הרקע לעתירה הוא תופעה פסולה המתקיימת מזה שנים, בה בתי ספר ומוסדות חינוך פרטיים מוקמים, ללא קבלת רישיון ממשרד החינוך כנדרש, ולמרות זאת מתוקצבים מקופת המדינה, באמצעים ישירים ועקיפים.

בעתירה, אותה הגישה תנועת נאמני תורה ועבודה יחד עם עמותת הורי בית הספר ממ"ד גוננים בירושלים, באמצעות עו"ד פרופ' אביעד הכהן, נכתב כי מוסדות אלו פועלים בשיטת "מצליח":

 "גורם מסוים עובר ביודעין על החוק, מקים מוסד חינוכי שאינו חוקי, תוך שימוש במשאבים ציבוריים, ומציב בפני רשויות המדינה עובדה מוגמרת. לאחר מכן רשויות המדינה 'נאלצות', כביכול, להעניק לו תמיכה כזו או אחרת בשל העובדה כי תלמידים באים בשעריו.

בחלוף מספר שנים של פעולה בדרך זו, כמה שנים לאחר מכן בית הספר קונה לו אחיזה במקום מושבו, ובשל כך מקבל גם רישיון וסמל מוסד. באופן זה 'הולבנו' בתי ספר רבים שקמו בחטא, תוך פגיעה במוסדות קיימים, ויוצא חוטא נשכר".

 

להורדת קובץ העתירה, לחץ/י כאן

להורדת תשובת המדינה, לחץ/י כאן

להורדת החלטת בית המשפט העליון, לאחר הדיון ב- 25/12/14

להורדת תגובת עיריית ירושלים, ינואר 2015, לחצ/י כאן

להורדת תגובת המדינה, ינואר 2015, לחצ/י כאן.

להורדת תגובת עיריית לוד, פברואר 2015, לחצ/י כאן

 

 

*תמונה מהדיון ב-25/12/14: נדב, רכז חינוך וקהילה בנאמני תו"ע, יאיר כהן, נציג הורים ממ"ד גוננים, פרופ' עו"ד אביעד הכהן, נתנאל דיין, רכז פרוייקטים נאמני תו"ע. 

 

לכבוד

יו"ר מועצת החמ"ד, הרב אברהם גיסר

ראש מינהל החמ"ד, ד"ר אברהם ליפשיץ

 18 פברואר 2013

שלום וברכה

 

 

הנדון: הצעה להקדשת הנושא השנתי של החמ"ד סביב נחמה ליבוביץ או הרב סולובייצ'יק.

 

 

מידי שנה נוהג החמ"ד לציין דמות מרכזית בציונות הדתית ולבצע סביבה פעילות ערכית רחבה וברוכה.

 

ברצוננו להציע לחמ"ד לעסוק בשנה הבאה בדמותו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק או בדמותה של נחמה לייבוביץ'.

 

הרב סולובייצי'ק פעל רבות בקרב התנועה הציונית באמריקה, עודד עליה, החיה מחדש את חיי הדת ולימוד התורה בקרב יהדות אמריקה ואף השפיע רבות על הציונות הדתית בארץ. תורתו שכללה לימוד באופן מעמיק, רצינות בעבודת ה' ומחויבות להלכה , יחד עם לימודי חול, הכרת העולם הסובב והבנת גודלו וחשיבותו – הפכו אותו לאחד מאבותיה הרוחניים של הציונות הדתית. עיסוק בפועלו של הרב סולובייצ'יק כמנהיג ציוני בגולה, חשוב מאוד גם ע"מ לחבר את תלמידי ישראל ליהדות התפוצות.

  

אנו מאמינים כי חשיפת התלמידים למורשתו של הרב סולובייצי'ק, במלואת 20 שנה לפטירתו, היא דבר משמעותי ואף הכרחי.

 

 

בנוסף, ברצוננו להציע כאפשרות נוספת את דמותה של נחמה לייבוביץ'.

