הפרדה מגדרית בחמ"ד

המסמך עודכן במהלך חודש יוני 2013. למסמך העדכני לחצו כאן

כסלו תשע"ג

הפרדה מגדרית בחמ"ד *

רקע

סוגיות מגדר והפרדה עלו על שולחנה של מועצת חמ"ד תמיד וביתר שאת בשנים האחרונות. סוגיה זו היא ישנה נושנה מחד וחדשה ומסעירה תמיד את הרוחות מאידך.

מיום הקמת החינוך ממלכתי- דתי בשנת תשי"ג- 1953 ועד ימים אלה לא גובשה מעולם משנה סדורה בנושא מרכזי זה. דווקא מפאת חשיבות הנושא ועקב היותו גורם ראשי למתחים ודיונים פנימיים בתוך החינוך הדתי ובקהילות ובקהלים הרבים והמגוונים של אוכלוסיית החינוך הדתי נרתעו ראשי החמ"ד מלנסות ולעצב משנה סדורה בנושא זה.

המועצה המכהנת עתה, בראשותו של היו"ר הרב אברהם גיסר, מבקשת להשלים ולעדכן את החסר והנדרש כל כך בתחום זה. אין אנו באים לקבוע מסמרות ולאכוף נורמות. להיפך, אנו נגשים לנושא מתוך ראיית התהליך כתהליך דינמי וערני. אנו מודעים לשסעים ולפילוגים רבים שתחום זה מעורר. על כן אחריות רובצת עלינו ואין אנו רשאים להפטר הימנה.

אנו סבורים שמשנה סדורה זו מתאימה לדור הזה ולעת הזאת היא תביא ליציבות רבה ותסייע מאוד לתכנון מפת החינוך הדתי לטווח רחוק בכל אזור במדינה מתוך ראייה צופה פני עתיד ותכנון מושכל.

המועצה דנה בנושא זה וגיבשה את מדיניותה כחלק מעדכון מדיניות החמ"ד ומשנתו החינוכית- דתית ועל פי סמכותה בחוק החינוך הממלכתי. מדיניות זו גובשה בתיאום ובמחשבה משותפת עם ראש מינהל החינוך הדתי ד"ר אברהם ליפשיץ והנהלת החמ"ד. המועצה חזרה ואישרה את התכנית בישיבתה מיום י' ניסן תשע"ב.

