו בינתיים את שולחן השבת.

ברור שאת מעשיי נאלצתי להפסיק כשקצת גדלתי ואבא הסביר שזה כבר לא מתאים שאשב איתו. מבט אל המחיצה מאחורה הבהיר לי ששם אני לא יושבת וכך הפסקתי לפקוד את בית הכנסת לתקופה ארוכה.

בלי השגחה עליונה

החינוך החרדי מציג: כך תעברו על חוקי המדינה – ותקבלו ממנה מימון מלא

תנועת נאמני תורה ועבודה, הפועלת לקידום ערכים יהודיים וליברליים, הגישה באחרונה לבג"ץ עתירה נגד המדינה. העתירה, שהוגשה בשם התנועה על ידי פרופ' אביעד הכהן, היא מסוג העתירות שהיחס של המדינה אליהן הוא דו־ערכי. במלים ישירות יותר: זאת עתירה שהמדינה משתוקקת שהיא תתקבל, כדי שמישהו אחר – בג"ץ – יוציא בשבילה את הערמונים מהאש.

הרב שרלו: לא אשלח את הבן שלי לחינוך עם חילונים

ראש ישיבת אמי"ת "אורות שאול" ומבכירי הרבנים המתונים בציונות הדתית, הביע התנגדות לזרם החינוך המשולב: "לפני מפגש עם החילונות, צריך לבסס מחוייבות לתורה ומצוות". בחודשים האחרונים מקודם פרויקט "החינוך המשותף", שמטרתו לגרום לבתי הספר בישראל להפוך למשותפים לתלמידים דתיים וחילוניים. הפרויקט זכה לתמיכה של אנשי ציבור מסוימים מהציבור הדתי, ואף לתמיכה של שר החינוך, הרב שי פירון, שבמסגרת ראיון למגזין "מוצש" הביע תמיכה ברורה בפרויקט המובל על ידי תנועת "צו פיוס".

חינוך זה הכי אחי?

חינוך זה הכי אחי?
האם חייבים ללכת ללמוד חינוך כי זה ´הדבר´ במגזר והאם עיסוק באדריכלות, הנהלת חשבונות או כל מקצוע אחר משמעותו בריחה מאחריות לאומית של דאגה לעיצוב פני הדור הבא

מספר שעות לימודי הקודש והחול בחינוך הממלכתי דתי – תשע"ד

 

 

החינוך הממלכתי דתי עושה את הבלתי אפשרי בהיותו מחנך לתורה ומצוות וכחלק בלתי נפרד מכך, פותח בפני התלמיד את היכולת להיות איש מדע, רוח וטכנולוגיה. הקושי הוא בדחיסת כל אלו תחת מספר שעות מוגבל.

מי שבחר בחינוך דתי, חייב לקבל שיש קושי בהשוואה מלאה לשעות החול הניתנות בחינוך הממלכתי (החילוני). יחד עם זאת, השאלה היא במינון. לשנת תשע"ד נקבע מינון ראוי אשר מוודא שתלמידי החינוך הדתי ילמדו את אותה כמות לימודי חשבון, אנגלית וכדומה, כפי שלומדים בחינוך הממלכתי. הגברת שעות הקודש באה על חשבון כמה שעות גיאוגרפיה, היסטוריה, אומנות וכדומה.

ישנם בתי ספר רבים הדואגים כי התלמיד הדתי יחשף בכל זאת, במינון גבוה, למקצועות אלו, על חשבון כמה שעות קודש. ישנם בתי ספר שמתגברים עוד את שעות הקודש על חשבון שעות החול.

תפקידכם כהורים להיות מודעים לרווח ולהפסד: לשים לב באלו מקצועות, קודש וחול, חל פיחות ובאלו מקצועות יש חובה להשלים את הפער.

על כן, הורידו כקובץ EXCEL את הטבלה המצ"ב בקישור. לכל שכבה יש לשונית אחת. מילאו את הטבלה וכך תוכלו להשוות את מצב בנכם למצב המקובל בחינוך הדתי ובחינוך הכללי.       תודה לנועם מורגנשטיין על הכנת הטבלה.

הנהלת החמ"ד קבעה, כי בנושא זה, תהיה גמישות מסויימת בהתאם לאופייה של הקהילה ולרצונותיה.

