ז' מרחשוון- לא שוכחים את יהדות התפוצות: דורשים הסדר בכותל!

הבורות יבשו, השדות קמלו ועדיין היו בני ארץ ישראל ממתינים בשאילת הגשמים עד ל-ז' במרחשוון, רק על מנת להתחשב באחרון עולי הרגל בדרכו חזרה לביתו שבגולה. למרות אי הישארותו בארץ, אנשי ארץ ישראל לא התעלמו ממנו, כפי שנכתב במסכת תענית: "כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת".

ביום שלישי, ז' מרחשוון הבעל"ט, 8/11/16, נקרא, כארגון אורתודוקסי, לתת את הדעת על יהדות התפוצות ועל מציאת הסדר בכותל המערבי.

תנועת "נאמני תורה ועבודה" מביעה דאגה רבה ביותר על רקע חוסר התזוזה בנושא הכותל והסדרתו. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על העם היהודי. ולא ייתכן שציבור שומרי ההלכה איתו אנו נמנים, ישב בשקט שעה שמיליוני יהודים רואים שמדינת ישראל אינה נותנת להם ביטוי במקום שאמור לאחד את העם היהודי כולו.

אחרות שלא נגמרת: גיורת בחברה דתית / יהודית (למנויים)

 

 

 

אחרי שהתגיירה, קיוותה יהודית (שם בדוי) שההצטרפות אל העם היהודי תשים קץ לאחרות שחוותה, אך עד מהרה התבדתה. על חוויית האחרות של מי שגדלה בתרבות אחרת, על היחס הפטרוני כלפי גרים ועל הרצון להיות חלק מהחברה הדתית, עם השונוּת

כשאין מה לשמר – רשמים משבת בבאזל / אוראל שרפ

 

אוראל שרפ, עורך דעות, הוא דוקטורנט במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

 

אחת מן הזירות הפעילות ביותר במאבק שבין שמרנות והתחדשות היא התפילה. בעקבות סוף שבוע בבאזל, חזר אוראל שרפ עם תובנות בנוגע לתפילה הישראלית מול התפילה שבה פגש שם. האם יש מקום לפיוט בתפילה הישראלית של ימינו? ואיך שמרנות והתחדשות קשורות לאדריכלות? על קדושה, שמרנות, התחדשות ומקהלות

 

"לעשות המודרניסם בטהרה עם הדת": על שחרור הגבר ושחרור האשה בפסיקת ההלכה של חכמי מרוקו במאה העשרים / דוד ביטון

 

"לעשות המודרניסם בטהרה עם הדת":

על שחרור הגבר ושחרור האשה בפסיקת ההלכה של חכמי מרוקו במאה העשרים

דוד ביטון

דוד ביטון כותב עבודת דוקטורט על חכמי מרוקו במפגשם עם המודרנה, בהנחייתו של פרופ' צבי זוהר מהחוג ליהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן