"היא באה לברך אותי בבן זכר בעודי עולה מהמקווה רועדת והחלה לחקור אותי"

מיכל (שם בדוי) הלכה למקווה וחזרה עם כוויות בלב. "חמש הדקות הללו נמשכו כנצח, רוצה שהבלנית תיתן לי לטבול וללכת הביתה, מנסה לענות לשאלות שאין לי עליהן מענה" 

"אני מברכת בחוץ" אמרתי לה עוד עם דמעות בעיניים. "בסדר, אז בעלך ספרדי אם כן?" –"לא", עניתי בתמימות. ככה התחילה השיחה הקצרה-אך-איומה עם הבלנית עטורת השביס. "מדוע את מברכת בחוץ אם בעלך הוא אשכנזי? את צריכה לברך בפנים. אה, אימא שלך ספרדייה? אבל את צריכה ללכת לפי מנהג בעלך!! את לא יכולה לברך בחוץ. אה את רוצה לנהוג כמו אימא שלך? ובעלך- האם מחל לך? טוב, אם מחל לך אז זה בסדר כמדומני. בואי כנסי". חמש הדקות הללו נמשכו כנצח. בעודי עומדת עטופה רק בחלוק, רוצה רק שתתן לי לטבול וללכת הביתה, אני מנסה לענות לשאלות שאין לי עליהן מענה.

נאמני תורה ועבודה לסגן שר הדתות: קצוב משך כהונת רבני ישובים מראש

על רקע מינויים הקרב של חמישים רבני ביישובים שונים שיגרו בתנועה מכתב לסגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן בבקשה לקבוע מראש את משך כהונתם. בעולמנו הדמוקרטי מנהיגים נבחרים לתקופה קצובה

א אייר תשע"ד, 01/05/2014 10:05

בשבועות הקרובים צפוי סגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן, למנות 50 רבני יישובים, לראשונה זה יותר מעשור. תנועת נאמני תורה ועבודה שיגרו מכתב לסגן השר בו ברכו על המינוי הצפוי אך יחד עם זאת ביקשו כי יתחשב במספר קריטריונים על מנת לאפשר שוויון וסדר במינויים.

רבנות ישראלית דמוקרטית – תקציר והרחבה

 

 

הקמפיין שלנו ביידיש ( גיא לואל מחפש רב ) להצפת הנושא נועד לעורר תשומת לב ציבורית.

אבל מה באמת ניתן לעשות?

 

להורדת המסמך כקובץ לחצ/י כאן

 

רבנות ישראלית-דמוקרטית

ד"ר שוקי פרידמן, רכז תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה

 

הרבנות הראשית לישראל הוקמה לפני כמעט מאה שנים, ומשרתת את עם ישראל במדינתו במשך עשורים ארוכים. כדי להיות רלוונטית, כדי לגעת בעם ישראל, כדי להמשיך ולהתקיים, ולמלא את הייעוד שהתווה לה מייסדה, הרב קוק – "לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום … לחזק התורה וכבודה על אדמת הקודש" – דרוש לה שינוי משמעותי. זו תכליתו של המודל המוצע: רבנות ישראלית דמוקרטית.

 

תקציר


  • הזהות היהודית של מדינת ישראל תלויה בזהות היהודית של הפרטים החיים בה, ולא רק בהסדרי דת ומדינה.
  • רבנות מדינתית-משמעותית יכולה להיווצר רק על ידי רבני יישובים או שכונות.
  • כדי ליצור זיקה, התאמה ומחויבות בין רבנים לקהלם, הרבנים ייבחרו בבחירות ישירות ופתוחות לקדנציה קצובה.
  • כל מי שהוסמך לרבנות על ידי מוסד מוכר יוכל להיבחר כרב שכונה או יישוב.
  • הבחירות יתנהלו באופן שישמור על כבוד המתמודדים וכבודה של הרבנות, ימנע מעורבות פוליטית וצורך בהוצאת סכומי כסף גדולים.
  • שירותי הדת יינתנו על ידי המועצות המקומיות, ויונהגו על ידי ועד רבני העיר, שיורכב מרבני השכונות.
  • תפקיד רב העיר / הרב האזורי יבוטל.
  • מועצת הרבנות הראשית והרב הראשי ייבחרו על ידי רבני השכונות.
  • מועצת הרבנות הראשית תכלול איזון מייצג של כלל האזרחים היהודים במדינת ישראל.