 

נחמה הייתה פרשנית מקרא , מורה ומחנכת אשר חידשה דרך לימוד חדשה בתנ"ך. מפעל חייה היה ללמד תורה ולהכשיר מורים ע"מ שילמדו תורה בצורה שתחדור ללב התלמידים ותגרום להם לאהוב את התנ"ך. אנו מאמינים שעיסוק בדמותה, לרגל 110 שנים להולדתה, הינו בעל משמעות רבה לחיזוקו של החינוך הדתי, ככזה המחנך את בניו ובנותיו ליטול חלק בתורה, ללמוד וללמד.

 

 

בברכה

שמואל שטח, מנכ"ל                                                                               תהילה נחלון, יו"ר

 

 

   פורום מנהיגות חינוכית דתית התנהל במשך ארבע שנים (תשס"ט- תשע"ב):

 

           תוכנית "רשות הרבים"- מנהיגות חינוכית דתית- שנה ד' (תשע"ב). לפרטים לחצו כאן!

           תוכנית "עוברים לעשייתה"- מנהיגות חינוכית דתית- שנה ג' (תשע"א). לפרטים לחצו כאן!     

           תוכנית "עוברים לעשייתה" – מנהיגות חינוכית דתית- שנה ב' (תש"ע). לחצו כאן!

           תוכנית להעצמת אנשי חינוך – שנה א' (תשס"ט) – לחץ כאן.

 

התנועה שלחה בתחילת אב תשע"ב (אוגוסט 2012) את המכתב הבא לכל המועמדים והמועמדות, מכל המפלגות, אשר מייעדים עצמם להיבחר לכנסת הבאה כנציגי הציבור הדתי-ציוני. הנה נוסח הפנייה:

 

לכבוד,

ח"כ/המועמד/ת לכנסת _______

שלום רב,

הנדון: עמדתך ביחס לאופיו של החינוך הממלכתי דתי

עם התקרב תקופת הבחירות ולאור היותך מועמדת לכהן בכנסת הבאה, אנו פונים אליך בבקשה לדעת את דעתך
האישית ביחס לסוגיות הבאות. 

דברים אלו חשובים לנו בהיותנו תנועה המונה אלפי חברות וחברים, אשר סוגיות אלו מהוות את ליבתה.

1. אחריות חברתית לכלל ומניעת אליטיזם חברתי.

-כיצד תפעל והאם אתה בעד או נגד:
מבחני/"שאלוני"/"תקנוני"/"ערבי" כניסה שמטרתם למיין תלמידים בכיתות הנמוכות?

2. שילוב משמעותי של לימודי חול ולימודים הומניים .

– בהתחשב העובדה שמספר שעות הלימוד הינו מוגבל, כיצד קובעים (מספרית) את המינון הנכון אשר צריך להתקיים
בחמ"ד (יסודי ותיכון)? 

3. שילוב מגדרי ראוי בבתי ספר יסודיים ובתנועות הנוער.

-באיזה גיל, אם בכלל, יש להפריד כיתות/בי"ס בין בנות ובנים? מה המינון הנכון לשילוב/הפרדה בתנועות
הנוער הדתיות?

4. חשיפה לרוחב דעת ומחשבה.

– האם תחזק או תמנע הכנסת דעות שונות אל תוך תוכניות הלימוד הדתיות? היכן יהיו גבולותיך?

5. פיתרון מחלוקות חינוכיות בתוך הקהילות הדתיות.

 -מה המודל לפיו תפעל למען השכנת שלום בית ולמען נתינת מבוקשם של כלל האוכלוסייה הדתית? למשל: מה
העיקרון עליו תשמור כאשר יש מחלוקת בתוך הקהילה בשאלות חינוכיות סביב הממ"ד המקומי?

על אלו, נשמח לדעתך האישית ולהצעותיך כיצד יש לפעול באופן ציבורי בסוגיה. אנו וגם ציבור הבוחרים יעריך
ויודה על תשובות ברורות ולא מעורפלות.  