 הנחות יסוד

1. יסודו של החינוך הדתי הוא בזרם החינוכי של תנועת "המזרחי" התנועה הציונית דתית בארץ ובחו"ל. עם הקמתה בתרס"ב (1902) חתרה התנועה לייסד מוסדות חינוך דתיים שיחנכו לתורה ולמצוות, לחכמה ולמדע ברוחה של תורת ישראל ועל פי מסורת הדורות.
2.                  בראשית המאה העשרים נוסדו המוסדות הראשונים-  כולם נפרדים. בנים לחוד ובנות לחוד. בי"ס "תחכמוני" ביפו ובת"א היה הראשון שאף זכה לחסותו ולהנחייתו של מרן הרב ראי"ה קוק זצ"ל. ברוח הציונות הדתית קמו בתי הספר "מוריה" בת"א, "נצח ישראל" בפתח תקוה, " בית הספר לדוגמה" בירושלים, בתי הספר "מעלות" ו"משואות" בבני ברק ועוד רבים . בתי הספר לבנים ובתי הספר לבנות היו סימן ההיכר של החינוך הציוני- דתי. אין במסמך זה מקום להביא את עמדות ההלכה בנושא אך יש לציין כי בספרות ההלכה לא היה שום פוסק אשר אישר למידה בכיתות מעורבות במצב של קבע. היתה הסכמה הלכתית ללמידה מעורבת בכיתות א'- ג' ולעתים גם בכיתות גבוהות יותר מאילוצי תקציב וסכנת סגירת בית הספר בלבד.
3. בראשית שנותיה של המדינה ועם גבור גלי העלייה הרבים בחסדי השם ועם גידולה והתפרסותה של האוכלוסייה הדתית בכל אתר ואתר במדינה קמו בתי ספר רבים אשר מספר התלמידים בהם לא איפשר את פעילותם כבתי ספר נפרדים. אז החלו לקום בתי ספר מעורבים לבנות ולבנים.
4. במרבית בתי הספר הקטנים נוהגת מאז ועד היום הפרקטיקה הבאה: עם הגידול במספרם של התלמידים בכל שכבה נתונה ועם היווצרות הצורך בחלוקת השכבה לשתי כיתות תקן או יותר מופרדות הכיתות על פי חלוקה מגדרית לשתי כיתות. כיתת בנים וכיתת בנות.
5. בבתי ספר רבים בהם מבקשים להפריד בין בנות לבנים שלא על פי תקן מתוקצב נופל עול התקציב על ההורים. ישנן רשויות המשתתפות באופן משמעותי בהוצאה זו וישנן רשויות שלא  והכל עומד למשא ומתן לגיטימי ופוליטי ולשימוש במנופי כוח ציבוריים. מצב קבוע זה אינו תקין מכל בחינה חברתית ומוסרית. נושא ההפרדה נעשה זירה למאבקי כוח ולהפעלת לחצים.
6. מצב דברים זה אינו מעוגן בשום חקיקה או בתקנות. למעשה, גם "במשנת החינוך הדתי" או במסמכים אחרים אין לכך זכר. הדבר נובע ממורכבות הנושא ומפוטנציאל נפיצות והמחלוקת אשר טמונים בו. במקום שבו קיימים שני בתי ספר נפרדים, בעלי סמלי מוסד נפרדים, אין כל קושי. אולם בכל בית ספר מעורב שבו מבקשים ההורים או צוותי החינוך והניהול ליצור הפרדה בכיתות מסוימות או בכלל בית הספר אנו צפויים לקשיים וחיכוכים. החיכוכים עלולים להיות על רקע חברתי- תורני או כל סיבה אחרת והקשיים הם בתחום התקציב, המבנה, שכר המורים, שעות הוראה ובקיצור כיתות לא תקניות.    יש לשים קץ למצב הבעייתי הזה ויש לפעול להסדרת הנושא.
7. הסכמי השכר החדשים שנחתמו עם ארגוני המורים במסגרת "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" אינם מאפשרים להבטיח את שכר המורים ואת זכויותיהם בכיתה בלתי תקנית. לאחרונה פנו הארגונים אל המשרד בתביעה צודקת לבטל את קיומן של כיתות בלתי תקניות.                                                                                                                                  בכיתות לא תקניות כאלה נאלצים המנהלים להעביר שעות מיעוד אחד ליעוד אחר, לתמרן באופן לולייני מורים ושעות ובעיקר לסמוך על מקורות כספיים חיצוניים. המנהלים נאלצים לפעול על הסף מבחינה חוקית, מנהלית וכספית. כיתות בלתי תקניות יוצרות עומס תקציבי בלתי ראוי ובלתי צודק על ההורים.  ההורים נדרשים לשלם בכספם עבור השלמת שעות ותגמולי מורים באמצעות "סל הורים", "קרן הורים" ועוד מיני דרכים יצירתיות.

 

המצב המתואר לעיל יוצר בין היתר את הנטייה להתפצל ולהתבדל על רקע אידיאולוגי – תורני ותורם תרומה ישירה להקמתם של בתי ספר "פרטיים" אשר אינם נושאים בנטל החינוך הציבורי אף שעיקר תקציבם הוא תקצוב ציבורי.