 

        

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המצב כיום                                                                                                                      דמוקרטיזציה של הרבנות

_______________________________________________________________

 

פעילות סביב הכרה ברבנים אורתודוכסים בחו"ל

 

1. לצפיה במכתבו של עו"ד אסף בנמלך בנושא אנא לחץ כאן – עברית

 

   לצפיה במכתבו של עו"ד אסף בנמלך בנושא אנא לחץ כאן – אנגלית

 

   לצפיה במכתבו של פרופ' דרשוביץ לנשיא המדינה שמעון פרס לחץ/י כאן 

 

2. לתשובת היועץ המשפטי לעו"ד אסף בנמלך לחץ/י כאן

 

3. לפניות רבנים בנושא  – לחץ כאן 

 

4.הרבנות מודיעה לאחר שבועיים: עדותו של הרב וייס מקובלת על הרבנות הראשית

 

5. פרשת הרב אבי וייס- סיכום תקשורתי

 

רפורמה תחת אש: "המונופול האורתודוקסי נשמר"

התנועות הליברליות מתקשות לברך על המהפכה המתגבשת בשירותי הדת בישראל, וטוענות כי מדובר, לכל היותר, במתיחת פנים קוסמטית. "המהפכה היחידה שיכולה להביא מזור למשבר שירותי הדת בישראל, היא ביטול המונופול האורתודוקסי" 

19.05.13, ynet

עובדי קהילה

http://musaf-shabbat.com/2012/07/13/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5/ 


 


כדי לגרום לרבנים להיות נאמנים יותר לצורכי שולחיהם יש להעתיק את מקור כוחם מן הפוליטיקה אל הקהילות. הצעה חדשה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל


13 ביולי 2012


עובדי קהילה

 

 

   13/7/2012

     עובדי קהילה/הדר ליפשיץ

כדי לגרום לרבנים להיות נאמנים יותר לצורכי שולחיהם יש להעתיק את מקור כוחם מן הפוליטיקה אל הקהילות. הצעה חדשה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל

מהמנהיגות הרבנית בישראל אנו מצפים להיות שלוחי רחמנא ושלוחי דידן. נאמנים למסורת אשר קיבלנו בסיני ונאמנים לצורכי שולחיהם, עם ישראל. אך כיצד נבחר רבנים? כיצד נוודא שהרבנים יהיו אמונים על העקרונות הללו? לפני כחודשיים פורסמה על ידי 'נאמני תורה ועבודה' טיוטה למצע חדש ביחסי דת ומדינה בישראל. ביסודו עומדת הצעה לשינוי יסודי במבנה ההנהגה הרבנית במדינת ישראל, מהתבססות על הממסד הפוליטי והמשפטי להעברת האחריות לקהילות ישראל.

המהפכה בשירותי הדת

 

פורסם במקור ראשון, סיוון תשע"ב

 החלטת היועץ המשפטי לממשלה מאפשרת לפתוח את הנושא של הקצאת תקציבי שרותי דת בישראל. לא סוד הוא שבגלל עומק הקשר שבין פוליטיקה ודת מעוררים שרותי הדת בישראל דאגה וסלידה. כשעוסקים בסוגיית משכורות רבנים התחושה של ציבור הולך וגדל היא שאין שום מתאם בין בעלי תפקידים מקבלי שכר לבין הקהל שאמור לקבל את השרות. יותר מדי מקרים מתהלכים בקרב מחננו שבהם יושב אדם פלוני על תקן של רב שכונה בלי שאנשי השכונה יודעים אפילו מיהו. רבנים רבים, בני הציונות הדתית, משרתים אלפי אנשים בלי שיקבלו כל תמורה מהמדינה. הבעיה גדולה כפליים בגלל שהציבור הכללי משוכנע שהרב העומד לשירותם בכל שעה משעות היממה מתוגמל על ידי מאן דהוא. מבחינת הציבור התשלום לרבנים ניתן על ידי מערכת המיסים ונגזר מתקציבי שרותי הדת. הסכמים פוליטיים מאפשרים למערכת שרותי הדת להתנהל באופן שאינו מוסיף לא אהבה לתורה ולא כבוד למחזיקי התורה.

