מחקר חדש של תנועת ‘נאמני תורה ועבודה’ חושף ממצאים מדאיגים ביותר על לימודי השפה האנגלית בחברה הדתית-לאומית. המחקר, שנערך על ידי אריאל פינקלשטיין בחן את ההישגים של תלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי-דתי לאורך השנים במקצוע האנגלית, ובחן גם את שעות ההוראה וכוח ההוראה בתחום זה.

השוואה בהישגים במקצוע האנגלית בין תלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי-דתי לתלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי, מלמדת כי החל בחינוך היסודי ועד לבחינה הפסיכומטרית ניתן לראות פערים גבוהים מאוד. כך למשל, בשנת תשע”ג עמד הפער בין שני סוגי הפיקוח באנגלית על 33 נקודות לעומת פער של 14 נקודות במדע וטכנולוגיה, 10 נקודות בעברית ו-4 נקודות במתמטיקה. בכיתות ח’ גדל הפער בין שני סוגי הפיקוח באנגלית ועמד על 41 נקודות (לעומת פער של 18 נקודות במדע וטכנולוגיה, 10 נקודות במתמטיקה ו-4 נקודות בעברית.

באשר לבחינות הבגרות, בשנת 2013 עמד אחוז הניגשים לבחינת חמש יחידות באנגלית מבין הנבחנים בבחינות הבגרות בחינוך הממלכתי על 46.1% לעומת 36.5% בחינוך הממלכתי-דתי. כמו כן, אחוז הניגשים לבחינת שלוש יחידות באנגלית גבוה יותר בחינוך הממלכתי-דתי (17.8% בממלכתי לעומת 19.2% בממלכתי-דתי) וכך גם אחוז התלמידים שכלל לא ניגשו לבחינת הבגרות על אף שניגשו לבחינות הבגרות (7% בחינוך הממלכתי לעומת 8.6% בחינוך הממלכתי-דתי). לנתון זה חשיבות לא מבוטלת כיוון שאף אם תלמידים אלו עברו את בחינת הבגרות בשלוש יחידות באנגלית הם זכאים אמנם לתעודת בגרות, אך תעודה זו אינה עומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות.

הפערים הגבוהים ביותר נמצאו בבחינה הפסיכומטרית בה הציון בפרק האנגלית נע בין 50 ל-150 נקודות. בין השנים 2012-2000 הממוצע בקרב בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 114.6 נקודות לעומת ממוצע של 102.5 נקודות בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, פער של 13.1 נקודות בממוצע. לשם השוואה, במהלך השנים הללו בפרק החשיבה הכמותית עמד הציון של בוגרי החינוך הממלכתי על 4.2 נקודות יותר מאשר בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, לעומת זאת בפרק החשיבה המילולית הגיעו בוגרי החינוך הממלכתי-דתי להישגים מעט גבוהים יותר משל בוגרי החינוך הממלכתי, בפער קל של 0.8 נקודות.

המחקר סקר גם את היקף לימודי האנגלית בפועל בחינוך הממלכתי-דתי. בדיקות שונות העלו כי בחינוך הממלכתי-דתי ישנם מספר בתי ספר שאינם מלמדים כלל אנגלית. בשנת 2012 פרסם מבקר המדינה נתונים אודות בדיקה פנימית של מנהל החינוך הדתי אשר מצאה מספר בתי ספר שאינם מלמדים אנגלית. סקר בקרת התקן בחינוך היסודי של משרד החינוך שבוצע בשנת הלימודים תשע”ג (2013-2012) על מדגם של פחות מ-20% מבתי הספר – מצא כי בשבעה בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי דתי. שהם כ-9% מבתי הספר שהשתתפו במדגם, לא נלמד מקצוע האנגלית בשכבה אחת או יותר שבהן היה אמור להילמד. בחינוך הממלכתי, לעומת זאת, נמצא רק בית ספר אחד שלא לימד אנגלית. תופעה זאת קיימת גם בחינוך העל-יסודי: סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת תשע”ב הצביע על כך ש-7% מהתלמידים בחינוך הממלכתי-דתי העל-יסודי שבתי הספר שלהם השתתפו במדגם לא למדו בשנת תשע”ב את מקצוע האנגלית. בחינוך הממלכתי לא נמצאו בסקר זה תלמידים שלא למדו אנגלית ובחינוך הערבי נמצא כי רק 1% מהתלמידים לא למד אנגלית.

בניגוד למבקר המדינה שניסה בעבר לתלות את הפערים בסדרה של גורמים טכניים כדוגמת עדיפות הניתנת ללימודי הקודש, המחקר טוען שהגורם המרכזי לחולשת החברה הדתית-לאומית באנגלית היא תרבותית בעיקרה: הפחד מחדירה של תרבות מערבית-חיצונית, שמתבטא במיעוט האזנה למוסיקה לועזית או לצפייה בסרטים. דווקא לאור זאת, מבקש המחקר לחזק עוד יותר את לימודי האנגלית בחינוך הממלכתי-דתי בצורה שאינה מנוגדת לתפיסה החינוכית של מינהל החינוך הדתי, וזאת כגורם מפצה על החשיפה הטבעית הפחותה לשפה האנגלית בחברה הדתית-לאומית. בין ההמלצות השונות מוצע לאכוף בצורה חזקה וברורה את קיומם של לימודי האנגלית המהווים חלק מרכזי בתכנית הליבה של משרד החינוך ולהקים תכנית מסודרת לחיזוק לימודי האנגלית בחינוך הממלכתי-דתי.

שמואל שטח, מנכ”ל תנועת נאמני תורה ועבודה הוסיף: “אנו שמחים שבשנה האחרונה החל נושא האנגלית לקבל תנופה משמעותית בקרב מוסדות רבים בחינוך הדתי. יחד עם זאת, ממצאי המחקר מצביעים על בעיה שורשית שהחברה הדתית צריכה להתמודד איתה בשלל היבטים ערכיים וחינוכיים”.

יו”ר החמ”ד: הנתונים רחוקים מלהיות מדוייקים

ראש החמ”ד ד”ר אברהם ליפשיץ השיב ל’כיפה’ על טענות המחקר ואמר כי ההסתכלות שלו היא רחוקה מלהיות מדוייקת, “בתחומים רבים אנו מובילים על פני החינוך הממלכתי אם בעומק התעודה ובמדדי הצטינות נוספים. גם באנגלית בבתי הספר העל יסודיים אנחנו בהתקדמות של ממש”, אומר ליפשיץ ומוסיף כי בארבעה יחידות באנגלית ציוני העל יסודי בחמ”ד גבוהים מהממלכתי הרגיל.

“כמובן שאנו פועלים לשיפור הרמה גם בבתי הספר היסודיים ואנו עושים רבות לשם כך ומקווים שהתוצאות יגיעו בקרוב”, אומר ליפשיץ.

בנוגע לטענות על 9% מבתי הספר בהם לא מלמדים אנגלית כלל אומר ליפשיץ כי מדובר במידע שרחוק מלהיות מדוייק, “ישנם בכל החמ”ד 6 בתי ספר בלבד של חב”ד בהם לא מלמדים אנגלית ואנו מקצצים להם את תקציב השעות של האנגלית מהתקציב הכולל. בכל שאר בתי הספר מלמדים אנגלית בצורה מלאה”.

פורסם בכיפה