כתנועה א-פוליטית, מכתב זה נשלח לכל המועמדים הדתיים העתידים, נכון להיום, לרוץ לכנסת הבאה, בכל
מפלגה שהיא, באופן שווה. אין בו כדי להעדיף מפלגה או מועמד זה על פני אחר. ובכל
מקרה, התנועה לא תקדם מועמדים אלו או אחרים.

בברכה,

צוות החינוך של תנועת נאמני תו"ע

_____________________________________________________________________

מצ"ב תשובות המועמדים שענו. מספר מועמדים או חברי כנסת בהווה הודיעו כי יעדיפו שלא לענות כעת, אלא לאחר בחירתם.

הבאת הדברים מטה באתר הוצבה לפי סדר המענה. אנו מודים לכולם על שיתוף הפעולה.

 

_____________________________________________________________________

 

א. תשובתו של המועמד הרב ד"ר דורון דנינו:

1. אני נגד מבחני מיון למיניהם בכיתות היסודי. לכל תלמידי הכיתות הנמוכות יש את זכות ההזדמנות השווה ללמוד באזור מגוריהם

ללא הבדלי מעמד כלכלי, חברתי, יישובי או עדתי. ישנם בתי ספר בהם מתקיימת חלוקה פנימית לכיתות משננות או 'רגילות' ובהן ניתן לשבץ תלמידים לפי בחירתם. בכל אופן אני אפעל לחזק את בתי הספר הממ"ד בכל המובנים. אנו כציבור דתי לאומי קוראים לתפיסה 'ממלכתית' בפוליטיקה, בצבא, בחברה ועוד, אך לצערי מפצלים שוב ושוב את החינוך הממלכתי-דתי.

2. כרב וכד"ר (ודור 28 לרמב"ם) אני סבור שהחינוך הרצוי הוא זה המשלב באופן שקול את לימודי הקודש עם לימודי החול והלימודים ההומאניים. אין אני יודע לומר כרגע מהו המינון המדויק אך ברי לי שרמת הדתית של התלמיד לא נבחנת רק על סמך כמות שיעורי הקודש שהוא מקבל בכיתה.  לימודי הקודש חייבים להיות בכמות כזו שבוגר החמ"ד ידע ללמוד ולהבין בתנ"ך, בתלמוד ובהלכה. יחד עם זאת מתכונת הלימודים חייבת לכלול מקצועות חול שיכשירו את הבוגר לבגרות מלאה וכן מקצועות הומאניים שירחיבו דעתו והשכלתו הכללית בבחינת 'חכמה בגויים תאמין'.

3. אני סבור שאין זה נכון להפריד בין בנים לבנות בבית הספר היסודי, ובכל אופן בודאי לא לפני כיתה ה. תנועות הנוער אמורות להציג חינוך משלים לא פורמאלי לחניך. החברה הציונית דתית היא חברה מעורבת, ואנו  שואפים לשוויון מגדרי וליצירת חברה בריאה. זה לא נראה לי נכון לחנך לפעילות חברתית ערכית בה מתקיימת הפרדה בין בנים לבנות. הרבה יותר נכון (גם אם קשה) לחנך לצניעות ולכבוד הדדי כאשר הפעילויות משותפות. כמובן שלעתים ישנה אפשרות לפעולה מגדרית נפרדת כגון סביב נושא בת מצווה / בר מצווה, או סביב דילמות הנוגעות לגיל ההתבגרות, אך בסופו של דבר על הילדים ללמוד לחיות בחברה מעורבת, לקיים חיי משפחה וחברה תקינים ובהתאם לכך צריך גם לבנות את החינוך.

4. בתשובתי לשאלה זו אני מבקש להפריד בין כיתות היסודי, כיתות החט"ב וכיתות התיכון.

