יש משהו מאוד קל בלשלוף את נעה קירל והיוניקורן שלה בכדי להדוף כל ביקורת עצמית ודיון ענייני בנושאים אחרים. השיטה הזו שנפוצה יותר ויותר אצל נבחרי הציבור מחלחלת יופי גם אל הבוחרים, שהם אנחנו
כרכז פרויקט "חדר השאלות" של "נאמני תורה ועבודה", תחתיו פורסם הסרטון, עקבתי בין השאר על התגובות שעורר הסרטון במרחבי הרשת. היו לא מעט תגובות מחזקות ותומכות, אך היו גם לא מעט תגובות שכללו ביקורת. ככל שהביקורת הייתה עניינית, היה גם מעניין לקרוא אותה ולדון בה. אבל היו גם תגובות לא ענייניות שניתן ללמוד מהן כמה דברים על רמת השיח הציבורי בעת הזו.
תגובה שחזרה על עצמה כמה פעמים העמידה את ההתנגדות ל"זכרני נא" אל מול ההתנגדות שכביכול לא נשמעה מצד הרב אילעאי לשירה של נעה קירל. מעקב קליל אחר ערוץ הכנסת מגלה כי הזמרת הצעירה מקבלת מקום של כבוד לא רק בתגובות על סרטון כנגד "זכרני נא", אלא גם על דוכן מליאת הכנסת בנאומו של ח"כ גפני.
גפני התמודד עם ביקורת ציבורית על תקציבים הניתנים לחינוך שאינו כולל לימודי ליבה, ולמול ביקורת זו הוא שולף את "טיעון נעה קירל" בכדי לומר- אז מה אם אין אצלנו ליבה? מה עדיף, חינוך לנעה קירל?". בדומה לכך, כאמור, הסרטון של הרב אילעאי עופרן שהעלנו לרשת גרר תגובות המקשות: "זכרני נא אסור לשיר, אבל "יוניקורן של נעה קירל כן?!
