פמיניזם דתי- מה, למה, איך, והאם?

במפגש שוחחנו עם רני חזון-וייס, פעילה פמיניסטית-דתיה, וממתפללות מניין "הקהל" השוויוני בבקעה, ירושלים. שמענו ממנה על תופעת הפמיניזם ועל הפמיניזם הדתי בפרט, וניהלנו דיון מרתק- האם יש מקום לפמיניזם דתי? האם זהו מאבק חשוב, או מיותר? כיצד ראוי לפעול במסגרת "מאבק" כזה?

בנוסף, העלינו שאלות ותהיות בנוגע למניינים השוויוניים- האם זה מותר הלכתית? למה בכלל נשים מעוניינות בשוויון בבית הכנסת? מהן הדעות השונות בנושא?

לחיצה על הכותרת תוביל אותך לדף הרחבה והשלמה לדיון שנערך במפגש:

* קישורים לקבוצות פייסבוק בנושא פמיניזם דתי ולערכים שיכולים להעשיר את הידע שלנו בנושא.

* קישורים לכתבות המתארות גישות שונות למניין השוויוני, קבצים הדנים מבחינה הלכתית בסוגיות השונות לגבי תפילת נשים.

מוזמנת לקרוא, לעיין, ללמוד- ולחשוב!

תפילה לנאנסת

"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּרְאֵה אֶת עָנְיִי וְשוֹמְמוּתִי, וּמָה עוֹלַל לִי. גּוּפִי חֻלַּל וְטֻמָּא, הֻשְׁפַּלְתִּי עַד עָפָר, וְנֻטַּל כְּבוֹדִי. גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרִי, וְאֵין מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי. לִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי, וְנֶאֱסַף נָגְהִי. נְבָלָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל, צָעַקְתִּי וְאֵין מוֹשִׁיעַ לִי".

ד"ר יעל לוין חיברה תפילה מיוחדת לנפגעות תקיפה מינית

יוצאות לעזרת הנשים / טלי פרקש

טלי פרקש היא עיתונאית, פובליציסטית ופעילה חברתית קבוצה של נשים חרדיות התארגנה לקראת הבחירות האחרונות לכנסת בקריאה לא להצביע למפלגות החרדיות, בשל העדר ייצוגן של נשים ברשימות המפלגות לכנסת. טלי פרקש, ממובילות המאבק, כותבת על ניצניו של פמיניזם חרדי בחברה שמרנית וסגורה, ועל הבחירה להתמקד בסוגיות של ייצוג פוליטי ושכר הוגן על פני סוגיות תיאולוגיות […]

דבר העורך דעות 59 / אוראל שרפ

 

 

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המכין מצעדי גבר"

 

בברכות השחר, הנאמרות מדי בוקר בתפילת השחרית, נתפשים הצעדים וההליכה כפעולה גברית. ואולם, ייתכן שהצעידה לעבר הדיון על הגבריות היא דווקא מימוש מדויק של החזון: "כִּי בָרָא ה' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר" (ירמיהו ל"א, כ"א) – המצעד הגברי נובע מן המהלכים הנשיים המרשימים של הדורות האחרונים.

"לעשות המודרניסם בטהרה עם הדת": על שחרור הגבר ושחרור האשה בפסיקת ההלכה של חכמי מרוקו במאה העשרים / דוד ביטון

 

"לעשות המודרניסם בטהרה עם הדת":

על שחרור הגבר ושחרור האשה בפסיקת ההלכה של חכמי מרוקו במאה העשרים

דוד ביטון

דוד ביטון כותב עבודת דוקטורט על חכמי מרוקו במפגשם עם המודרנה, בהנחייתו של פרופ' צבי זוהר מהחוג ליהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן

 

אין גבריות / הרב אילעאי עופרן

 

 

 

אין גבריות

הרב אילעאי עופרן

 

הרב אילעאי עופרן הוא רבה של קבוצת יבנה ושותף לפרוייקט "אור חדש" לקידום שירותי הדת של תנועת נאמני תורה ועבודה

 

מאיפה מגיע המושג גבריות? האם ההנחה שישנן תכונות גבריות אינה אלא בגדר גזענות? הרב אילעאי עופרן מבקש לערער על הנחת היסוד המייחסת תכונות מסויימות לגברים ואחרות לנשים. גבריות? אין דבר כזה

 

כשהידע כבר קיים / דבורה עברון

 

 

 

 

כשהידע כבר קיים

דבורה עברון

דבורה עברון, מנהלת-שותפה של '"ניגון נשים'" ע"ש אסתר סטולמן במדרשה באורנים.

פסיכודרמטיסטית ומנחת קבוצות בנושא 'יהדות ופמיניזם'. עמיתה בתכנית הלכה לנשים 'בבית מורשה', בירושלים.