שינוי מערך שירותי הדת

 

 

הרב עילאי עופרן: "מדינת ישראל החילונית אחראית לכך שהדת שייכת לזרם אחד!"

בתנועת "נאמני תורה ועבודה" סבורים כי יש לשנות את מערך שירותי הדת בישראל על מנת למנוע מיאוס בקרב הציבור החילוני. הרב של קבוצת יבנה מסביר כיצד הדמוקרטיה אחראית לעיצוב הדת בישראל.

לצפייה בריאיון לחצו כאן!

 

 

 

 

"תורה – בדרך ארץ ולא בכוח וכפייה"

 

בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' סבורים כי יש לשנות את מערך שירותי הדת בישראל, "הרב הוא נבחר ציבור ולא פקיד ממשלתי".

 

האם שירותי הדת בישראל נותנים את המענה הדרוש לכלל האוכלוסיה? בתנועת 'נאמני תורה ועבודה' לא כל כך בטוחים.

התנועה מצידה מציעה חלופה למציאות הקיימת במטרה "להפוך את שירותי הדת בישראל הנתפסים כמסואבים ומנוכרים, למובילי יישומה של דמוקרטיה השתתפותית בישראל", כהגדרתם.

אחד מיוזמי התכנית – רבה של קבוצת יבנה וחבר בתנועת 'נאמני תורה ועבודה', הרב אילעאי עופרן סיפר בראיון לערוץ 7 על המתכונת המוצעת, "כל מי שקצת מצוי בתחומים האלו וקורא עיתונים ושומע חדשות, או שיצא לו בשנים האחרונות להתחתן או ח"ו להתגרש או לקבור קרוב משפחה, פגש את הבעיתיות הרבה באופן בו מנוהלים שירותי הדת בישראל".

"הסיפור הגדול שדובר בשבועות האחרונים – ההרשמה לנישואים של צוהר, היא דוגמא אחת לנושא זה. אך אנחנו מדברים גם בנושא הכשרות, מינוי הרבנים, וכמעט בכל פינה שנוגעים בה נתקלים בשחיתות – בה כמובן לא כולם שותפים, ונפגשים גם בקונספט מוטעה של ניהול".

הרב עופרן סבור כי מינוי רב צריך להיעשות על ידי הקהילה ולא על ידי הרבנות הראשית לישראל, "באופן מהותי אנחנו חושבים שעולמו הדתי של האדם וקהילה לא יכול להיקבע על פי מי שמחזיק במשרה ציבורית כזו או אחרת אלא לעבור להחלטת הקהילה עצמה – כמו שהיה מדורי דורות. המצב הנוכחי במינוי רבנים, שכאשר יש שר דתות ממפלגה א' אז כל מינויי הרבנים הם ממפלגתו וכשהמשרד עובר למפלגה אחרת אז כל הרבנים הם של אותה מפלגה".

"בסופו של דבר", ציין הרב עופרן, "קהילה רוצה שהרב יתאים לדרכה ואמונתה. בנוסף על הרב לתת דין וחשבון לקהילה בה מכהן ולא לבוס שלו במשרד הדתות. הרב הוא נבחר ציבור ולא פקיד ממשלתי ברמה ירודה, והמצב הנוכחי הוא שכל הרבנות הממלכתית היא סוג של פקידות ואנחנו רוצים להחזיר את הכבוד למוסד הזה".