בכיתות היסודי יהיה זה נכון יותר ללמד דברים ברורים, כמעט חד ממדיים, שיבססו את האמונה אצל התלמיד הצעיר. יחד עם זאת החל מגיל רך בשנים אני נוהג ללמד לכבד את דעותיהם ודתם של האחרים באשר היא ובודאי שלא ליצור לעג כלפיהם. בגילאי התיכון יש להרחיב את הדעת אצל התלמידים גם לגישות שונות ובעיקר לחשיבה עצמאית. יחד עם זאת ללימוד מקצועות היהדות יש ערך הלכתי מיוחד הנוסף לערך הלימוד הכללי. לכן, אם החינוך הפוסט מודרני מלמד אותנו להטיל ספק בכל דבר, אני חושב שלא יהיה זה נכון להכיל זאת גם על לימוד התנ"ך תוך לימוד ביקורת המקרא של האסכולה הגרמנית. בנוסף אני חושב שיש ללמד גוונים שונים של מקצועות היהדות בזוויות שונות, כל עוד אין בהם סכנה לכפירה.

לסיכום נושא זה אני רוצה לתמצת את עיקר דבריי בסלוגן שהכנסתי למדרשה בעין הנצי"ב, שם אני מלמד בחמש השנים האחרונות: "להאמין בעולם מורכב"

5. כשם שפרצופיהם שונים כך גם דעותיהם של בני האדם שונות, ולא ניתן לדעתי לרצות כל הזמן את כולם. יחד עם זאת, כמו כל

קיבוצניק טוב, אני חושב שיש לפתור מחלוקת זו על פי העיקרון של החלטת הרוב, ואם מדובר בהחלטה שיש בה כדי לשנות אורחות חיים נהוגות, כגון הפרדת מינים בכיתות היסודי או שינוי תוכניות לימוד מכיוון של ממ"ד לכיוון אחר, יש לאפשר זאת ברוב של שני שליש. בנוסף אם המחלוקות לא ניתנות לגישור ולהסכמה, יש לשאוף לנסות ולהכיל את מגוון הדעות והזרמים באותו בי"ס ולא לפלג אותו ובכך להחליש.  כמי שמבקש להיות בועדת החינוך של הכנסת, הייתי יוזם הצעות המעניקות חוזק לבתי הספר של זרם הממ"ד הן באמצעות הקצאת משאבים שיהפכו אותם לכדאיים מול רשתות חינוך אחרות, והן באמצעות חקיקה של שורת קווים אדומים (מס' שעות הלימוד הכלליות, מקצועות ותכני לימוד הכרחיים ועוד), שלא ניתן יהיה לבטלם מבלי להוציא את המוסד משורות הממ"ד.

 

___________________________________________________________________

ב. תשובתו של ח"כ אורי אורבך:

שלום רב ,תודה על מכתבכם, הנה, ממש בקצרה, תשובותי לשאלותיכם. כל שאלה היא כמובן הרת גורל, וקשה להשיב בקצרה. בכל מקרה, אין תחליף לשיקול דעת, להתחשבות ולהכרת המציאות בכל בית ספר. 

1. אני מתנגד לשאלוני קבלה לבית הספר, ודאי בכיתות הנמוכות. כל תלמיד יהודי זכאי לחינוך ממלכתי-דתי. עם זאת, כיוון שיש לשמור על אופיו של החינוך הממלכתי-דתי ככזה, ומכיוון שלצערנו הורים דתיים יימנעו משלוח את ילדיהם ללבית ספר בו מתקבלים ילדים מבתים חילונים, יש לקבוע תקנון בסיסי. יש להבהיר להורי התלמידים כי שמירת מצוות בסיסית ובעיקר כזו הקשורה לפרהסיה, היא תנאי לקבלת הילדים: שמירת שבת, בית כשר, צניעות בסיסית בוודאי בעת בואם של ההורים לבית הספר. אלו דוגמאות, וכל בי"ס יבחן את התנאים המשתנים והמציאות הנכונה לו, ובלבד שמדובר רק בדברים בסיסיים ולא בהחמרות ובאמצעי לסינון של מי שאינו דתי "כמונו". חינוך דתי צריך להיות "מוצר" או "שירות" שרבים חפצים בו, גם אם הם לא דתיים ברמה הנדרשת על ידי אולטרה-דתיים.

