אתם מחזיקים בידיכם את גיליון המאה של כתב העת דעות.
מאז שנת תשנ"ח, על פני 24 שנים, מהווה דעות את הבמה היחידה הנתונה בידי הציבור הדתי להשמעת מנעד רחב של עמדות, ללא משטרת מחשבות, ללא צנזורה, וללא נושאים שהם בגדר טאבו. גליונות דעות מספרים את סיפור התבגרותו של חלק משמעותי מהציבור הדתי ואת התמודדותו עם סך כל אתגריו, כישלונותיו, הצלחותיו ופחדיו.
מאמרים רבים אשר מתפרסמים בדעות הם מאמרים כנים המשקפים את היכולת להישיר מבט לעבר הראי ולתאר ללא כחל ושרק את ההשתקפות הניבטת מבעד. לעתים מדובר בבבואה מחמיאה ולפעמים מדובר בהשתקפות המעוררת תהיות.
חלק מן המאמרים שפורסמו בדעות כללו קריאות לשינוי חברתי. דעות ועורכיו לא נרתעו מקיום דיונים נחשוניים בסוגיות טעונות ובהן הלהט"בים והציבור הדתי, רווקות מאוחרת וכמיהה לפרי בטן, התמודדות הלכתית בזמנים משתנים, שמרנות חברתית אל מול שמרנות דתית והזיקה ביניהם ועוד.
תנועת נאמני תורה ועבודה השכילה ליתן בידי דעות חופש מערכתי מוחלט בהבינה כי עצם קיומו של דיאלוג חברתי פתוח הוא אחד מערכי הליבה של התנועה. לכן, בניגוד לכל כך הרבה כתבי עת מטעם, הרעיונות המובעים מעל דפיו של דעות והנושאים בהם הוא דן, כמו גם זהות הכותבות והכותבים בו, אינם מוכתבים.
דעות אינו ביטאון. לא ביטאון של תנועה, ולא ביטאון של חברה. אם כבר, דעות הוא ביטאון של תקופה סוערת בחיי הציבור הדתי. עצם הקריאה בו, וכל שכן הכתיבה בו, מהווה יציאה מד' אמות והישרת מבט אכפתי אל הזולת, לאחר הצצה אמיתית לתוך הנפש פנימה.
דעות שרד במשך קרוב לחצי יובל, בתנאי קיום לא פשוטים, כמעט ללא תמיכה.
על דעות כמו גם על תנועת נאמני תורה ועבודה להסתגל ולהתקדם על מנת להטביע חותם על העתיד ולא רק על העבר.
אסף בנמלך, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה