הרצון לספק שירותי בריאות נאותים לכלל האוכלוסייה עמד בבסיס מוסדות צדקה קהילתיים שונים שפיתחו הקהילות היהודיות לאורך השנים. עם השנים הפכו מוסדות אלה לממוסדים ונרחבים יותר, בהתאם לשינויים שחלו באופייה של הקהילה היהודית ובתנאים בהם פעלה, מקהילה חקלאית, דרך קהילות עירוניות ועד לחיים במדינות מודרניות.
הקושי מול בית משפט שנתפס שמאלני וליברלי, חוסר ההתערבות של בתי המשפט בתוכנית ההתנתקות ובפינוי יישובים אחרים, אימוץ של תפיסות חרדיות חשדניות ביחס למדינה, וחוסר בדגש על לימודי האזרחות בחינוך הדתי. אלה הן חלק מהסיבות לאובדן האמון של הציבור הציוני־דתי במערכת המשפט. לטובת המדינה, עלינו להשיב את האמון שאבד מתוך 15 שופטי בית […]
מפגשים בין אישיים מסוגים חדשים בעולם המקוון הביאו להופעת סוגים חדשים של סכסוכים, אבל גם לפיתוח כלים מתקדמים ליישוב סכסוכים. הכלים אמנם חדישים, אך הם מבוססים על עקרונות עתיקים, שמצויים כבר בתורת יישוב הסכסוכים במשפט העברי הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים קיימים למעשה עוד לפני הופעת בתי המשפט של המדינה. בוררות היא תופעה חברתית ותיקה, עוד […]
עד היום רודפת אותנו החלוקה בין היישוב הישן ליישוב החדש. הציונות הדתית, שנהגה לשייך את עצמה ליישוב החדש, עוברת בשנים האחרונות, בחלקה, מהפך, ומתקרבת לשומרי החומות מן היישוב הישן. הקישור לציונות החילונית והמדינית נחלש, ובמקומו נכנסות עמדות אחרות, שחלקן עוינות לרעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית ושל "בית מולדת בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל" (כדבריו […]
מילים אלו נכתבות תוך כדי כנס החורף שלנו, שעוסק גם הוא בנושא הגיליון שמונח לפניכם – היחס בין יהדות ישראל ליהדות ארצות הברית. בכנס דיברנו על ההלכה שם וכאן, אבל בעצם דיברנו על עצמנו. היהודים "שם" הם הרבה מאוד פעמים רק שק החבטות שלנו לצורך הבהרת ה"כאן" ומה שקורה בו. ככל שחלקים מאתנו, כאן, מקצינים […]
"והאלוהים ניסה את אברהם" (בראשית כב, א): כך נדמים לי השברים שנחשפים לעין בגיליון זה של דעות. המדינה היהודית, ראשית צמיחת גאולתנו, יסוד כיסא ה' בעולם, הייתה אמורה להיות סמל לעמים דווקא בתחום החברתי. הרב קוק סבר שהלאומיות הישראלית שונה מזו של כל העמים בדבר אחד עיקרי: בכך שהיא "מיוסדת על תביעה מוסרית גדולה […]
הגמרא במסכת שבת (קיח ע"ב) דנה בתגמולים שמקבל מי ששומר ומענג את השבת. מעבר לדברי רב יהודה הידועים, שלפיהם "כל המענג את השבת נותנים לו משאלות לבו", מביאה הגמרא גם את דברי רב נחמן בר יצחק, לפיהם השומר את השבת "ניצול משעבוד מלכויות". ואכן, הכמיהה לענג את השבת ולשמור אותה כהלכתה מתנגשת לא פעם עם […]
הבוז והשנאה שמופגנים מצד חלק מהממסד הרבני כלפי הזרמים האחרים ביהדות הם מהעוולות המשמעותיות שמתבצעות מצד יהודי ישראל כלפי שאר העולם היהודי. במקום מחלוקת וויכוח מהותי על עיקרי האמונה ועל היחס להלכה, אנו מתמודדים עם אלימות והתרסה. יש אשמים רבים בהתנהגות הזו: החל מהשבר ההיסטורי עם הרפורמה בתקופת ההשכלה (שחלקו כבר אנכרוניסטי מאוד בימינו) ועד […]
נוכחות התורה כמרכיב מרכזי בחיי הכותבים בגיליון זה ברורה ומסקרנת. התורה, הלימוד בה וקיום מצוותיה הם חלק מן הזהות שלנו כאנשים וכתנועה: תורה שיש בה עבודה ועבודה שיש בה תורה. הגמרא (מועד קטן ט ע"ב) מביאה את תורתם של רבי יונתן בן עסמיי ורבי יהודה בן גרים, תלמידיו של רשב"י, שדנים בהבדל בין שני […]
החוברת המונחת לפניכם היא חוברת חשובה. היא חושפת שבר בציונות הדתית, ולא את זה המוכר, בין החרד"לים לבין האורתודוקסיה המודרנית והפתוחה, אלא שבר אחר, משמעותי לא פחות: בין אלו שעוד אוחזים בממלכתיותה של היהדות לבין אלו הסבורים שהיא צריכה להיפרד מהמדינה ולהתכנס במסגרות קהילתיות ופרטיות. המציאות מאז קום המדינה, ובראשה שיטת הסטטוס-קוו בענייני דת […]