לגבי ביה"ס עצמו. כל בי"ס צריך לנסח תקנון למתנהגים ולשוהים בין כתליו, תלמידים, מורים והורים: לבוש, מראה, שמירת מצוות וכד'. תקנון זה יכול להיות מחמיר יותר מתקנון הקבלה לבית הספר. 

דומני שבדרך זו נוהגים כיום רוב בתי הספר הממ"ד. בכל מקרה, ויתור והתחשבות תמיד רצויים.

2. שילוב לימודי חול וקודש צריך להיות במידה כזו שהבוגר יהיה מוכן לבחינות בגרות ברמה גבוהה בכל המקצועות. לימודי חול סביב 60 אחוזים מהזמן, לימודי קודש כ-40 אחוזים. זה יכול להשתנות בצורה לא דרמטית מכיתה לכיתה ועל פי אופיו של בית הספר. החינוך הדתי מכשיר בוגרים שעשויים להיו בני תורה ובעלי הזדמנות לבחור בכל מסלול מקצועי/אקדמי. בחינוך הדתי לא מגדלים בורים אלא נותנים כלי יסוד בכל התחומים הנדרשים מיהודי שומר מצוות ומודרני.

3. הפרדה מיגדרית רצויה החל מכיתה ד'-ה' של בית הספר היסודי. בתנועות הנוער אין צורך בהפרדה מיגדרית. זה המקום בו לחברה מעורבת וצנועה יש מקום וצורך. ודאי שבמקומות בהם החינוך להפרדה מתחיל מהגן לא תתאים תנועה מעורבת, אבל דרכם של רבים צריכה להיות כזו שתנועת הנוער איננה עוד כיתה בבית הספר. זו תנועת נוער, לא תנועת הורים ומורים.

4. הכנסת דעות שונות למערכת החינוך הדתי תלויה באופי בית הספר והמורים. דעות שאינן מרכזיות בציונות הדתית, או שהן אפילו סותרות צריכות להיות מובאות בצמצום ומתוך הדגשה כי אינן הזרם המרכזי של החינוך הדתי. קשה לקבוע לכך כללים ויש מקום לשיקול דעת, תלוי בגיל ובהקשר. ודאי שלא הייתי מביא באופן שווה השקפה אתאיסטית, ואת ההגות של זרמים לא אורתודוקסים, ואפילו חרדים. את כל אלה או חלקם הייתי מביא רק בהקשרים מיוחדים מאוד, בגיל תיכון ומעלה ולצורך דיון. ודאי לא ללמוד אותם כחלק מסדר הלימוד הקבוע. כך גם לגבי ידע על דתות אחרות. הכלל: להיות פתוח לדעות אחרות, אבל לא לחרוג ממתן עדיפות לדרך הציונית-דתית.

5. אי אפשר לרצות את כולם. אני מציע להנהלת החמ"ד ולגורמים נוספים לבנות צוותי התערבות ויעוץ לפתרון מחלוקות כאלה. כל קהילה צריכה להגיע להסכמות והנהלת בי"ס צריכה לדעת באיזו קהילה היא פועלת. ביה"ס הוא של הילדים והוריהם ולא של המנהל
והמורים. ביה"ס צריך לחנך על פי עקרונות החמ"ד ולא "לברוח" למחוזות אחרים. גם קבלת המורים ושיבוצם צריך להיות בהתחשב
בעקרונות אלה. אפשר למצוא בתוך בית הספר תת-מסגרות המותאמות לצרכים שונים של אוכלוסיית התלמידים הבאה בשעריו.

