השפעתם של גרעינים תורניים- ראיון של שמואל שטח בגלי ישראל

הסיכוי לבטל את קיומן של המועצות הדתיות ולהחזירן למקום הראוי להן – כמחלקה ברשויות המקומיות שואף לאפס. בין ההסברים ישנו נתון אחד פשוט שמסביר הרבה.225 המינויים שבידי השר לשירותי דת

מאמר: תערובת גרעינים

הגרעינים התורניים זוכים להערכה רבה ומוצדקת, שבצידה תקציבים, אך ללא הבחנה פנימית חוסות קבוצותשונות תחת המותג ועלולות לגרום לקריסתו. דרושה ביקורת עצמית

פעולה חינוכית בנושא: סוגיית הגרעין- בין דבר ברוך לזה שלא

מה דעתכם על התקנון?

האם התקנון, מדיר למעשה חלק מהאוכלסייה המקומית, שאותה לכאורה התכוון הגרעין לחזק?

אולי זה נכון ומתאים למציאויות מסוימות?

אולי זו הדרך היחידה לחזק את האוכלוסיה ולהביא תושבים חדשים?

כיצד גרעין צריך לפעול?

כבר לא תחת כיפה אחת

כשבן-גוריון הסכים לפתוח מסלול חינוך ייחודי ממלכתי-דתי, לא הוא ולא הנציגים הדתיים בממשלתו שיערו כי בחלוף כמה עשורים גם החמ"ד יתפצל לתתי-זרמים ולקבוצות. כיום יש בתוך הציונות הדתית לא מעט רשתות חינוך הפועלות במנותק מהחמ"ד ומציעות אלטרנטיבה הנוגסת בחמ"ד. לאחרונה הגישה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' עתירה לבג"ץ בבקשה למנוע תקציבים ממשלתיים מחלק מהמוסדות האלה. על התופעה – בעד ונגד, בדעות שלפניכם:

עם יד על הלב, הגרעינים התורניים לא יקבלו את מי ששונה מהם

הבעיה העמוקה והמהותית היא אחרת לגמרי: כיצד אתם בגרעין התורני מתייחסים לאחרים, חילונים ודתיים ואפילו תלמידי חכמים, שלא חושבים כמוכם לגבי תורה והיהדות? האם גם אותם תקבלו בזרועות פתוחות?

בניתם בית מדרש שמיועד להיות לדבריכם ה"לב" של חיי התורה בעיר, אך אסור למי שלא מקבל את ה"קו" להשתתף באותו בית מדרש כשווה בין שווים, ואסור להביע בו עמדה תורנית לא לפי ה"קו".

האם תושב כרמיאל שלא חושב לפי ה"קו" שלכם יכול להצטרף לגרעין בתור חבר מלא, יחד עם זכות הצבעה על דרכה של הגרעין ועל העומד בראשה? כלומר, האם הוא יכול להשפיע על הגרעין באופן אמיתי? או רק לבוא לפעילות ולקבל את מה שמציעים לו?

האם משפחה כרמיאלית שלא חושבת לפי ה"קו" יכול להזמין בחור ישיבה הביתה לסעודת שבת? (אוּפְּס, שכחתי הם לא אברכים). האם האברכים וחברי הגרעין משתדלים לפתוח את בתיהם באופן הדדי, כלומר לארח ולהתארח בתדירות ומתוך תחושה של קהילתיות, גם כלפי משפחות בעיר שלא מזדהות עם ה"קו" של בית המדרש?

הגרעינים התורניים מבריחים את המשפחות הדתיות

בכל ערי המרכז הייתה עזיבה של אוכלוסייה דתית ואולם, במקרים רבים, דווקא הגרעין שבא "להאיר" היה זה אשר האיץ את קצב העזיבה ומנע את חזרתם של מי שהצליחו כעת לממן מגורים בסמוך למקום העבודה. בסופו של יום, האוכלוסייה שיכולה להרשות לעצמה להשתקע לאורך זמן בערי המרכז היקרות הינה דווקא זו אשר נמנית עם החלק הפתוח יותר שבציונות הדתית. אנשים דתיים ויראי שמיים שרכשו השכלה כללית רחבה ומועסקים כרופאים, כאנשי הי-טק ובמקצועות חופשיים אחרים. הם, שמאמינים בצורך לחיות יחד בעיר מעורבת, לא ירצו לגור במקום שבו בית הספר מחנך לתוצר אחר, סגור יותר ומתבדל. על כן, מי שחפץ בהמשכיות הקהילות הדתיות של אזור המרכז, חייב לוודא שלאותה אוכלוסייה יהיה לאן לחזור.

