דן ברא"ז
שלוש שנים אחרי שעזב את העולם הדתי, דן ברא"ז מתבונן על קסמה האבוד של השבת הדתית. אימוץ נקודת מבט חיצונית – על הלכות עירוב, על הסעודות והתפילות הארוכות ועל הלחץ של ימי שישי – הבהיר לו שלשבת ההיא הוא כבר לא מתגעגע
החוויה של שמירת השבת ללא משפחה היא חלולה, חסרה ותלושה. שבת מעמידה אותי אל מול עצמי. כאישה דתייה, היא מנסה אותי בניסיונות אמוניים ודתיים. ברגע שהעולם הדתי מתנתק מהמשפחתיות, ברגע שבו הפכתי לגרושה, ברגע שבו השבת כבר לא כרוכה בחוויה משפחתית, נוכחתי לגלות שקשה מאוד לשמור אותה
השבת הופכת לא פעם לזירת מלחמה – היא מחדדת ומדגישה את לבטיו של האדם הדתי המודרני, הנקרע בין הרצון לבלות את השבת עם משפחתו ועם חבריו לבין הרצון להקדיש זמן ללימוד תורה ולתפילה. אל מול הדילמה שבין החברתי לרוחני, יש להציב אלטרנטיבה קהילתית אחראית שלא מכחישה את שני הרצונות הללו, ומעניקה לכל אחד מהם משקל
הוויכוח המחודש בנושא שימוש בחשמל בשבת נובע מהשינוי במעמדו של החשמל בחיינו: מכלי ששימש לתועלות מסוימות הפך החשמל לחלק משמעותי משגרת החיים היום-יומית. בעידן הטכנולוגי שבו אנו חיים, יש צורך בחשיבה מחודשת על השימוש בחשמל בשבת ועל דמות השבת שאותה אנו רוצים לראות. אם נשכיל ליצור שבת שיש בה את כל הקדושה שהייתה בה מקדם, עם שימוש בעונג השבת שיכול להיווצר מן החשמל בדרך הראויה והמותרת, נוכל לצעוד בגאון לעבר המציאות החדשה
יום השבת איננו עוד יום מנוחה שבועי שאופיו צריך להיקבע בעיקר על פי כוחות כלכליים-חברתיים; לשבת שמור מעמד מרכזי ומכונן בתרבות היהודית. הגיעה העת להסדיר מסגרת חוקתית ברורה לשבת במדינת ישראל: ליצור שבת ישראלית השואבת מהתרבות ומהמסורת היהודית, ומתחשבת בצורכי הקבוצות השונות בישראל
כדי להגיע אל השיחה של השבת לכתחילה, עלינו לוותר על משחק הרווח וההפסד שאנחנו מורגלים בו. לא נוכל ליצור הסדר חדש של שבת במדינה אם נמשיך לחשוב במונחים של כוח, ויתור, הפסד וניצחון. המשימה המשותפת שלנו היא ליצוק תוכן לתוך מונחי המדינה היהודית, שיהיה מצד אחד נאמן ליהדות ומצד שני נאמן לדמותו הנוכחית של העם היהודי. אם נצליח להפוך את שבת ליום של חיבור והסכמה, יהיה זה ניצחון משותף של כולם
עונג שבת מחזיר את האדם למצב של חווה ואדם בגן עדן ולאכילה מעץ החיים, ומבטל את חטא אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע. קשר האדם עם אלוהים מתממש מתוך ברכת שפע החיים בעולם, וההתענגות עצמה הופכת צינור להתקשרות עם בורא העולם
אנו חיים בעידן של שינוי טראומטי בהיסטוריה של האנושות. קצב החיים משתנה בצורה מסחררת בעקבות החידושים הטכנולוגיים. אנו נקראים לייצר ולהגיב בקצב שהדורות הקודמים לא יכלו בכלל לדמיין. אנו חיים בעידן שבו שבת, הזכות לשבות ממלאכה, חשובה יותר מתמיד. היא אולי החלק המשמעותי ביותר בחכמה היהודית שעלינו לשתף בו את העולם
הציונות הדתית הייתה יקרה ללבה של במבי שלג ז"ל, ודווקא בשל כך היא לא נלאתה מלהצביע על כשליה, על ההתעלמות שלה משאלות השעה, על ההתחפרות הקיצונית שלה שמתעלמת מגורלו של העם היהודי. היא ביקשה, אולי יותר מכול, להטמיע את התודעה שעיסוק בשאלות של חברה, יהדות, כלכלה ותרבות באופן רציני וכן הוא עיסוק קריטי לזמן הזה ולמקום הזה. במלאת שלושים למותה
כָּכָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֲנִי רוֹצֶה לְקַבֵּל פְּנֵי שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. לְגוּפִי בְּגָדִים שֶׁל יוֹם יוֹם וְגוּפִי, אִם בִּכְלָל, אֵינֶנּוּ חָזָק בִּכְלָל וְגַם הַנֶּפֶשׁ לא. כָּכָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אִם אֲקַבֵּל פְּנֵי שַׁבָּת הַמַּלְכָּה וְהָיוּ הַבְּגָדִים לְגוּפִי שֶׁל יוֹם יוֹם וְגוּפִי אֶפְשָׁר חַלָּשׁ יוֹתֵר מֵרִגְשָׁה אֲבָל הַנֶּפֶשׁ לֹא. כָּכָה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי עוֹדֶנִּי הוֹלֵךְ אִם תְּקַבֵּל […]
הגמרא במסכת שבת (קיח ע"ב) דנה בתגמולים שמקבל מי ששומר ומענג את השבת. מעבר לדברי רב יהודה הידועים, שלפיהם "כל המענג את השבת נותנים לו משאלות לבו", מביאה הגמרא גם את דברי רב נחמן בר יצחק, לפיהם השומר את השבת "ניצול משעבוד מלכויות". ואכן, הכמיהה לענג את השבת ולשמור אותה כהלכתה מתנגשת לא פעם עם […]
