שולי רנד מחפש את אלוהים

מדינת היהודים נחשבת למדינה חילונית. האמנם? היצירה העברית החדשה הוכיחה שהעולם לא נחלק למאמינים ולא מאמינים והולידה בריה חדשה – "מבקשי אלוהים" שמניעים ומפרים את התרבות הישראלית. קחו לדוגמא את שולי רנד

שרגא בר און פורסם: 02.04.09, 21:44 . http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3696583,00.html

שבת הגדול בנושא “אלוהים בתרבות הישראלית”

 
אנו שמחים להזמין את חברי התנועה ואת הציבור הרחב לשבת העיון של התנועה

“אלוהים בתרבות הישראלית”
על מבקשי אלוהים, על המבקשים לסלקו ועלינו
בהשתתפות:
חוה פנחס כהן, משוררת ועורכת כתב העת “דימוי” : ממך אליך אברח-איכה.
ד”ר דרור אֵידָר, חוקר ספרות ותרבות: ‘אחרון משוררי האלוהים’ – אלהים בספרות העברית החדשה: י”צ רימון, זלדה ועוד.
שרגא בר-און, מכון הרטמן, יו”ר התנועה לשעבר: מבקשי אלוהים כמצב אמונה ישראלי.

 

שבת הגדול, ט’-י’ ניסן, 3-4/4/09
באירוח כפרי שדה יואב

אהוד בנאי על מוזיקה ויהדות

לכבוד ‘ממשיך לנסוע’, אוסף חדש הכולל שלושה דיסקים מלאים בהקלטות מהופעותיו של אהוד בנאי, תפסנו אותו לשיחה מעמיקה על מוזיקה, יהדות

ומה שבניהם. 

אם יש אמן אחד שהמוזיקה שלו בלתי ניתנת להפרדה מתכנים יהודים, זהו אהוד בנאי. כבר מעל שני עשורים הוא מתבלט כאחד היוצרים המוכשרים במחוזותינו. במהלך הקרירה הארוכה, שפרצה לתודעה הישראלית בעיקר בזכות הדיסק הראשון ‘אהוד בנאי והפליטים’, הוא הספיק להוציא שישה דיסקים, אוסף משולש ואפילו ספר מסעות. יתכן שהמוזיקה של אהוד בנאי מבטאת טוב יותר מכל אחד אחר את הרוח היהודית העכשווית. מהביקורת החריפה שהוא מעביר בשיריו על החברה הישראלית ועד לגרסאות מוזיקליות מודרניות לסיפורי תנ"ך, אהוד בנאי מחובר תמיד לשורשים. בעוד אנו מאזינים לחלקיקי הניגונים החסידיים שמשתלבים בתוך השירים באוסף החדש, תפסנו את אהוד לשיחה על מוזיקה, יהדות ומה שבניהם.