not memberg

באותו בוקר היו חסרות יותר מדי מורות בבית הספר וביקשו ממני, בת שירות די מתחילה, להשגיח בבגרות חורף בתנ"ך. זה היה נראה לי תפקיד די פשוט ולא היתה לי יותר מדי ברירה, אז הסכמתי.

פעם בכמה דקות הוא סובב את הראש לאחור והציץ בדף שהיה בתוך התיק. במשך רבע שעה התלבטתי איך והאם להגיב ובסוף אמרתי לו שהוא יכול לצאת מהכיתה, להשאיר את הדף בחוץ ולחזור בלעדיו לסיים את הבגרות. הוא נעמד ואמר שאין מצב. אמרתי לו שהבחירה בידיים שלו ואז הוא הרים את כיסא המתכת גבוה ועשה תנועה מאיימת של הנפת הכיסא לעברי – "ועכשיו?"

***

פעם חשבתי שדינמיקות של אלימות נמצאות מחוץ לעולם העטוף והמוגן שלי. שרק אנשים שגדלו בתוך מעגלי האלימות השונים חושבים שזו דרך לגיטימית לפתרון. אבל האמת היא ששימוש באלימות לא מלווה בתהליך חשיבה רציונלי וכמעט כולנו יכולים להזכר ברגע שבו "לא ראינו בעיניים". שנשברנו, שהתפרצנו, שניסחנו תגובה עוקצת וחדה. כי אלימות מופיעה ברגעים בהם אנחנו נטולי שליטה – כשאנחנו כואבים, כועסים או כשנדמה שאין מוצא אחר מלבד לשבור את הכלים.

***

עריכת הגיליון הזה היתה מורכבת מאוד. על נושא האלימות החליטה המערכת לפני כמה חודשים, אבל במהלך איסוף ועריכת המאמרים נרצחו מיכל סלה, מריה טל ואסתר אהרונוביץ' בידי בני זוגן, וכל מילה בגיליון הזה הפכה אקטואלית יותר, פוצעת יותר.

אני מודה. למרות שהחדשות מציפות אותנו ונדמה שהאלימות גוברת, אני מאמינה שהעולם נעשה אלים פחות. קשה לראות את זה כשנרצחות שלוש נשים בחודש אחד, אבל בניגוד לימים עברו, אנחנו מזדעזעים מזה. העולם גועש. הידיעה שריב זוגי יכול להסתיים ברצח מטלטלת את עולמנו ומסרבת להרפות.

אחרי הרצח פורסמה מודעה של ויצו שקוראת לכל אישה להבין שבן זוגה יכול להיות רוצח פוטנציאלי. על אף הכוונה החשובה שעומדת מאחורי המודעה והרצון להזהיר, אני חושבת שהמודעה שגויה. לא כל גבר הוא רוצח פוטנציאלי, גם לא כל אישה. אבל בכל אחד מאיתנו יש כוח שיכול להפוך לאלים ומתפרץ, אם לא נבין אותו, נשים לב ונשגיח עליו בעבודה מתמדת.

הגיליון שלפניכם עוסק גם באלימות המאיימת והמפחידה, כמו אלימות רוחנית ומינית וגם באלימות היומיומית, הרגילה, כמו תגובת פייסבוק עוקצנית. אני מקווה שהגיליון הזה יתן עוד כלים ודרכים שיאירו נקודות חשוכות בתוכנו – כיחידים וכחברה.

שיבואו ימים טובים,

רעות המבורגר.

 

*** בחלק מהמאמרים מופיעה "אזהרת טריגר". האזהרה נועדה לסמן שמדובר במאמר ובו פירוט מסוים של מעשי אלימות. התיאורים עדינים ולא גרפים. הקריאה לשיקולכם.