מי אמר שכיף להיות יהודי?

רבים מנסים למשוך אנשים לחזור בתשובה משיקולי כדאיות: "תראה את היופי של חיי המשפחה אצל מי ששומרים מצוות". קהלת לא מדבר ברטוריקה הזו. הוא יודע ששמירת מצוות עשויה להיות רוויות עונג, אך בה במידה היא עלולה לתבוע מחיר בוויתורים על נוחות ותענוגות בעולם הזה

בישיבה פחדו ללמד את תורת הרב קוק

יונתן גדל בציונות הדתית וניסה להיאחז בתורת הרב קוק, עם השנים התרחק מהיהדות. "הגוף דרש את שלו, הדמות הפנימית התאכזבה, עד לאותו יום כיפורים בהודו. לפתע משהו התעורר. עברו כמה ימי כיפור שבהם לא צמתי, ולפתע קול של פעמון רחוק נשמע בתוכי"

"הישן יתחדש והחדש יתקדש" (אגרת קס"ד לראי"ה קוק זצ"ל)

ארגונים דתיים, מוסדות לימוד ותנועת נוער מעורבת מכונים "ניאו-רפורמים" רבנים חרדים-לאומיים משתלחים בפסיקותיהם של רבני הציבור הציוני-דתי פרופסור דתי נפסל מלכהן בתפקיד אקדמי בשל לחץ מכמה רבנים ואין איש מוחה בידם?! הנכם מוזמנים לערב התעוררות ולימוד בו נקרא לתורה קשובה המכבדת את הבריות ולעידוד שיח תורני פתוח ואמיתי בהשתתפות רבנים, אנשי רוח, מחנכים ומחנכות נפגש […]

והגדת לבנך – בעקבות המפגש

והגדת: בין ממשות לטקס

(דברים שנאמרו בערב הלימוד לקראת פסח שהתקיים בבית המדרש בז' ניסן השנה).

המקורות למצות הגדה בתורה מתארים שיח פתוח שבין אב לבנו, הורים לילדיהם, דור לדור הבא אחריו. הבנים שואלים באופנים שונים, ההורים עונים בסגנונות שונים, בהתאם להקשר שבו מובאים הדברים.
שאלה אחת מובאת בהקשר של קרבן פסח:

מערך שיעור לליל הסדר

והעיקר – לדעת לשאול

נדמה כי המוטיב החינוכי המרכזי בחוויית ליל הסדר הוא שאילת השאלות. שהרי כל הציווי עומד בתנאי:
"וכי ישאלך בנך מחר לאמר . . ." ואכן מיד בהתחלת ההגדה יש לנו את ארבעת הבנים השונים. אבל . . .
אם אין בנים?
אם לא רוצים לשאול?
כאן נכנסת הוראה אחרת, והיא: "והגדת לבנך ביום ההוא". . .
מה זה אומר בעצם?

ארבעת הבנים ה'

 

שלום לבן התם

אתה השלישי, ואני יודע שאתה בדרך כלל לא זוכה להרבה תשומת לב. החכם והרשע גונבים לך את ההצגה ואת האפיקומן. השאלות שלהם מתוחכמות יותר ופרובוקטיביות יותר משאלת התם שלך, וכנראה בגלל זה הם זוכים ליותר יחס. אתה בסך הכול שואל מדי שנה מה בדיוק קורה כאן מסביב לשולחן, ומבקש שיעשו לך סדר. בעוד החכם והרשע מתחכמים ומתפלפלים, אתה באמת רוצה להבין מה הסיבה להסבה, ולא תמיד זה מאתגר את שאר הסועדים.

ארבעת הבנים ד'

 

מכתב תם לתם

רציתי רק לומר לך תודה. על העיניים המחייכות והברק הקבוע בהן.
תודה על שישנת בבגדיך בלילה החיוור ההוא, אחרי שהגננת סיפרה לך שכשמשיח יגיע צריך להזדרז לקבל את פניו, אז הלכת לישון כשתחת הפיג'מה אתה עוטה את בגדיך, שלא תתעכב, חלילה, כשיבוא.

ארבעת הבנים ג'

ארבעה בנים והיחס למורה

המעריך / מעריץ
מתנגד / מזלזל
הסגור, התעלומה
מתחנף, בעלי אינטרסים

ארבעת הבנים ב'

 

 

 

שלום לכולם ותודה לכם על דברי העלבון שאתם סותרים ומטיחים כנגדי, כאילו עשיתי משהו רע. למי שעדין לא הבין, אני חכם. כן, חכם. בלי גמגום ועם הרבה יושר, טוב לי עם עצמי.
במחילה מכם, אם יורשה לי מעט להגן על כבודי…
מה אתם חושבים, שזה קל להיות חכם? שזה בא ברגע? תקדישו לי דקה (אולי קצת יותר) מזמנכם, ואוכל לספר לכם מה זה להיות היום חכם.

ארבעת הבנים א'

שלום,

זה אני ,
הרשע

בכל ליל סדר אתה רק מחכה שיגיעו אלי
אתה נהנה לצחוק עלי
לתת הסברים מפורטים על איך להקהות את שיני…

איך זה שאתה תמיד מרגיש שאתה החכם ואני הרשע?

