לא רק בצבא: הגיע הזמן להוביל גם בתחומים נוספים במדינת ישראל

פעילות חינוכית ייחודית תערך השבת ובשבתות הבאות בתנועות הנוער של הציונות הדתית. הפעילות בהובלת "נאמני תורה ועבודה" תעודד את חיזוק ערכי המצוינות גם בתחום הלימודים

תוכנית הקיץ של קרן תקווה

 

 

תוכנית תקווה למדינאות ומחשבה ציונית מציעה לסטודנטים ישראלים מצטיינים ליטול חלק בתוכנית הקיץ הבינלאומית.


לשאלות, ניתן לכתוב ל:

[email protected] 


לפרטים נוספים כנסו לאתר:

www.tikvahzionism.org

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

הרב(גם) של החילונים


אין כאן אוקסימירון: הרב הבא של ירושלים ילחם לתיקון סכנות בכביש כמו להצבת עמודי עירוב; יוטרד מתופעת האלימות במשפחה; יבין שהאדם החילוני הנוהג בשבת צריך מקום חנייה; יכיר בגיורי הרבנות הראשית; יהיה ציוני. קווים לדמותו

 19.06.09

כנס הציונות הדתית וכנס הלכה וצדק חברתי

כנס הציונות הדתית

לפני מספר שנים, נוסד בקיבוץ לביא כנס שנודע כ"כנס לביא".

מטרתו הייתה לעסוק בסוגיות הבוערות על סדר יומה של הציונות הדתית מתוך נקודת מוצא ביקורתית, ובלי להירתע משאלות קשות ומהצעות אמיצות לפתרון הבעיות. הכנס הוציא מתוכו בשורות מהפכניות שתרמו תרומה מכרעת לעיצוב אופייה של הציונות הדתית.  תנועת נאמני תורה ועבודה לוקחת על עצמה לחדש את הכנס תחת הכותרת: "כנס הציונות הדתית".

מטרתנו לארגן כנס משמעותי של יומיים במהלך הקיץ, אליו יגיעו כ-3,000 איש ואישה מכל רחבי הארץ, ובו יידונו הסוגיות הבוערות העומדות על סדר יומה של החברה הדתית בארץ ובתפוצות.

בין השאר יידונו: שירותי הדת במדינת ישראל, מעמד האישה, החינוך הדתי במאה ה-21, ההקצנה הדתית, מעורבות בעשייה החברתית במדינה ויעדיה המרכזיים של הציונות הדתית לשנים הקרובות. הכנס השנתי של הציונות הדתית ימומן באמצעות דמי ההשתתפות של הבאים לכנס ובעזרת חסויות של מפרסמים.

מלבד זאת, אנו זקוקים למימון נוסף בסך 400,000 ₪. הסכום דרוש לצורך הפקת הכנס, ובכלל זה פרסום ושיווק, הדפסת חומרים, שכירת מקום האירוע והזמנת מרצים נבחרים לכנס.

 

 

כנס הלכה וצדק חברתי

 

 

 

 

 

 

להקים בניין חדש: מקדשים לאומיים באוטופיה ובמעש הציוניים / שרגא בר און (למנויים)

: הוגיה השונים של התנועה הציונית רצו לבנות מקדש. יש מהם שתיארו אותו לפרטי פרטיו, ויש שאף עשו לשם בנייתו. שרגא בר און לוקח את הקוראים לסיור בין המקדשים השונים של הרצל, אצ"ג ובוריס ש"ץ, ואף למקדשים שהקימה מדינת ישראל. האמנם מהווה הקמת  בית המקדש בירושלים חלק בלתי נפרד מהמהלך הציוני?   המשיחיות הציונית הציונות […]

צעיר לנצח? / יובל ריבלין

 

 

 

 

יובל ריבלין כותב ומרצה על קולנוע והיסטוריה במגוון מוסדות. ביניהם: מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות, ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה "מעלה" ומכון ון-ליר.

 ***************

דת ומדינה בהגותו של הרב חיים הישנזון / דוד זוהר

 

 

 

דת ומדינה בהגותו של הרב חיים הישנזון

דוד זוהר

ד"ר דוד זוהר, פסיכולוג קליני ומרצה בסמינר הקיבוצים. ד"ר דוד זוהר עורך את ספרי השו"ת של הרב הירשנזון. חלקים א' ו-ב' של "מלכי בקודש" יצאו בהוצאת מכון הרטמן ומכון שכטר בירושלים.