יו"ר "נאמני תורה ועבודה": שיתפנו פעולה עם המבקר, למה לא?

 


 


http://www.kipa.co.il/family/175/48274.html 


 


 


שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו"ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ"ד: "המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו"


02/05/2012 


כתבה: מבקר המדינה נגד שילוב הגרעינים התורניים בחמ"ד

 


 


בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אתמול תוקף את השתלובתם של הגרעינים התורניים במוסדות החינוך הממלכתי דתי, הדורשים הוספת לימודי קודש והפרדה בין בנים לבנות. עוד טוען המבקר כי לא נבדקה השכלתם של ה"מלמדים" הפועלים בגני הילדים.


02.05.12


 


מנכ"ל "נאמני תורה ועבודה": שיתפנו פעולה עם המבקר, למה לא?

 

המאמר יצא עם פרסום הדו"ח:

 

שמואל שטח מודה בהתערבות התנועה בדו"ח המבקר שמתח ביקורת על רמת הלימודים בחמ"ד: "המבקר איננו ´הפריץ´, אני גאה לומר שיש לנו חלק בשיפור מערכת החינוך של ילדינו"

 

שמואל שטח . י אייר תשע"ב, 02/05/2012 14:38. פורסם באתר "כיפה".

מי בעל הבית על הממ"דים?

המאמר יצא עם פרסום הדו"ח:

 


אם מרבית ההורים רוצים חינוך חדרי לאומי- כך יהיה. אך אם רק מיעוטם רוצה זאת וכופה זאת, כאילו בנועם, על השאר- זה לא תקין. שמואל שטח קרא את דו"ח מבקר המדינה, ויש לו מה להגיד על הגרעינים התורניים.

שמואל שטח / 10.05.12 10:13 / פורסם באתר "סרוגים".

דוח מבקר המדינה 2012- ביחס לחינוך הדתי

במסגרת דו"ח מבקר המדינה, מאי 2012, פורסם פרק מיוחד (22 עמ') העוסק בהתנהלות תהליך ההתחרדות של מוסדות בחינוך ממלכתי דתי.
פרק זה נכתב לאור פניות רבות אותן ריכזה התנועה אל מול משרד החינוך, ביחס לסוגיות כמו ההפרדה של בתי הספר, הורדת לימודי החול, הכנסת תלמודי תורה באופן לא מבוקר ועוד. ריכוז הפניות כלל אלפי שעות עבודה שכללו מפגשים, ישיבות ונסיעות למקומות שונים.

מאמר: אשליית הגרעין התורני

כשמו "גרעין תורני", הוא מעיד כי מדובר במשהו חיצוני ולא בהליך טבעי של התחדשות קהילה. לעיתים ההתארגנות נצרכת: בכדי לחדש קהילה שהולכת ומזדקנת צריך לארגן כמה משפחות ולהחליט יחד שעוברים לגור באותה עיר. אולם לאחר ההגעה של המשפחות, הן צריכות להיות חלק בלתי נפרד מן הקהילה המקומית על מנהגיה, יתרונותיה וקשייה.

מי שבא לחיות על המזוודות מוטב שלא יבוא. מי שבא לעקור את מנהגי המקום ואולי אף מאיים כי אם "המקומיים"
לא יענו לדרישותיו, הוא יפתח בי"ס מתחרה, טוב יעשה אם יישאר בביתו. מעבר לכך, מי שחושב שהיותו "תורני", בהגדרה, הופכת אותו ליותר קרוב לקב"ה מאשר בעלי הבתים המקומיים הנהנים מיגיע כפיהם, ספק בעיני אם יכול באמת "להתחבר לעם ישראל".

מאמר: צמיחה או הקפאה?

 


לא כל גרעין תורני מסוגל לגרום להתפתחות הקהילה. יש כאלה שעושים בדיוק הפוך/א´ תמוז ה´תש"ע   

בימים אלו, נמצאת הציונות הדתית בעשייה ברוכה להרבות ולהגדיל גרעינים תורניים בכל עיר וקהילה בישראל, עם זאת חשוב לשים לב שלעיתים, פעילותם של הגרעינים התורניים עלולה להוביל לתהליך הפוך ובמקום להביא להתפתחות תורנית היא גורמת להקפאה ולהישארות במקום.