בין אתונה לירושלים – ראיון עם פרופ' אביעזר רביצקי

 בדורות האחרונים רבים ממנהיגי החברה הדתית נקטו גישה של הסתגרות והתנגדות לתפיסות ורעיונות חדשים אשר עלו מהתרבות הכללית. חייבים אנו לשאול – האם מדובר בהצלה של היהדות או בטעות היסטורית? ננסה לברר את עמדתו של אחד ממנהיגי הזרם הדתי הלאומי הליברלי, וראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, בסוגיה זו.   

ראיון עם ענת צוריה

ענת צוריה יוצרת ובימאית, ביימה בין השאר את הסרט "מקודשת" העוסק בקשייהן של מסורבות הגט.  נפגשנו איתה לקראת חג הפסח, הוא חג החירות, במטרה לברר האם גם אחרי יציאת מצרים אפשר לדבר על שחרור וחופש.                                                    

תקשורת יהודית – ראיון עם אילנה דיין

סביב ההתנתקות עלו שאלות רבות בציבור הדתי על היחס בין התקשורת לציבור הדתי. שאלות אלו הצטרפו לקונפליקטים נוספים שהתרבות הטלוויזיונית מציבה בפני החברה הדתית. בעקבות כך בחרנו לראיין את אחת הדמויות הבולטות בתקשורת הישראלית ולנסות ולהעלות לדיון נושא זה.

ראיון עם הרב אוהד טהר לב

 

 

 

   בעקבות פורים המתקרב ובא, ביקשנו לשוחח עם הרב אוהד על זיקתו לעולם המשחק, על תחפושות, זהות ויצירה דתית.

אהוד בנאי על מוזיקה ויהדות

לכבוד 'ממשיך לנסוע', אוסף חדש הכולל שלושה דיסקים מלאים בהקלטות מהופעותיו של אהוד בנאי, תפסנו אותו לשיחה מעמיקה על מוזיקה, יהדות

ומה שבניהם. 

אם יש אמן אחד שהמוזיקה שלו בלתי ניתנת להפרדה מתכנים יהודים, זהו אהוד בנאי. כבר מעל שני עשורים הוא מתבלט כאחד היוצרים המוכשרים במחוזותינו. במהלך הקרירה הארוכה, שפרצה לתודעה הישראלית בעיקר בזכות הדיסק הראשון 'אהוד בנאי והפליטים', הוא הספיק להוציא שישה דיסקים, אוסף משולש ואפילו ספר מסעות. יתכן שהמוזיקה של אהוד בנאי מבטאת טוב יותר מכל אחד אחר את הרוח היהודית העכשווית. מהביקורת החריפה שהוא מעביר בשיריו על החברה הישראלית ועד לגרסאות מוזיקליות מודרניות לסיפורי תנ"ך, אהוד בנאי מחובר תמיד לשורשים. בעוד אנו מאזינים לחלקיקי הניגונים החסידיים שמשתלבים בתוך השירים באוסף החדש, תפסנו את אהוד לשיחה על מוזיקה, יהדות ומה שבניהם. 

גברים חדשים, יהודים ישנים / יובל ריבלין

גברים חדשים, יהודים ישנים יובל ריבלין יובל ריבלין כותב ומרצה על קולנוע והיסטוריה במגוון מוסדות. ביניהם: מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה "מעלה" ומכון ואן ליר. הקולנוע הישראלי, כמייצג של הרוח הישראלית והציונית, הציג במרכז המסך הגדול את הגבר החזק והחדש. הייתה זו חלק מן ההתנערות מדמות הגבר הלומד והנשי שעמדה בלב הגלותיות […]

שתי המולדות / יהודה מירסקי

 

פרופ' יהודה מירסקי, מכהן כעת כפרופסור חבר באוניברסיטת ברנדייס בבוסטון, בחוג למדעי היהדות ובמרכז שוסטרמן לחקר ישראל. ספרו, Rav Kook: Mystic in a Time of Revolution, יצא לאור בקרוב בהוצאת אוניברסיטת ייל.  הוא חבר בוועד המנהל של התנועה הירושלמית.

 

דילמת האסקימואים (או: מדוע לא לשלוח את כל הזקנים למות על קרחון נודד?) / ישראל דורון

 

 

 

פרופ' ישראל (איסי) דורון הוא ראש החוג לגרנטולוגיה בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

 *****

 

מתברר כי לשאלה הקשה לקריאה בכותרת המאמר יש גלגולים מאוחרים ואלו נמצאים כמעט בכל מקום, כולל אצל אנשים טובים הקמים בעבור זקנים באוטובוס. פעמים רבות שהיחס לזקנים בחברה הוא יחס הסובל מתפישות עקומות הנפוצות בחברה. על התפישות הללו ועל התפישה היהודית בנוגע לזקנה מבקש ישראל דורון לדון במאמרו. האם יכול להיות שכולנו גילניים?