 

 

 

דת ומדינה בהגותו של הרב חיים הירשנזון

 

הרחם הנודד – היהודי הנודד / עמרי הרצוג ועידן ירון

ההיסטוריה המערבית ואף האידאולוגיה הציונית יצרו קשרים סמויים וגלויים בין שלושה מושגים זרים לכאורה: רחם-אישה, יהודי ונדודים. בקשרים אלו נעשה שימוש כדי לצייר בדמיון התרבותי את היהודי הגלותי ואת האישה ההיסטרית, כדי לשרת אידאולוגיות פוליטיות וכדי להסביר מהלכים היסטוריים

עם יהודי ומדינת ישראל — האג'נדה החינוכית של המכינות הקדם צבאיות המעורבות / יובל כאהן

החברה היהודית במדינת ישראל איבדה את זהותה בתהליך ארוך ומסובך. תפיסת היהדות אך ורק
כדת, לצד חינוך לנאמנות למדינה האזרחית תוך התעלמות מהלאום היהודי שהקים אותה,
השכיחו יותר ויותר את הזהות הלאומית-יהודית של אזרחי הארץ. המכינות הקדם-צבאיות
המעורבות הוקמו כדי לגבש את הזהות הזו מחדש ולהעמיד דור חדש של מנהיגות לאומית.

כשר אבל מסריח / מוטי קרפל

הדיון הציבורי בדבר היחס למדינה לוקה בחוסר בהירות של מושגי יסוד. המחלוקת האמיתית אינה
בשאלת היחס למדינה, אלא בשאלת היחס לממסד השולט בה – אליטות מיעוט המנציחות באופן
לא דמוקרטי את ההגמוניה שלהן במדינת ישראל.

מדינה יהודית – סתירה ואוטופיה / הרב שג"ר

 גדולתו של הרב קוק הייתה ביכולתו לזהות במתרחש סביבו – בעיקר ברוחות המודרנה ובתנועה הציונית
– הופעה של אור דתי חדש. מפעלו ההגותי של הרב שג"ר ז"ל, שהעניק פרשנות
דתית עמוקה לתופעות הפוסטמודרניות העכשוויות, הנו במובנים רבים המשך של דרך רוחנית
זו. בדברים שלהלן עומד הרב שג"ר על המתחים הפנימיים ביחס היהודי לארץ
ולמדינה, ומציע את המשך דרכו היצירתית של הרב קוק כהתמודדות עם מתחים אלו.

 

 

 

מדינה יהודית – סתירה ואוטופיה

הרב שג"ר

 

הציונות הדתית והמדינה – תמונת מצב / חנן מוזס

במדינת ישראל קיימות היום למעשה שלוש "ציונויות דתיות" שונות, החלוקות ביניהן
כמעט בכל נושא העומד על הפרק. גם ביחס למדינה ולמוסדותיה נבדלים שלושת המגזרים זה
מזה, אם כי בניגוד למקובל לחשוב, בקרב שלושתם זוכה הגישה הפוסט-ממלכתית הרדיקלית
לתמיכה אפסית.

"לא נוכל להפקיר את עם ישראל" / ראיון עם פרופ' בנימין איש שלום / נתנאל עודד

לפרופסור בנימין איש שלום יש חזון גדול: אימוץ תפיסה מחודשת לגבי משמעותה של מדינת ישראל,
פיתוח זהות יהודית-ישראלית חדשה והתמודדות אמיצה עם אתגר גיור העולים. על אף
שלדידו, מדינת ישראל ומוסדותיה הם האחראים לטיפול בסוגיות אלו, הוא סבור כי בכל
מקום שבו המדינה והרבנות אינן ממלאות את תפקידן, יש למלא את החלל על ידי פעילות קהילתית
יזומה.

מדגל לטלית — ציונות ולאומיות בעת קהילתית ואינדיבידואלית / משה מאיר

שורשיו של משבר היחסים בין הציונות הדתית
למדינה נעוצים ברוח האינדיבידואליזם הכללית, שחילחלה גם
אל הציבור הדתי. הפתרון הנדרש אפוא הוא יצירת שפה חדשה המתאימה לעת זו; שפה שאמנם
תכיר בחשיבותה של המדינה כמסגרת המאפשרת את קיומנו, אך תתמקד דווקא ביחידים
ובקהילות החיים בה את חייהם.

"המדינה שלנו, ככל מדינה בת זמננו, חילונית היא" / גילי זיוון

"המדינה שלנו, ככל מדינה בת זמננו, חילונית היא" (אליעזר גולדמן)

גילי זיוון

ישעיהו ליבוביץ, אליעזר גולדמן ודוד הרטמן שותפים למגמה המבקשת להפריד את הדת מהמדינה ומתנערת ממתן פירוש מטאפיזי להיסטוריה; כמו כן הם מדגישים את חילוניותה של המדינה תוך עמידה על האתגר הדתי הטמון בכך