מיקה קרני בהופעה ירושלמית

 

מיקה קרני



קול דודי – מופע השקה ירושלמי

חמישי | טו בתמוז | 5.7 |20:30

 

הזמרת והיוצרת מיקה קרני במופע השקה ירושלמי לקראת

צאת אלבומה החדש,

המאגד לחנים ועיבודים מקוריים לטקסטים משיר השירים.

 

המופע משלב בדרך ייחודית את המציאות הישראלית
עם המילים העתיקות וממחיש שלאהבה אין זמן ואין גבולות.

בצד שירי האלבום תבצע קרני קלאסיקות ישראליות
ואת שיריה המוכרים.

הנחה מיוחדת כרטיס ב-20 ש"ח בציון קוד "קול דודי"

לפרטים נוספים ורכישת
כרטיסים >>

אהוד בנאי על מוזיקה ויהדות

לכבוד 'ממשיך לנסוע', אוסף חדש הכולל שלושה דיסקים מלאים בהקלטות מהופעותיו של אהוד בנאי, תפסנו אותו לשיחה מעמיקה על מוזיקה, יהדות

ומה שבניהם. 

אם יש אמן אחד שהמוזיקה שלו בלתי ניתנת להפרדה מתכנים יהודים, זהו אהוד בנאי. כבר מעל שני עשורים הוא מתבלט כאחד היוצרים המוכשרים במחוזותינו. במהלך הקרירה הארוכה, שפרצה לתודעה הישראלית בעיקר בזכות הדיסק הראשון 'אהוד בנאי והפליטים', הוא הספיק להוציא שישה דיסקים, אוסף משולש ואפילו ספר מסעות. יתכן שהמוזיקה של אהוד בנאי מבטאת טוב יותר מכל אחד אחר את הרוח היהודית העכשווית. מהביקורת החריפה שהוא מעביר בשיריו על החברה הישראלית ועד לגרסאות מוזיקליות מודרניות לסיפורי תנ"ך, אהוד בנאי מחובר תמיד לשורשים. בעוד אנו מאזינים לחלקיקי הניגונים החסידיים שמשתלבים בתוך השירים באוסף החדש, תפסנו את אהוד לשיחה על מוזיקה, יהדות ומה שבניהם. 

פתוח סגור פתוח/ אבינועם רוזנק (למנויים)

 

 

 

ד"ר אבינועם רוזנק מלמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ומשמש כעמית במכון ון-ליר

 

שתי מערכות שונות של תפילה – תפילה סגורה ותפילה פתוחה – ניצבות כאפשרויות ממשיות בפני האדם המתפלל: הראשונה מסגרתית, מערכתית וסדורה; השנייה מחפשת אחר הניגון, כוונת הלב והדממה ומשחזרת את התפילה בגן-עדן. השאיפה להכיל את שתיהן יוצרת פרדוקס, ומאירה באור אחר את הפער המתסכל בין הפוטנציאל הרב של התפילה לבין המציאות היום-יומית השוממת. מסה

האיש גבריאל: על יצירתו של גבריאל בלחסן / רוני שויקה

 

 

 

רוני שויקה, יליד 1966, מתגורר בירושלים. מחבר הספר 'שיר חדש – דרשות על יצירות רוק ישראליות' (כרמל תשע"א)

 

עולמו של המוזיקאי גבריאל בלחסן ז"ל, שהיה חולה במאניה-דפרסיה, היה עולם של תוהו. בתוך עולם זה, הוא ביקש למצוא מעט חמלה. במחלתו, בשפיותו ובטירופו, באמונתו כמו בכפירתו, עם כיפה או בלעדיה, הוא היה אדם אחד, ובכל יצירתו, הוא עסק באלוהים באובססיות שאין דוגמה לה.

על יצירתו הסוערת והמוטרפת של מי שסירב לאכול מן התבואה המשוגעת

 

"הגבולות מתרככים ומאפשרים יצירה חדשה" / ראיון עם פרופ' אנדרה היידו / עמרי שאשא

פרופ' היידו, העומד במרכז העשייה המוזיקלית בארץ, חוקר, יוצר ומלמד מוזיקה בישראל כבר ארבעים שנה. בשיחה איתו הוא מדבר על המסע האישי והמוזיקלי בעקבות היהדות, על הטוב והרע במה שמתכנה היום "מוזיקה יהודית", ועל החברה הישראלית, שמוכנה סוף-סוף לשמוע קולות חדשים-ישנים

"רואים את הקולות" / מוזיקה, קול ודימוי באמנות הווידאו היהודית העכשווית / דוד שפרבר