הטבלאות המלאות שפרסם משרד החינוך בקובץ מתנ"ה, נמצאות מטה, בהמשך, או בקובץ המצ"ב.

לקישור למסמך "מתנ"ה" (מארז תכנון, ניהול והיערכות לתשע"ד), לחצו כאן.

מבקר המדינה: כשלים בהוראת המתמטיקה בחינוך הדתי

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חושף כשלים משמעותיים בלימוד המתמטיקה בחמ"ד. שעות הלימוד הם מהנמוכות בישראל והמורים לא הוכשרו להוראת מתמטיקה. פרופסור דורית פטקין "כאשר היסוד פגום, הלמידה תהיה פגומה עד הבגרות"

כ אייר תשע"ד, 20/05/2014 10:48

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר חושף כשלים משמעותיים בלימוד המתמטיקה בחמ"ד. שעות לימוד המקצוע הן מהנמוכות מכלל המגזרים במדינת ישראל. שעות מתמטיקה שכן נלמדת בחמ"ד, על פי דו"ח מבקר המדינה נלמדות על ידי מורים שכלל לא הוכשרו להוראת המתמטיקה.

בעצם מדובר על אליטיזם

האכיפה על ההיבט החברתי בלבד, תצמצם מאוד את העיסוק הבלתי אפשרי בסוגיות אידאולוגיות והלכתיות נפיצות. בנוסף, היא תעמיד את מגמת ההתחרד"לות במקומה האמיתי- מקום שבא ממניע הלכתי-ערכי ולא ממניע של רצון להיבדלות, כפי שנעשה לרוב.

לא ההבדלים בהבנת הלכות צניעות אלא דווקא השוני בתפיסה החברתית הוא נקודת ארכימדס של מגמת ההתחרד"לות. מי שרוצה למתן את "מלחמות היהודים" בין קבוצות המגזר, ראוי שיאחז בנקודה זו.

נייר עמדה: כיצד ניתן להפחית את גובה שכר הלימוד במוסדות העל-יסודיים בחמ"ד?

סוגיית שכר הלימוד הגבוה במוסדות העל-יסודיים של החמ"ד ובפרט בגילאי החטיבה העליונה (תיכון) מעוררת בשנים האחרונות הד רב בציבור הדתי-לאומי. שכר הלימוד הגבוה הביא למחאות רבות של הורים, לסדרה של כתבות בתקשורת ואף להקמת שתי ועדת ציבוריות-פוליטיות שדנו בנושא. למרות כל זאת, נראה שהמצב בפועל לא השתנה באופן מהותי. מטרתו של חלק זה היא לבחון, על בסיס נתונים מעודכנים ככל האפשר, את הטיעונים השונים העולים בקרב הגורמים השונים הדנים בסוגיה (ההורים, מוסדות החינוך והפוליטיקאים) ולנסות להציג מתווה שיאפשר להתמודד עם המצב הקיים.

החינוך הממלכתי דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים. תשרי תשע"ג

 

 

 

תנועת "נאמני תורה ועבודה" הוקמה בשנת 1978 על רקע דאגתם של הורים ממגמות ותהליכים אשר ביקשו להרחיק את החינוך הממלכתי דתי ממשנתו המקורית, משנת "תורה ועבודה". במשך כ-35 שנה מאז, עסקו פעילי התנועה בהעלאה תמידית של סוגיות, וביצירת שיח פנים מגזרי למען תיקון ובניית מערכת החינוך הממלכתית דתית. לשיח זה התווספה עשייה שכללה בניית קבוצות מחנכים, הורים, יצירת תכנים חינוכיים ופעילות ציבורית ענפה למען אותה מטרה.

בשנה זו בחרנו להתמקד בבדיקה מסודרת של עובדות ונתונים אודות אופיו והרכבו של החמ"ד ותלמידיו, כשדגש מיוחד הושם על ניתוח ההישגים הלימודיים של תלמידי החמ"ד בחינוך היסודי והעל-יסודי. הדבר נעשה על מנת להבין את תמונת המצב לאשורה ולא בהתבסס על שמועות או תחושות, על מנת שאפשר יהיה למקד את השיח המגזרי סביב סוגיות שיש להן משמעות ציבורית רחבה וארוכת טווח.

