טובלים ושרץ בידם: מאבק על הרחצה במעיינות הבירה

אחרי שלטי החוצות והאוטובוסים, נראה כי המעיינות בהרי ירושלים הם המוקד הבא של המאבק בהדרת נשים. טובלים דתיים מבקשים לרחוץ בהם בעירום, ומרחיקים משם את המטיילות, לעיתים באגרסיביות

מסכת גברים / עמיחי חסון

 

 

 

עמיחי חסון הוא סטודנט לקולנוע בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, בעל טור במוסף 'שבת' של מקור ראשון ומעורכי כתב העת לשירה משיב הרוח

***************** 

אני מוצא את עצמי הולך בערב שבת עם מגבת על הכתף, כאילו בדרך לבריכה – כי יש כוח בגוף. ויש כוח בבטלה המוחלטת בתוך המים. ויש כוח למים עצמם, ויש עוצמה בריטואל רוחני שלא מבקש להוסיף אלא להוריד. רשימת הרהור

 

 

מקווה משלך / שרה סגל-כץ

 

 

 

 

שרה סגל-כץ היא דוקטורנטית בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, תלמידת תכנית ההלכה של 'בית מורשה', בלנית בירושלים ובמושב שואבה ופעילה בפורום 'אדוות'.

**************

כשם שיש מגוון שפות רוחניות, כך יש מגוון אפשרויות טבילה: יש טובלות השרות עם עצמן ניגוני חתונה חסידיים או פיוטי יום כיפור, ויש שכותבות תפילה אישית או לומדות תורה לפני כניסתן לטבול. בתוך ההכרעה לחיות חיי תורה ומצוות ולקיים את מצוות הטבילה, חשובה לא פחות ההכרעה מהי הטבילה עבור כל אחת ואחת

תנו לנו לטבול / רעות (שם בדוי)

 

 

 

 

החברה הדתית נרתעת מן הרעיון של טבילת רווקות, כיוון שהטבילה מזוהה עם קיום יחסי אישות. אך טבילה במקווה היא חלק מהקשר רחב יותר – היא עבודת ה' של נשים, רווקות ונשואות, בעולם דתי שיש בו מעט טקסים רוחניים של נשים. רעות (שם בדוי), רווקה דתייה, טובלת מדי חודש ורואה במקווה הזדמנות לעצב פולחן דתי נשי, גם ללא קשר למצוות טהרת המשפחה

****

רעות (שם בדוי) היא בוגרת אולפנא ולמדה במדרשה

 ****

מחזור זה דבר מגעיל

מי שלא ראתה מקווה מרוקאי מימיה / שגית דרעי

 

 

 

 

שגית דרעי, עורכת דין במקצועה ופעילה חברתית, נשואה ואם לשניים. גרה בבית שמש

***************

שגית דרעי גדלה בבית של יוצאי מרוקו, שבו המקווה היה נוכח בשיח היומיומי ובחיי הקהילה והמשפחה – בסיוע לאמא בדרכה לטבול, בחגיגת הטבילה הראשונה של הכלה, ובשיחות הנשים בשבת בבוקר. על חוויית מקווה שאין בה קונפליקט –  רק תום וגעגוע

 

ליל הטבילה: להכיר במורכבות / מיכל פרינס

 

 

 

 

 

מיכל פרינס היא דוקטורנטית בחוג למגדר באוניברסיטת בר אילן ומנכ"לית מרכז יה"ל לייעוץ ולהדרכה לחיי אישות 

*******

ליל הטבילה וחידוש הקשר האינטימי נצבע בדרך כלל בצבעים אידיליים, שמתארים אותו כ'ליל כלולות מחודש'. אך המציאות מורכבת הרבה יותר, וזוגות רבים חווים קושי סביב הטבילה ויחסי האישות. על הקשר בין הטבילה החודשית לבין יחסי האישות, ועל הצורך לעצב ליל טבילה שיכבד את רצונותיהם של בני הזוג 

 

לטבול בעיניים עצומות: מערך המקוואות בישראל / מיכל אחרק-ויין ואיילת סימן

 

 

 

מיכל אחרק-ויין ואיילת סימן הן חברות בצוות 'שביל הזהב' להסדרת יחסי עם, דת ומדינה במכון לאסטרטגיה ציונית. המאמר נכתב בסיועו של ראש הצוות ומנהל הפרויקט, אריאל פינקלשטיין

*******

בזבוז כספי ציבור, אתר אינטרנט לא מעודכן, גביית כספים שלא כדין ומפגעים תברואתיים חמורים. סקירת מערך המקוואות בישראל מעלה תמונה עגומה, ולמרות כל האזהרות, המקוואות ממשיכים לפעול כרגיל. תחקיר

 

מבוא

גבולות האחריות של הבלנית / בנימין ונועה לאו

 

 

 

הרב ד"ר בנימין לאו הוא רב בית הכנסת רמב"ן בירושלים; הרבנית נועה לאו היא מרכזת תכנית יועצות ההלכה במדרשת נשמת

 *******

את החיכוכים שבין הטובלות לבין הבלניות יש לפתור לא באמצעות סנקציות ואזהרות כלפי הבלניות, אלא בגיבוש מדיניות הלכתית שתגדיר את תפקידן ומעמדן. במקרים מסוימים ניתן לטבול בים או במעיין, ללא השגחה של בלנית. עיון הלכתי

 

דבר העורך דעות 66 / אריאל הורוביץ

בתוך המים של המקווה השארתי איזה שמונים קילו של פחדים, חששות ועצבות. טבלתי שבע פעמים. שלוש טבילות. ברכה. ועוד ארבע. מתחת למים ביקשתי לצאת חדשה. עם אומץ. עם כוח. ביקשתי להטביע שם את כל הרע שבי. ודאי שלא הכול טבע שם. אבל כשיצאתי הרגשתי קלה. רגועה רוגע לא שלי. כמעט מטושטשת. אני מסתכלת על עצמי […]