באמנות היהודית המקומית אפשר לזהות מגמה מעניינת של עירוב בין דימויים חזותיים ובין מוזיקה מעולם השירה והפיוט המסורתי. שילוב קול ומוזיקה ביצירת האמנות העכשווית חיוני להיותה שיח דתי קריאטיבי, שכן ביסוד הפולחן היהודי העכשווי עומדים מלל הפה, שיח השפתיים, הניגון והשירה

תחנות המוזיקה היהודית בעשור האחרון / דבורה קיציס

העת הזאת עושה חסד עם המוזיקה היהודית: היא מתמרקת, מתחדשת ונחשפת מחדש לקהלים חדשים וישנים. השינוי הזה קשור לתמורות שקרו בציבור הדתי עצמו; המוזיקה משמשת להן נייר לקסמוס ומשקפת את ההתחדשות העמוקה שחלה בחברה הדתית

בעקבות ה"נוסח" האובד – מדוע נתמעטה נעימת התפילה המסורתית? / שרה פרידלנד בן ארזה

ה"נוסח", נעימת התפילה המסורתית, הולך ונעלם מבתי הכנסת, ואת מקומו תופסת שירת הקהל המשותפת. אך ל"נוסח" מאפיינים ייחודיים הפותחים בפני האדם נתיב ייחודי לתפילתו, ולהתמעטותו ישנם חסרונות רבים. מדוע אנו נסים מן ה"נוסח"?

ויקוֹלוּ השמיים והארץ / רבקה מרים

מקור יהודי עתיק מסַפֵּר שכדי להימנע ממגע לא נאות עם אחשוורוש שלחה אליו אסתר ֹשֵדָה במקומה. המגבלה היחידה שהייתה לאותה ֹשֵדה הייתה העובדה שנאסר עליה לדבר, שכן השדים יכולים להתחפש ולִדְמות בכול לבני האדם, אלא שאת קול הדמות שאותה הם רוצים לשחק אין ביכולתם לחקות.

על פי המקורות, קולו של היחיד הוא טביעת נפשו, ואין מי שישתלט עליה וייקחנה ממנו. הנה אפילו יעקב, שעה שהצליח לאחז את עיני אביו העיוור ולהתחפש לעשיו אחיו, את קולו לא הצליח לזייף. גם כשהידיים הפכו ידי עשיו, נשאר הקול קול יעקב.

ואני יכולה גם להעיד מתוך ניסיוני שלי שקורה שאני מטלפנת לאדם ורק קולו עונה לי במשיבון, ואני מסוגלת לקרוא אז, באותו קול משיבוני שלו, כקוראת בספר, את ביטחונו או חוסר ביטחונו של הדובר, את שמחתו, את העצב שבו, את ילדותו שנעלמה לכאורה במרחבי הזמן, את החביון שבו.

וכל הירא אותי, אל לו להשאיר את טביעת קולו חשופה לפניי במענה הקולי…

פיוט ערבי – יהודי — על מקומה של המוזיקה הערבית בבית הכנסת המזרחי / רוני איש-רן

התרבות היהודית המזרחית מבוססת על מוזיקה לא פחות משהיא מבוססת על טקסט או
מנהג. בשל כך נכנסה המוזיקה הערבית הקלאסית לתוככי בית הכנסת היהודי והפכה למוקד
תרבותי משמעותי עבור יהודים מזרחיים רבים. למרות זאת, התרבות הישראלית עדיין לא
נחשפה לעולם העשיר והמרגש של המקאמים והמוזיקה הערבית

עד השיר הנקי, האמיתי / אביתר בנאי ואיתמר אלדר

ר' נחמן מברסלב העמיק בתורותיו בעולם הניגון, במשמעויות העמוקות הטמונות בנגינה ובעבודה הרוחנית הנדרשת מהמנגן כדי להיות "מנגן כשר". הרב איתמר אלדר ואביתר בנאי במסע בין שירים ותורות אל המקום העמוק, הנקי והמכוון שממנו נובעת המוזיקה

הניגון כתיקון – מסע אישי אל תוככי הדת והמוזיקה / ניר אשכול

קירקגור, הרמב"ם, לייבוביץ', שופנהאואר ור' נחמן מברסלב הם חלק מהדמויות שליוו את מסע החיפושים האישי שלי לתוך העולם הדתי. במרכזו של המסע עמד היחס שבין עולם המוזיקה והאסתטיקה ובין העולם הדתי; הסתירה בין השניים התחלפה בהשלמה, ולאחר מכן הפכה לחיבור עמוק