"ותתצב אחותו מרחוק" – מהפכת לימוד התורה לנשים – הדור השני / מיכל טיקוצ'ינסקי

בעיני מחנכות ומחנכים רבים, הקשיים החדשים שעולם המדרשות עומד בפניהם מאיימים על מטרת המפעל כולו – העמדת "גדולות בתורה" שיתייצבו בשורה אחת עם בוגרי הישיבות. אך ישנה גם אלטרנטיבה, המכירה בצורך בתהליכים ארוכי טווח; שאינה מסמנת מראש את הדרך שהלימוד הנשי צריך לצעוד בה, ומאפשרת לדברים לזרום בעצמם אל מקומם הטבעי

"לעשות רצונך אלוהי חפצתי" – על פמיניזם וקהילה מתפללת / אלי הולצר

לפני כעשור הופיעה ב"דעות" כתבה על מניין צעיר וחדשני בירושלים – "שירה חדשה". בזמן שחלף מאז, הפכו המניינים השוויוניים לתופעה מוכרת. אלי הולצר, שרואיין אז בתור אחד ממקימי המניין, דן בדרך שעברו המניינים השוויוניים ובדרך שעוד מצפה להם. לדעתו, ניתן לפתח מניין שוויוני שבו תודגש העמידה לפני האל ותתעצם חווית התפילה, וזאת דווקא בהשראת מודלים פמיניסטיים רדיקליים

"שפת אם" – בין פמיניזם דתי לפמיניזם מזרחי / דפנה חורב

למרות שרבות מן הנשים המזרחיות חשות קשר עמוק ליהדות ומנהלות אורח חיים מסורתי, בתנועה הפמיניסטית המזרחית נושא זה אינו בא לידי ביטוי. לכן החליטה דפנה חורב להקים בית מדרש המיועד לנשים מזרחיות, ובמרכזו עומדות נשות הקהילה המבוגרות, הלומדות בצוותא עם נשים צעירות על סוגיות בחינוך יהודי

הרהורים על פמיניזם, מזרחיות והדרה / תמר ג'ינג'יחשווילי

תהום פעורה בין הפמיניזם הדתי ובין המזרחיות: הפמיניזם הדתי הוא אשכנזי, אקדמי, אליטיסטי ולוחמני, וכמעט אינו נוכח בפריפריה. לעומתו, המסורתיות היא תופעה חברתית ולא עמדה אידאולוגית, והיא מושפעת ממגמות חרדיות הפועלות בפריפריה. במסעה האישי בין מחוזות הפמיניזם ובין התרבות המזרחית גילתה תמר ג'ינג'חשווילי גשרים וקשרים מפתיעים מעל התהום הזו, והיא תוהה אם יום אחד יוכל להתקיים ביניהם שיח פורה

"בניין עדי עד" – מסע פרשני אל הנישואים השניים / נטלי לסטרג'ר

נישואים שניים הם החלטה שיש בה מן הטירוף, אך גם אמונה עמוקה באהבה, בזוגיות ובאפשרות לתקן. באמצעות שבע ברכות הנישואים עורכת נטלי לסטרג'ר מסע פרשני אישי מהחתונה הראשונה, דרך הגירושים ועד להקמת הבית השני. בכל שלב בדרך מתגלה מבט אחר על זוגיות ושיתוף ועל מהותם של חיי הנישואים

נשים ומנהיגות רוחנית / חנה קהת

שינוי מעמדה של האישה בעידן המודרני לא זכה להכרה הלכתית הולמת מצד הרבנות האורתודוקסית, שנותרה חד-מינית ומנותקת מן המציאות הסובבת אותה. כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים הניצבים בעת הזו לפני גברים ונשים בקהילות דתיות האמונות על מסורות פטריארכליות, יש להצמיח מנהיגות רבנית ורוחנית נשית

בין "קהילה מרוצה" ל"קהילה מוטרדת" / אשרת שהם ויאיר פורסטנברג

סיפורה של קהילת "הקהל – מניין שוויוני בקעה" משקף מסע של ציבור שהחליט כי הפער בין אמונותיו הפנימיות ובין המתרחש בבית הכנסת שלו גדול מדיי ואינו ניתן לגישור. אשרת שהם ויאיר פורסטנברג, ממקימי המניין, מספרים על ההחלטה לפרוש ולצעוד בדרך חדשה

"אם לא נמצא את נקודות השיתוף, לא נהיה פה" – ראיון עם מלכה פיוטרקובסקי / חגית ברטוב ורבקה רוזנר

מלכה פיוטרקובסקי בחרה להתגורר ביישוב תקוע מתוך תחושה שחיים משותפים לדתיים וחילונים
הם משימה הכרחית לקיומנו פה. אחרי יותר מעשרים שנה של הוראת גמרא והלכה לנשים היא
חושבת שנשים צריכות להיות פוסקות הלכה ולשמש בתפקידי רב בקהילותיהן.

קול אישה – עָרֵב או עֶרְווה? / חנה פנחסי

גם אם השיח ההלכתי הולך ומשתנה, הקביעה "קול באישה ערווה" הופנמה עמוק בזהותנו
והשפיעה על התפיסה שלפיה הנשים מפתות ומסוכנות ועדיף שקולן לא יישמע. לאור נוכחותו הבולטת של הקול הנשי בתרבות
הישראלית עולה הצורך במודל יהודי חלופי לשמיעת מחודשת של קול האישה.

הרחם הנודד – היהודי הנודד / עמרי הרצוג ועידן ירון

ההיסטוריה המערבית ואף האידאולוגיה הציונית יצרו קשרים סמויים וגלויים בין שלושה מושגים זרים לכאורה: רחם-אישה, יהודי ונדודים. בקשרים אלו נעשה שימוש כדי לצייר בדמיון התרבותי את היהודי הגלותי ואת האישה ההיסטרית, כדי לשרת אידאולוגיות פוליטיות וכדי להסביר מהלכים היסטוריים