 

1. מדיניות של הפרדה מגדרית או כל מדיניות אחרת אשר תלויה בהשקפת עולם ואשר נמצאת במרכזו של פולמוס ציבורי אינה יכולה להתבצע בדרך של הנחיות מגבוה ללא התאמה והתחשבות באוכלוסיית המוסד החינוכי.                                                           דרכו של החמ"ד היא לעודד שיח ודיאלוג בין בית הספר לבין אוכלוסיית ההורים והתלמידים והתאמת אופיו ופעילותו של בית הספר לאופי הקהילה אותה הוא משרת. החמ"ד משקיע מאמץ רב על מנת שבתי הספר יפעלו כבתי חינוך אשר פועלים בשיתוף פעולה מלא עם הקהילה ולמענה.
2. המצב נכון לשנת תשע"ב, על פי נתוני החמ"ד:

א.      בחמ"ד 384 בתי ספר יסודיים מהם:  ישנם 104 בתי ספר נפרדים בעלי סמל נפרד.

ב.       ישנם 140 בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות בכל הכתות.

ג.       ישנם 140 בתי ספר "מעורבים" על פי הסמל אשר בהם נוהגת הפרדה בחלק מכיתות בית הספר.                                                                                                                 ב- 91 בתי ספר מתוכם נוהגת הפרדה מלאה בכל השכבות א'- ו' (או א'- ח') באחרים, 49 מספרם, נוהגת הפרדה בשכבות מסוימות ולא בכולן.

סיכום:

למעשה: בכ- 200 בתי ספר ישנה הפרדה מלאה. ב- 50 בתי ספר ישנה הפרדה חלקית. ועוד 150 בתי ספר הם מעורבים .

1. הנתונים משתנים במהירות ועם זאת ניתן לקבוע מתוך היכרות עמוקה עם השטח ועם הציבור הדתי כי בקהילות רבות של החמ"ד ברחבי הארץ מתקיים תהליך מתמיד של חיזוק אידיאולוגי  רעיוני- ערכי וחברתי קהילה וקהילה ואופייה ומשפחה ומשפחה בדרכה שלה. תהליך זה מעודד עמידה נחושה יותר על עקרונות דתיים וחברתיים. באותה מידה שמתחזקת מגמה של הפרדה מגדרית  בכל הגילאים על ידי קבוצות רבות כך מתחזקת מגמה הפוכה אצל קבוצות אחרות. *

כל זמן שאין מדיניות הפרדה מוגדרת הולכים המתחים ומעצימים. תומכי ההפרדה משתדלים להפריד כבר מכיתה א' כדי להבטיח שבית הספר יהיה נפרד מכאן ואילך ומתנגדי ההפרדה מנהלים מאבקים קשים כנגד ההפרדה כמעט "בכל מחיר".

מאבקים אלה מחזקים בראש ובראשונה את החינוך הפרטי ואת החינוך שאינו רשמי. בתי הספר הפרטיים ברובם מנהלים מדיניות קבלה ממיינת ומפלה וגובים שכ"ל גבוה מן ההורים. במצב דברים זה הכל מפסידים.

1.  המדיניות דלהלן היא מהלך ארוך טווח צופה פני עתיד אשר ייתן מענה רחב ומכיל ככל האפשר לאוכלוסייה הדתית כולה תוך שימור יכולת הבחירה של ההורים וחיזוק החינוך הציבורי. מדיניות זאת טעונה השלמה בחקיקה ובתקנות מתאימות באופן שהנטל לא יפול על ההורים.

מדיניות ההפרדה המגדרית

א.       בכל בתי הספר שבהם לומדים בנים ובנות תחת סמל אחד תופרדנה כיתות ד'- ו' (או ד'- ח') לכתות בנים ולכתות בנות.

ב.       בבתי ספר אלה יתקיימו הלימודים בכיתות א'- ג' בכיתות מעורבות.

ג.        שני שליש מכלל הורי בית הספר יכולים להחליט על שינוי:

1. להפריד את כתות א'- ג',
2. שלא להפריד את כתות ד'- ו' (או ד'- ח').

ד.       הצבעה בנושא זה תהיה בתוקף לתקופה של שש שנים והיא תיערך בבית הספר ועל ידי מח' החינוך המקומית באופן שיקבל את אישור הפיקוח ומינהל החמ"ד.