ההנחייה לעורך המחקר היתה אחת: לבדוק את המציאות בשטח – האם חלה נסיגה או נסיקה בחמ"ד בתחומים אותם בחרנו לבדוק.
לשמחתנו ולגאוותנו, מסקנות המחקר מציגות תמונה יפה המעוררת הערכה רבה ביחס לחינוך הממלכתי דתי. תמונה זו מעוררת כבוד רב במיוחד עקב האתגר המורכב, המבקש לחנך לתורה ולהשכלה גם יחד, במקביל ללקיחת אחריות חברתית לעילא. עם זאת, המחקר מצביע גם על מספר בעיות ומעלה נקודות ומגמות חשובות בקרב החמ"ד והציבור הדתי, שחובה עלינו לתת עליהן את הדעת ולדון בהן. המחקר מקפיד שלא להיכנס לביקורת אישית ופרסונלית אלא להצביע על מגמות ותהליכים רחבים המצריכים חשיבה. שאיפתנו הינה לתקף את המחקר באופן תמידי במהלך השנים הקרובות ובכך לבחון בצורה מקצועית את התהליכים העוברים על החמ"ד. כמו כן, מטבע הדברים מחקר זה התמקד בתחומים מסוימים, על אף שישנם עוד תחומים רבים בחמ"ד הראויים למחקר. אנו שואפים להציג בשנים הקרובות מחקרים נוספים בדבר המתרחש בתחומים נוספים בחמ"ד.

אנו מודים לכל אישי ונשות החינוך הרבים אשר עזרו לנו בביצוע מחקר זה, מהם ששמם ניזכר ומהם שבחרו לעמוד מאחורי הקלעים. וכמובן ברכת יישר כוח לאריאל פינקלשטיין אשר ניצח במקצועיות רבה על המשימה. 

להורדת המסמך כולו לחצו כאן!

לקריאת התקצירים, היכנסו לגוף הידיעה

ואולי אותה שתיקה / חגית רודריגז גארסיא

 

 

 

 

חגית רודריגז גארסיא היא עו"ס בקופת חולים כללית, יועצת לחיי אישות ומחנכת לבריאות מינית. נמצאת בשלבי סיום של כתיבת עבודת הדוקטורט שלה בנושא "החוויה הפנימית של טהרת המשפחה בקרב נשים דתיות לאומיות מדורות שונים". 

********************

מגמות מרכזיות בהתפתחות תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי

    מת"ת לתתמ"ד – להורדת הפרק לחצו כאן, מגמות מרכזיות בהתפתחות תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי     אייל ברגר     טבת התשע"ד ׀ דצמבר 2013     © כל הזכויות שמורות     תנועת נאמני תורה ועבודה קיבוץ בארות יצחק, 6090500 03-6072739   תקציר מנהלים תופעת תלמודי התורה הציוניים בחינוך היסודי נמצאת […]

הגיל הרך

 

 

מידי פעם אנו מקבלים פניות מהורים אשר מתלוננים על חומרי הלמידה שניתנו לילדיהם בגן. לא אחת, מתברר שהגננות ישמחו לקבל חומרים טובים, כאלו הבנויים על פיסת עולם ציונית דתית. 

כהורים, ראוי שתבחינו אלו חומרים מקבלים ילדיכם. הבאנו לרשותכם מספר קישורים לחומרים שונים.

 

אתרי תוכן:

האגף לחינוך קדם יסודי (משרד החינוך).

תוכניות לימודים לגיל הרך (מכללת קיי באר שבע)

אתר מסיבות סיום (מכללת קיי, באר שבע)

קישורים שונים (מרכז פיסגה רמת גן).

תוכניות לימודים באתר החינוך הדתי (החמ"ד)

 

פורומים לגננות:

פורום גננות דתיות (אוח- משרד החינוך)

אורינית- פורום לחומרים שונים לגננות 

אתר הגננת (פורום גננות).

 

 

 

דוגמא לפנייה שבה טיפלנו:

"אנחנו הורים לילד בן 3 שנכנס לגן ממ"ד חדש בירושלים שמשרת אוכלוסיה מסורתית ודתית לאומית. אחרי ראש השנה נפתח הצהרון שמנוהל על ידי המתנ"ס. הצוות היה חביב ואחראי ונראה שתהיה לנו שנה טובה. אבל אחרי כמה שבועות התחלנו לקבל הביתה דפי עבודה מטרידים שהבן שלנו צבע.

