Chapter: Gender separation and the school climate in National Religious Education(NRE) Elementary Schools dealt with the connection between gender separation in the Elementary NRE and the schools climate and in general concerning the level of violence in the school, based on answers of 5^th and 6^th grade students to questionnaires given to them as part of the standardized testing in 2012-2013. One of the claims that are often heard is that in coed NRE schools the climate is worse than in the separate ‘Torani’ schools, either because the coed schools have a higher rate of students from weaker populations or due to the assumption that gender separation contributes to lowering violence and improving school climate.

The findings of this study do not support these claims and assumptions. An analysis of the students’ answers to the school climate questionnaires shows that the school climate in coed schools is similar and even a little a little better than in separate schools. In most of the climate indicators that were checked there were barely any differences found between the two types of schools – similar amounts of students reported that there are good relations between the students (75%-74% in favor of the separate schools), good behavior (48%-48%), involvement in violent events (13%-12%), in favor of the coed schools and absence of feeling safe (6%-5%), in favor of the coed schools. However, two indicators that were checked showed differences  between students from the coeducation and separate: In separate schools the amount of reports by students that they were hurt by curses from other students was slightly lower (30%-28%), on the other hand, in mixed gender schools more students reported having a generally positive feeling towards their school (76%-72%

מחקרו של אריאל פינקלשטיין, היחס בין אקלים חברתי והפרדה מגדרית בחינוך היסודי הממלכתי דתי. סקר  את הבדלי האקלים החברתי בין כיתות נפרדות וכיתות מעורבות בבתי הספר היסודיים בחמ”ד בחמישה מדדים שונים, על סמך שאלונים שמילאו אלפי תלמידי כיתות ה’ וכיתות ו’ במבחני המיצ”ב שנערכו בשנים תש”ע ותשע”א.

“… המדד שבו נמצאו הפערים המשמעותיים ביותר הנו מדד הבודק את התחושה הכללית של התלמידים כלפי בית הספר. ציון המדד מהווה את אחוז התלמידים בבית הספר שהעידו על אהבתם את בית הספר ועל חוסר רצונם לעבור לבית ספר אחר.

הציון הממוצע בבתי ספר שבהם הכיתות מעורבות עמד על 74.33, ואילו בבתי הספר בהם הכיתות נפרדות עמד הממוצע על 67.9 בלבד, פער משמעותי של כ-6.5 נקודות.

על פי נתוני משרד החינוך, לרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים לא הייתה השפעה משמעותית על מדד זה, ולפיכך נראה שניתן לייחס את הפער הזה להפרדה או לנגזרותיה (כדוגמת תפיסה תורנית וכדומה).

ראוי לציין שבדיקת בתי הספר ברמה הארצית מלמדת שבתי הספר המעורבים מצויים במדד זה במצב דומה לכלל בתי הספר בארץ שנבחנים במבחני המיצ”ב (שהם ברובם המוחלט מעורבים), ואילו בתי הספר הנפרדים הם החריגים בציון הנמוך שלהם.

נתון משמעותי נוסף מתייחס לשני המדדים שהציון בהם משקף את אחוז התלמידים המעידים שאינם מרגישים מוגנים בבית הספר ואת אחוז התלמידים המעידים על מעורבות באירועי אלימות.

במדד “העדר תחושת מוגנות” נמצא שבבתי ספר מעורבים, בממוצע, 7.16% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים ואילו בבתי ספר נפרדים, בממוצע, 7.85% מהתלמידים מרגישים לא מוגנים. מכיוון שמדובר במספרים קטנים יש חשיבות לא רק להבדל המוחלט של האחוזים (0.69%) אלא להבדל האחוזים ביניהם עצמם, המלמד שבבתי הספר הנפרדים שיעור התלמידים המרגישים לא מוגנים גבוה ב-10% מאשר שיעור זה בבתי ספר מעורבים.

כמו כן, במדד “מעורבות באירועי אלימות” נמצא שבממוצע בבתי ספר מעורבים 15.3% מהתלמידים מעורבים באירועי אלימות לעומת 16% בבתי ספר נפרדים, ומכאן שבבתי ספר נפרדים שיעור התלמידים המעידים כי הם מעורבים באירועי אלימות גבוה ב-4.5% משיעור זה בבתי ספר מעורבים.

הנתונים הללו מפתיעים במיוחד לאור העובדה שבבתי ספר מעורבים ישנו ריכוז גבוה בהרבה של בתי ספר שבהם הרקע הסוציו-אקונומי נמוך, ועל פי הנתונים הארציים של משרד החינוך, בבתי ספר מסוג זה התלמידים מעורבים הרבה יותר באירועי אלימות ומרגישים הרבה יותר חסרי הגנה: ברמה ארצית, בשנת תש”ע בבתי ספר בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך בממוצע 15% מהתלמידים הרגישו תחושת חוסר מוגנות, לעומת 9% בבתי ספר בעלי רקע סוציו-אקונומי בינוני ו-6% בעלי רקע סוציו-אקונומי גבוה.

על פי שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של בתי הספר יוצא שבבתי הספר המעורבים, בממוצע, 9.79% מהתלמידים היו אמורים להרגיש חוסר מוגנות לעומת 7.75% בבתי הספר הנפרדים, וכך הפער האמיתי היה אמור להיות יותר מ-2% דווקא לטובת בתי הספר הנפרדים, אך בפועל הפער עומד על דווקא 0.7% לטובת בתי הספר המעורבים.

כך גם במדד “מעורבות באירועי אלימות”, שקלול הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים מלמד שהציון הצפוי של בתי הספר המעורבים היה 15.22% לעומת 14.39% בבתי הספר הנפרדים, אך בפועל, כאמור, הפער היה דווקא לטובת בתי הספר המעורבים…”.

בשנת 2014 נערך מחקר נוסף ע”י אייל ברגר. מחקר זה אישש את מרבית מסקנות המחקר הקודם:

מדדי אקלים של תלמידי כיתות ה’-ו’ בחינוך הממלכתי-דתי ע”פ מבחני המיצ”ב לשנים תשע”ב ותשע”ג (מאוחד), לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר (מפורט)

המדד / שיטת הפרדה מגדרית	הפרדה מגדרית מוסדית		הפרדה מגדרית כיתתית		ללא הפרדה מגדרית
	בתי ספר לבנים	בתי ספר לבנות	כיתות נפרדות	מתחלף	מעורב
תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר בקרב התלמידים	67%	76%	73%	72%	77%
יחסים חיוביים בין תלמידים לחבריהם בכיתה	72%	78%	74%	73%	75%
התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה	45%	53%	47%	42%	51%
מעורבות באירועי אלימות	19%	9%	12%	13%	12%
קרבנות לאלימות מילולית	39%	17%	29%	32%	29%
העדר תחושת מוגנות של התלמידים	7%	5%	6%	5%	5%