ביחד זה לגמרי לא לבד, קהילות צעירים כאלטרנטיבה של סולידריות חברתית/שרה שדמי-וורטמן

 

לא בכדי זכו קהילות הצעירים לעניין הולך וגובר בשנים האחרונות, הן בקרב ממסדים ציבוריים והן בקרב קרנות פרטיות וציבוריות. התופעה מייצגת אלטרנטיבה ייחודית, כמעט חתרנית, לנטייה הגוברת שלנו להתכנס בעולמנו הפרטי. קהילות הצעירים עשויות להיות הבטחה למציאות ישראלית טובה יותר

"אם לא נמצא את נקודות השיתוף, לא נהיה פה", ראיון עם מלכה פיוטרקובסקי, חגית ברטוב ורבקה רוזנר

 


מלכה פיוטרקובסקי בחרה להתגורר ביישוב תקוע מתוך תחושה שחיים משותפים לדתיים וחילונים הם משימה הכרחית לקיומנו פה. אחרי יותר מעשרים שנה של הוראת גמרא והלכה לנשים היא חושבת שנשים צריכות להיות פוסקות הלכה ולשמש בתפקידי רב בקהילותיהן

"כאן גרים בכיף" (חוץ ממי שלא) ,אליטיזם, הדרה והכלה בציבור הציוני-דתי/ד"ר אביעד הכהן

 

 

יותר ויותר יישובים קהילתיים-תורניים מפעילים ועדות קבלה כדי למנוע ממי שאינו בדיוק כמותם להתבשם מהאווירה התורנית ביישוב, שמא יקלקל אותה. לאחר שנים של דיבורים על "התנחלות בלבבות", בחלק מן היישובים מוכנים להתנחל בלבו של השני רק בתנאי שיתלבש ויסתפר בדיוק כמונו, ידבר כמונו ויתפלל כמונו. 

 

דרוש שינוי-על הצורך בחינוך יהודי-מסורתי ראוי/יהודה מימרן

 

 

בניגוד לתפיסה הרווחת, החברה היהודית בישראל אינה מחולקת באופן קוטבי ל"דתיים" ול"חילוניים"; ציבור מסורתי גדול מצוי בתווך שבין הקצוות ואינו זוכה לחינוך יהודי הולם. לאור זאת, מתבקשת חשיבה מחודשת ביחס למערכות החינוך הנפרדות ל"דתיים" ו"חילוניים" וביחס למקומו ולאופיו של החינוך היהודי הראוי.

ואיפה הגרעינים של נאמני תורה ועבודה? – תגובה למאמרו של ינאי עופרן / אלישיב רייכנר

רוב המשפחות הדתיות שמרכיבות את גרעיני ההתיישבות האידאולוגיים בעיירות ובשכונות הן משפחות של בוגרי ישיבות גבוהות או ישיבות הסדר, וחלקן משתייכות לציבור החרד"לי. במקום לתקוף את חברי הגרעינים הללו יש לשאול מדוע "נאמני תורה ועבודה" אינם נוטלים חלק במפעל הזה

"לחזק" את הקהילה – על נזקיו של הגרעין התורני / ינאי עופרן

רעיון הגרעינים צמח במקביל בארצות הברית ובישראל. בשני המקרים הגרעינים מוזנים מאינטרסים ומכספים שמחוץ לקהילה הקולטת, ובשניהם מי שמשלם את המחיר הוא הקהילה עצמה, הנרמסת על ידי קבוצה גדולה, אחידה ומאורגת שמטרתה היא לשנות את אופי המקום

מהחל חרמש בקמה: על חינוך אינטגרטיבי – סיפורה של מדרשיית "קמה" בירוחם / תמר ביטון

לפני כשלוש שנים נפתחה בירוחם מדרשיית הבנות "קמה", ששמה
לה למטרה להיות מוסד דתי חינוכי אינטגרטיבי, שאינו ממיין את תלמידותיו לפי יכולות
לימודיות או לפי רקע סוציו-אקונומי. נדמה כי בבסיס הסיפור של "קמה" ישנה
בשורה צנועה לחינוך הציוני-הדתי, המראה שגם משימות מורכבות ודיאלקטיות יכולות
להתממש.