מתחתנים? הרב אריה שטרן בצעד מקל בירוקרטיה

הנחיה חדשה של רבה של ירושלים הרב אריה שטרן תקל על הנרשמים לנישואין בביורוקרטיה ותחסוך להם את ההגעה למרכז העיר ובזבוז יום עבודה לצורך אישור רווקות

אשכנזי תל-אביבי? תתחתן אחרי שבועות

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3885325,00.html 

 

רשמי הנישואים בתל-אביב לא מאפשרים לאשכנזים להתחתן מל"ג בעומר עד שבועות. תנועת "נאמני תורה ועבודה" פנתה לרבנות הראשית: "לאפשר לזוגות להתחתן כדת משה וישראל בחלק השני של הספירה"

ייסורי הדיכוטומיה במצב האישי בעקבות החינוך הדו ערכי למיניות / צופיה גולדברג-מאלב

 

 

 

 

ייסורי הדיכוטומיה במצב האישי בעקבות החינוך הדו ערכי למיניות

צופיה גולדברג-מאלב

צופיה גולדברג מאלב הינה מאסטרנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. מאמר זה הוא חלק מעבודת מחקר רחבה יותר שעורכת הכותבת לשם כתיבת עבודת תזה בהנחייתה של פרופ' תמר אלאור.

 

"בניין עדי עד" – מסע פרשני אל הנישואים השניים / נטלי לסטרג'ר

נישואים שניים הם החלטה שיש בה מן הטירוף, אך גם אמונה עמוקה באהבה, בזוגיות ובאפשרות לתקן. באמצעות שבע ברכות הנישואים עורכת נטלי לסטרג'ר מסע פרשני אישי מהחתונה הראשונה, דרך הגירושים ועד להקמת הבית השני. בכל שלב בדרך מתגלה מבט אחר על זוגיות ושיתוף ועל מהותם של חיי הנישואים

"סורגי החלון נחרתו בעורי" – הבית הפרטי והלאומי במשבר / אפרת ביגמן

"חורבנו של המרכז הרוחני של העם והיציאה לגלות הופכים בשירהּ של דליה רביקוביץ למעגל הרחב שמושפע מחורבנו של התא המשפחתי הגרעיני. כשקודש הקודשים הזוגי מופרע ונפרץ, ומקדש הפרט, שהוא הבית, נבקע – גם חיי הכלל לא יוכלו עוד לשמר את האיזון העדין שמאפשר את קיומם".

אומנות בניית המשפחה – על נישואי בוסר, חינוך למיניות ותכנון המשפחה / מלכה פיוטרקובסקי

זוגות רבים בציבור הציוני-דתי מתקשים לפתח מסגרת זוגית ומשפחתית יציבה. בין הגורמים לכך
בולטים שלושה מוקדים של מצוקה: היחס לגוף ולמיניות, דחיית הריון ותכנון המשפחה
ותופעת נישואי הבוסר כדרך התמודדות עם הקושי שבשמירת הלכה. על רבני הציבור ומחנכיו
להתמודד עם סוגיות אלו באופן מעמיק – הן במישור החינוכי והן במישור ההלכתי

לבטים, ילדים, מחירים – מחשבות על גירושים / יהושע אנגלמן

להינשא פירושו לנסות ליצור פיסת אינסוף, חתיכה של נצח; לפיכך, להתגרש פירושו לאיים על הדברים הללו, המקנים לנו תחושת ביטחון בסיסית. זה כנראה מקורו של הלחץ שמפעילות החברה והדת – להישאר נשואים כמעט בכל מחיר. ואכן, מי יוכל להעריך את מחירי הכאב אשר משלמים בני זוג וילדיהם המחליטים להתגרש? ומנגד – מהו המחיר של ההחלטה להישאר כמשפחה?

מרווקות לנישואים – המרה רוחנית לא מדוברת / שרה סגל-כץ

"פעם הייתה התאולוגיה קרובה יותר. היה זמן לתפילות, לשיעורים ולחברותות. ופעם היית יכולה ללכת באמצע הלילה למעיין ולומר דברים לכוונון הנפש, ויכולת לטייל בעולם ולקרוא לו בכל מקום". זוגות צעירים מכירים את ההתמודדות עם הצורך לתרגם את רוחב המחיה הרוחני של הרווקות למרחב חדש לגמרי לאחר הנישואים. על אף שלא מדברים על כך, הנוף הרוחני של שבילי הרווקות לא יכול להימחק בקלות

"לפתוח פתח להתרחשות בתוך חיי הנישואים עצמם" – ראיון עם יצחק מנדלבאום / עמרי שאשא

הסדנאות שמציע "בית המדרש להתחדשות" לזוגות נשואים, מבקשות לאפשר העמקה והעשרה של הקשר
בין בני הזוג. יצחק מנדלבאום, המנחה אותן, מספר על השילוב בין בית המדרש ובין העולם
הטיפולי, ומדבר על צמיחה רוחנית כחלק מהזוגיות, על ההשלכות של נישואים בגיל צעיר,
על גירושים ועל בעיית הרווקות המאוחרת

חינוך לחיי משפחה בבתי הספר – הצעה אלטרנטיבית / שלמה וילק וברוך קהת

תהום פעורה בין המשפחה המודרנית, המושתתת על חברות, מיניות וזוגיות, ובין העולם המסורתי, המדבר בשפה של ילודה, בעלות ויראה. תוכניות הלימודים לחינוך לחיי משפחה מתעלמות מפער זה ואינן מכינות את התלמידים לאתגרים הכרוכים בהקמת משפחה דתית בעידן המודרני. ארגון "קולך" יזם כתיבת תוכנית לימודים חדשה המנסה לגשר בין העולמות ועוסקת בסוגיות כמו חלוקת התפקידים במשפחה, מיניות, צניעות, תכנון המשפחה, גירושים, ועוד.

לשנות את קווי הגבול – על יחסה של האורתודוקסיה המתונה לזרמים הלא-אורתודוקסיים / יובל יבנה

יחסו השלילי של הציבור האורתודוקסי המתון לתנועה
הקונסרבטיבית ולתנועה הרפורמית מעורר תמיהה; שהרי למרות קו הגבול ההלכתי המפריד
ביניהם, בסוגיות הערכיות קרובה האורתודוקסיה המתונה הרבה יותר אל התנועות הללו
מאשר לעמדות החרדיות והחרד"ליות.

כיפופי ידיים או שיח של זהויות – בעקבות קבלת התיקון לחוק יחסי ממון / עו"ד בתיה כהנא דרור

לאחרונה התקבל בכנסת התיקון לחוק יחסי ממון, ומלבד חשיבותו
עבור נשים רבות, מאפשר תהליך קבלתו בחינה של המצב הנוכחי בתחום יחסי דת ומדינה.
למרבה הצער, יחסים אלה מושתתים כיום על מאבקי כוח ומאופיינים בהתנהלות פוליטית
שטחית. עלינו לפעול לכינונו של שיח מסוג אחר, שעיקרו מפגש אמיתי בין עמדות
מנוגדות. תנאי מקדים לכך הוא יצירת בתי דין מסוג חדש.