הבן הראשון מן האבות, שללידתו ציפו הוריו שנים רבות, ושבא לעולם רק בעקבות התערבות אלוהית, עומד להישחט על ידי אביו. המדרש מספר על הקשיים שחוו אברהם ויצחק בדרכם למקום העקדה. בין השאר, השטן מתחזה לזקן שנקרה בדרכם ומנסה לעצור אותם בתואנות שונות. עיקר השיחה עם הזקן כפי שהיא מתוארת במדרשים שונים נסוב על העקדה ומשמעותה. […]
הפעם הראשונה שבה התפעמתי מעומק תורתו של הרב קוק הייתה בשיעורים של הרב יעקב פישר בישיבת הר עציון. למדנו אז את אורות הקודש, למיטב זיכרוני. במקביל, בשעות הפנאי, קראתי את ספריו של סופר המדע-בדיוני הפולני סטניסלב לם, והתלהבתי בין השאר מתפיסתו שלפיה אנשי המדע שלנו נהפכים ליותר ויותר מצומצמים, מתמקדים בנישה מסוימת וייחודית, וחסרים הבנה […]
יש הטוענים כי פעולת החינוך היא במהותה אלימה וכופה. כך אולי יש לפרש את "חוסך שבטו שונא בנו" (משלי י"ג, כ"ד). כדי לחנך את הילד לא לגעת בשקע החשמל, אנו יודעים, לא מספיק לעיתים הסבר מלומד על הסכנות שבו, אלא גם לצוות, להבדיל, ולעיתים – לכעוס ולהעניש. אנו מכירים גם את צדדיו האחרים של החינוך. […]
החברה החרדית עוברת שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. כניסה להשכלה הגבוהה ולשוק העבודה, גיוס – שקט וחלקי, אבל משמעותי – לצה"ל, דרישה של נשים לייצוג פוליטי, ועוד. חלק מעניינים אלו עומדים במרכזו של הגיליון שלפניכם. אולם מעבר לעניין בחברה החרדית, תוכן המאמרים מדגיש לדעתי את הקרבה ואת ההבדלים בין הציונות הדתית לבין החברה החרדית. נראה כי […]
איך הצלחנו להגיע למצב נורא כזה? איך הפכה תורת ישראל, בעיניהם של צעירים זכים, שאין אלא להעריך את רצונם ללמוד תורה ולהקדיש זמן לבירור רוחני לפני תחילת מרוץ החיים, למין אבן רחיים בזויה, סותרת כל ערך טוב שצריך להאמין בו? לכזו שצריך "לאזן"?
פרופ' ידידיה שטרן אמר פעם כי הוא מוצא את עצמו מיעוט בתוך מיעוט בתוך מיעוט: יהודי בעולם לא-יהודי, דתי בעם יהודי שרובו חילוני, וליברל מתון בקהילה דתית שרובה שמרנית. הניסיון לזקק את עצמנו כמיעוט לא מפסיק כאן, לדעתי. גם בתוכנו צריך תמיד לחפש ולמצוא את המיעוטים הפנימיים, אלו שמתהלכים בתחושת הזרות גם בתוך קהילתם […]
העיסוק באוכל, גם בגיליון הזה וגם בחברה הדתית בכלל, הוא תופעה משמחת בעיניי. הוא מבטא, לדעתי, את מגמת ההתחברות שלנו, כאנשים דתיים, לחברה המודרנית בכללה. אסור שהביקורת על ערכים מסוימים בחברה בת ימינו תמנע את החשיפה והמעורבות שלנו בחברה זו ובמוסדותיה, ובכלל זאת בתרבות האוכל והעיסוק העכשווי בו. הצורך לא להסתגר ולהתנתק קיים גם בשדה […]
לפני כמה חודשים השתתפתי במפגש של תא הצעירים של התנועה בירושלים. דיברתי על האתגרים שלפנינו, על הדרך שלנו, וציפיתי לשאלות על נושאים בוערים כמו דת ומדינה, חינוך, דמוקרטיה וכיוצא באלו. במקום זאת, השאלה הראשונה שנשאלתי אחרי שאמרתי כמה מילים הייתה די כועסת: "למה אתה מתעקש להשתמש במונח 'אורתודוקסי'? איזה מין תיוג זה? מדוע אתה […]
המקווה, שלו מוקדש הגיליון שלפניכם, הוא בראש ובראשונה מקום היטהרות. טהרה היא תהליך של התחדשות, של עזיבת הלכלוך הגופני והרוחני וצמיחה למעלה, אל עבר שיאים והישגים חדשים. אחד הפרויקטים החשובים שהתנועה עוסקת בהם בשנים האחרונות מכוון ליעד דומה. אנו מנסים למשוך לתנועה – לרעיונותיה ולפעילות בה – את הדור הצעיר. בימים אלה אנו מסיימים עוד […]
הפעולה הדתית אינה מתמצה במחשבה בלבד. יציאתה של הנפש אל החומר, אל העולם המוחשי, מתבטאת בתפילה – נושא הגיליון שלפניכם – אך גם בסדרה של מעשים נוספים, בין אם מדובר בציוויים דתיים מפורשים או במשתמעים. לכן, יש צורך בעיצובו של המרחב האנושי ככזה המאפשר לנפש לפעול בתוכו. מרחב עיצוב כזה מצוי ביחסי הדת והמדינה, וכחלק […]
