ייסורי הדיכוטומיה במצב האישי בעקבות החינוך הדו ערכי למיניות / צופיה גולדברג-מאלב

    ייסורי הדיכוטומיה במצב האישי בעקבות החינוך הדו ערכי למיניות צופיה גולדברג-מאלבצופיה גולדברג מאלב הינה מאסטרנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. מאמר זה הוא חלק מעבודת מחקר רחבה יותר שעורכת הכותבת לשם כתיבת עבודת תזה בהנחייתה של פרופ’ תמר אלאור. 

מרווקות לנישואים – המרה רוחנית לא מדוברת / שרה סגל-כץ

“פעם הייתה התאולוגיה קרובה יותר. היה זמן לתפילות, לשיעורים ולחברותות. ופעם היית יכולה ללכת באמצע הלילה למעיין ולומר דברים לכוונון הנפש, ויכולת לטייל בעולם ולקרוא לו בכל מקום”. זוגות צעירים מכירים את ההתמודדות עם הצורך לתרגם את רוחב המחיה הרוחני של הרווקות למרחב חדש לגמרי לאחר הנישואים. על אף שלא מדברים על כך, הנוף הרוחני של שבילי הרווקות לא יכול להימחק בקלות

“לפתוח פתח להתרחשות בתוך חיי הנישואים עצמם” – ראיון עם יצחק מנדלבאום / עמרי שאשא

הסדנאות שמציע “בית המדרש להתחדשות” לזוגות נשואים, מבקשות לאפשר העמקה והעשרה של הקשר
בין בני הזוג. יצחק מנדלבאום, המנחה אותן, מספר על השילוב בין בית המדרש ובין העולם
הטיפולי, ומדבר על צמיחה רוחנית כחלק מהזוגיות, על ההשלכות של נישואים בגיל צעיר,
על גירושים ועל בעיית הרווקות המאוחרת

בין הלכה למעשה – אתיקה מינית עבור רווקים ורווקות אורתודוקסיים / ג’ני רוזנפלד

הדיון בדילמה שבה נתונים רווקים דתיים, בין שמירת ההלכה ובין מימוש צורכיהם המיניים, התמקד עד כה במישור ההלכתי; אך ליהדות יש הרבה מה להציע לאותם רווקים מעבר לשורת ההלכה. מאמר זה מבקש להחזיר את הקב”ה לתוך הדיון, ולעסוק במושג התשובה, שנזנח בציבור הדתי, וכן בעקרונות אתיים המופיעים במקורות ויכולים ללוות את האדם גם בתוך חטאו

הרווקות כבר לא רק מחכות/ חפציבה שטול

 

הרווקות כבר לא רק מחכות

חפציבה שטול

"נכון שקשה לי, זה לא הדבר הכי קל ועוד יותר קשה זה הדודות הפולניות ש"בקרוב אצליך " מה אתם רוצים שאני אעשה? בפולניה נהוג לתת לאנשים הרגשה שהם מסכנים, הם טובים בזה, הם התאמנו על זה כל החיים."

"… את מכירה את החברים מ"בני-עקיבא" שהתחתנו בגיל 20? זה נראה שהם נשארו שם. אותם אמונות, אותם דברים, אני לא מזלזלת אבל אני מאוד אוהבת את מה שנהייתי ואני בטוחה שזה בזכות שאני לבד… אני נזכרת בחברות שלי שהתחתנו, אני חושבת שהן הולכות ב 16:00 למפקד של "בני-עקיבא"…"

סיפורים שונים הם למעשה גרסאות אישיות של משמעות חברתית, אלו "קולות" שונים של אותו טקסט תרבותי. הנחה זו הייתה בבסיס עבודת המחקר המנסה להתחקות אחר חווית הרווקות בקרב בחורות דתיות לאומיות .
"חווית הרווקות", בניגוד להגדרת "רווקות", מתייחסת לאותה משמעות אישית פנימית של הבחורה שהיא תלוית ערכים, הניזונה ממסרים חברתיים ותהליך סוציאליזציה מובנה. אותה משמעות אישית נבחנה במסגרת מחקר איכותני-נרטיבי המתמקד בסיפורי חיים כמקור להבנת תופעות חברתיות-אנושיות.