לדוגמא על דף אחד היה ציור של אם שנבהלת כשבנה חותך לחם עם סכין גדול. המסר החינוכי היה חיובי אבל עיצוב הדמויות היה מבחינתנו בעייתי. האם היתה עטורה בכיסוי ראש שמאפיין את השכונות החרדיות של ירושלים והבן צויר עם פאות שמגיעות עד הכתפיים. ראוי לציין שאף אחד מההורים או הבנים בגן לא נראה כך.
אנו מעוניינים שבננו יראה את כלל התרבויות הקיימות בחברה הישראלית, אך לא יתכן שהוא יראה רק אחת.

חיפוש קצר באינטרנט הביא אותנו למקור של החומרים האלה- מרפ"ד (מרכזיה פדגוגית) חרדי בגבעת שאול.
כשאישתי אמרה זאת לצוות הם ענו בהתרסה: "האם את רוצה שנביא דפי עבודה עם ילדים בלי כיפה?".

בשלב הזה פנינו לנאמני תורה ועבודה על מנת לדעת האם יש דפי צביעה שהם לא רק חרדים. בתנועה הפנו אותנו לגב' שרה תאומים, חברת התנועה שהיתה בעצמה מפקחת על גני הילדים בחמ"ד. שיחת טלפון קצרה עם שרה תאומים חיזקה אותנו ונתנה לנו את המידע שהיינו זקוקים לו- הכתובת של המרכז הפדגוגי לגני הממ"ד בירושלים ברחוב הנרקיס 7. ואכן ביקשנו מהצוות להביא משם את החומרים החינוכיים.
עכשיו העבודה שלנו כהורים תהיה לוודא שהצוות שמורכב מנשים חרדיות, אכן יטריח את עצמו ויתאים את העזרים החינוכיים לאוכלוסיית המשפחות בגן.

תודה רבה, משפחת …."

צוות התנועה מטפל מידי יום בפניות הקשורות למערכות החינוך הדתי. לרוב, לאחר יעוץ והכוונה קצרה, אנו מצליחים לישב את הבעיה. 

דעות 63

 

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של דעות

 

גליון 63

כסלו-טבת תשע"ד

דצמבר 2013

 

היהדות באנגלית

 

רכשו גליון או מנוי בכדי לקרוא את כל המאמרים.

שביתת ההורים – על אחריות ההורים למערכת החינוך / נתנאל בוכניק

תקנה קדומה עיגנה את אחריות ההורים לחינוך ילדיהם בחובה הציבורית
"להושיב מלמדי תינוקות", אבל האם בכך צריכה מעורבותם להתמצות?
שביתת המורים האחרונה פותחת הזדמנות לדיון מחודש ביחס בין הורים למורים.

נעים להכיר: שיעור חברה – שיחה עם שמולי בינג

יחסה הרשמי של ישראל לפליטים הסודאנים המבקשים בה מקלט מעורר שאלות נוקבות בדבר חובתה המוסרית של מדינת היהודים. עם השאלות האלה מתמודדים יום-יום פעילים ומתנדבים למען הפליטים. תמונת מצב מפיה של מתנדבת דתי.

שביתה ושִברה – בעקבות "מכתב השביתה" / הרב חיים בורגנסקי

בימי ראשית השביתה פרסם הרב חיים בורגנסקי חוות דעת למורים באחד התיכונים הדתיים, ובו הצביע על מחויבותם ההלכתית והמוסרית של המורים הדתיים להצטרף לשביתה [*]. עד מהרה נפוץ "מכתב השביתה" בקרב רבים ברחבי הארץ, ועורר הדים. מחשבות ראשונות בעקבות הפולמוס.

"ושבתה הארץ" – הרהורים על שביתת המורים/ משה מאיר

שביתת המורים, כדרכן של תופעות מתמשכות, פושטת צורה ולובשת אחרות. תודעתנו, שהורגלה לאירועים קצרי טווח,
שכחה כבר את ההתבוננות השלווה והסבלנית. אולי זאת אחת ממטרותיה הנסתרות והעמוקות
של השביתה – להחזיר מבט אחר על היש.