 

__________________________________________________________________

 

ג. תשובתו של יוני שטבון:

שלום רב.
מוזמנים להכנס לאתר שלנו,  בו מופיעה התייחסות לחלק מהנושאים בהם גיבשתי דעה.
יוני

 

__________________________________________________________________

ד. תשובתו של עמיעד טאוב:

מאז ומתמיד הייתה הציונות הדתית מגזר מחבר ומקרב שגידל אנשים ערכיים במוסדות חינוך ולא בבתי ספר לציונים! חלק מתפקידה של  הציונות הדתית הוא לסייע לאנשים החלשים יותר ולייצר אינטגרציה חינוכית ושוויון הזדמנויות הווה אומר שיש לסייע לחלשים יותר
ולא להרחיקם ולאפשר לכל גווני הציונות הדתית להשתלב בחינוך הממלכתי דתי מתוך חשיבה גם על המגזר וגם על כלל ישראל. כמו כן הציונות הדתית צריכה לדאוג לכך שכל מערכת החינוך בישראל תזכה לחינוך ערכי וציוני המציג את פניה היפים של היהדות!!!!!!!!עם זאת יש לשמור על ערוגת הציונות הדתית ולוודא כי גבולות הציונות הדתית נשמרים בבתי הספר ומי שמעבר לגבולות מבחינה דתית לא יכול ללמוד במוסדות אלו.

2.  אני תומך בקביעת מינהל החינוך הדתי כי היחס בין לימודי החול ולימודי הקודש יעמוד על 40% לימודי שעות קודש, ו-60% לימודי חול.

3. אני לא רואה שום יתרון בהפרדה בגילאי בית הספר היסודי ובתנועות הנוער  ואפילו להפך אני חושב שלימודים ופעילויות משותפות של בנות ובנים בגילאים אלו מפרים את שני הצדדים ומעניקים להם כלים להתמודדות מגדרית שתסייע להם גם במהלך החיים. אני מתנגד נחרץ למגמות של התבדלות והסתגרות הפושות בציונות הדתית ואני חושב שהם מנוגדות לאג'נדה הבסיסית של הציונות הדתית.עם זאת במידה ויש רצון הורים בהפרדה ומתבצעת הפרדה כדאי לבצע אותה בכיתות ג'- ד'.תנועות הנוער צריכות להיות מעורבות!!!!!!!!

4. הגבולות הינם גבולות הציונות הדתית. כבר נכתב כי לתורה שבעים פנים ואת כולם הייתי רוצה שילדיי ילמדו ואז יקבלו החלטות לגבי המשך חייהם על בסיס מגוון הרעיונות והגישות השונות בציונות הדתית בתוך המשולש הקדוש של תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל. גבולותיי נוגעים בגישות הרפורמיות והקונסרבטיביות שאין להם מקום במוסדות החינוך שלנו לטעמי.

5.  אסור לכפות על ההורים דרך חינוכית שמנוגדת לאורח חייהם עם זאת דרך החינוך הדתית לאומית צריכה להוביל את מערכות החינוך של המגזר ומי שלא מוצא עצמו בגבולות גזרה אלו יצטרך למצוא לעצמו מערכות אחרות.

 

 



תנועת נאמני תורה ועבודה הכינה סרטון בו השתתפו רבנים, אנשי אקדמיה ומחקר , פוליטיקאים לשעבר מהציונות הדתית, שהסבירו מדוע הם שלחו את ילדיהם לחינוך הממלכתי דתי ומדוע לדידם, חשוב לשמור על בתי הספר הממלכתיים דתיים.. בסרטון שהועלה ליו טיוב ניתן לראות את הרב יובל שרלו, הרב בני לאו, שאול יהלום, פרופ' ידידיה שטרן, ד"ר עליזה לביא והרב צחי הרשקוביץ.

 

 

 

 

 

  

 

לצפייה בסרטון לחצו כאן:

http://www.youtube.com/watch?v=qhnQvRVBaug