הרב עופרן לא חושש מבחירת רבנים שאינם אורתודוקסים, "תנועות אלו בכל אופן מרבות לפנות לבתי המשפט בטענה שהן מופלות לרעה והן תמיד זוכות, כי במדינה דמורטית כך מתנהלים הדברים. בנוסף יש לצין כי המתנגדים הגדולים להצעה שלנו הן דווקא תנועות אלו – הלא אורתודוקסיות, כי לפי הצעתנו התקציב יהיה לפי גודל הקהילה ותנועות אלו אינן גדולות. אם אנחנו חושבים שנוכל להשליט את דרכנו בכח ובכפייה אז המציאות תטפח על פנינו".

בנוגע למערך הכשרות אמר הרב עופרן כי על פי הצעתם, כל מערך שירותי הדת יעבור לידי הקהילות והן תפקודנה את חבריה ועל פי זה יקבלו את התקציב, "כל קבוצת קהילות יתאגדו ל'אגד קהילות' וחמשת תאגידי הקהילות הגדולים ביותר יקבלו זכיון מהמדינה למתן תעודות הכשר. המצב הנוכחי היום הוא שיש את מערכת הכשרות של הרבנות הראשית ויש שם בעיות בשפע. יש בדצי"ם כפטריות אחר הגשם שחלקם מאוד מסודרים וחלקם קיקיוניים לחלוטין. על פי הצעתנו המערך יוסדר וגופי הכשרות יהיו עמותות מסודרות, המחוייבות בשקיפות ותחת פיקוח. כך, כל אדם יוכל לבחור את הכשרות שהוא מעוניין בה".

הרב עופרן משוכנע כי תכנית זו תקרב רחוקים, "אדם רחוק שמרגיש שביכולתו לבחור והדברים לא כפויים עליו מלמעלה, רמת ההתנגדות יורדת".

החילונים אשמים / אילעאי עופרן

הארץ, 30/10/11

אחד מענפי הספורט שקרנם הולכת ועולה בישראל הוא התלונה והקבילה כלפי הממסד הדתי, החקיקה הדתית, בתי הדין, הרבנות ועוד. הפליא לעשות עיתון הארץ שבמאמר מערכת (24.10) תקף את הממסד הדתי והרבנות על ההגמוניה שניתנה לה בתחום דיני האישות והמעמד האישי ועל הקשיים שהיא מערימה על ישראלים שיהדותם מוטלת בספק. קראתי את המאמר ונותרתי משתומם הייתכן שנוזפים בחתול על שאכל את השמנת? הלא אין לכעוס אלא על מי שהניחה לפניו…

חזון התנועה לדמוקרטיזציה של שירותי הדת בישראל- המודל הקהילתי

אנו מציעים להפוך את שירותי הדת בישראל, הנתפסים כמסואבים ומנוכרים, למובילי יישומה של דמוקרטיה השתתפותית בישראל, שעיקרה: העברת הסמכות מהשלטון המרכזי לידי הקהילות.

עקרונות היסוד של הבנייה מחדש:
הסמכויות והתקציב של שירותי הדת יועברו מהממסד הפוליטי אל הקהילות, בהתאם למספר חבריהן.
כל קהילה תנהל את תקציבה בהתאם לדעותיה ואמונותיה.
רבני הקהילות יחליפו את רבני הממסד.
כל אדם יוכל להירשם לקהילה בהתאם לאמונתו.
קהילות דומות יתארגנו יחד ל"אגד קהילות". איגודים ארציים אלו יפעלו בנושאים ה"גדולים", כמו גיור, נישואין, כשרות , קבורה ועוד.

בדיקת "כלכליסט": האם הגיע הזמן להפריט את שירותי הדת?

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3519263,00.html

 

 

הציבור מממן את מערך שירותי הדת במאות מיליוני שקלים בכל שנה, אף על פי שהוא מעדיף להשתמש בשירותים פרטיים. המשרד לשירותי דת מקים עוד ועוד מועצות דתיות למרות הגירעונות הכבדים, והרבנים המקומיים פועלים ללא שום פיקוח. זה הזמן לשאול: למה לא להפריט?
30.05.11