גיליון זה נחתם ימים ספורים לאחר שבפארק העירוני בעפולה התקיים בהפרדה מלאה מופע זמר חסידי עבור הציבור החרדי. האירוע התקיים בצל פסקי דין סותרים: תחילה, הביאה עתירה שהגישה שדולת הנשים לפסק דין ראשון של בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר אסר על עריכת האירוע בהפרדה; עתירה נוספת שהגישה תנועת ש"ס הובילה לפסק דין יוצא דופן של אותו בית משפט אשר קבע, בעקבות טענת ראש עיריית עפולה כי שגה כאשר הסכים בהליך הקודם לבטל את ההפרדה באירוע, כי על העירייה לשוב ולהחליט אם לקיים את האירוע בהפרדה מגדרית, אם לאו. העירייה החליטה שלא במפתיע לקיים את האירוע בהפרדה מלאה ופסק הדין השלישי, של בית המשפט העליון, שקבע כי פסק הדין השני ניתן בחוסר סמכות, כבר ניתן כאשר האירוע היה בעיצומו.
הייתה זו השלשלות אירועים משונה מאוד, לשון המעטה, מבחינה משפטית. אבל למרבה הצער, הביקורת הקשה והמלים הבוטות שהופנו כלפי בית המשפט לאחר מתן פסק הדין הראשון לא היו חריגות: "מערכת משפט מטומטמת"; "טמטום פרוגרסיבי פונדמנטליסטי"; "אוסף של שטויות"; "בורות מוחלטת ביהדות" – אמירות אלה הושמעו על ידי שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'.
דברים אלה משקפים שני כשלים עמוקים. מבחינת המהות – יש אמנם בבסיס ביקורתו של סמוטריץ' טענה ראויה בדבר הקושי שמעורר ניסיון של בית משפט לכפות על מיעוטים ערכים לא להם, בפרט כאשר מדובר בשלילת נורמה דתית חרדית. אבל למטבע הזה יש גם צד שני ממנו מתעלם סמוטריץ'. הצורך במניעת כפייתן של נורמות של מיעוטים על הרוב.
אנו חיים במציאות בו קיים מיעוט חרדי וחרדי־לאומי שאותו מייצג סמוטריץ', הכופה נורמות קיצוניות על ציבור שאינו מאמין בהן, בין אם בתוך הציבור הדתי ובין אם מחוצה לו: נשים עודן נדרשות לשבת בירכתי האוטובוס – גם לאחר פסק דין שאסר זאת; הורים לתלמידים בבית ספר ממלכתי דתי בראש העין נדרשו להפריד את התלמידים כבר מכיתה א' בניגוד לרצונם; ימי עיון הנערכים על ידי מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך נערכים לעיתים קרובות בישיבה נפרדת; הכניסה לרחבת הכותל החיצונית הפכה במרוצת השנים לכניסה נפרדת, והפוליטיקאים החרדים והחרד"ליים מתבטאים ללא הרף כנגד רחבת ישראל המעורבת; שלא להזכיר את סוגיות המעמד האישי והגיור, הנשלטות כיום על ידי עמדות חרדיות. סמוטריץ' עצמו הוא כידוע ראש חץ במאבק כנגד שילובן של חיילות בתפקידים קרביים בצבא תוך שהוא מעלה טענות נגד האג'נדה של צה"ל.
בנסיבות אלה דומה כי ביקורתו של סמוטריץ' כנגד מערכת המשפט בכל הנוגע לכפיית ערכים היא צינית וכי עליו ליטול את הקורה המצויה בין עיניו.
הכשל השני בדברים שאמר סמוטריץ' הוא במישור הסגנוני: קו ישיר מוביל בין דחפור ה־D9 של מוטי יוגב לבין "הטמטום הפרוגרסיבי פונדמנטליסטי" של סמוטריץ'.
יבוא יום ועוד ייערכו מחקרים על השלב שבו איבדו נציגי הציונות הדתית באופן סופי את שרידי הממלכתיות, אבל עד לאותו יום, מוטלת עלינו חובה לנסות ולשקם אותה בהתנהלות מול ברי הפלוגתא בתוך המחנה הדתי ומחוצה לו. הפרחת ציוצים ארסיים אליה נלווית תמיד מקהלת תומכים מתלהמת כמו גם המשך המתקפות הלא ראויות על מוסדות המדינה ובהם הצבא, הנשיא והרשות השופטת – לא יהפכו את המדינה שלנו למקום טוב יותר ולא יצליחו לשכנע ולו אדם אחד בצדקת הטענות. אמירות ארסיות הן כמובן פסולות מכל צד. הסגנון הוא המהות. חשוב שאנשי המחנה הדתי המתון לא ייסחפו אחר הסגנון הנמוך וימשיכו לשכנע לאתגר ולפעול, בכל פורום, למען חברה סובלנית ופתוחה ברוח ערכי תורה ועבודה.
אנו נפרדים בגיליון זה מאביעד עברון אשר ערך את דעות משך תשעה גיליונות, ומבקשים להודות לו על עבודת עריכה מדויקת, קשובה ורגישה. ברכת הצלחה למחליפתו של אביעד רעות המבורגר.
אסף בנמלך
יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה
