אן ממשיכות בוגרות החמ"ד- צבא ושירות לאומי
מתוך מחקרו של אריאל פינקלשטיין 'החינוך הממלכתי דתי – תמונת מצב, מגמות והישגים', תשרי תשע"ג.
פרק חמישי 'לאן ממשיכות בוגרות החמ"ד- צבא ושירות לאומי' – סיכום ודיון
בפרק זה סקרנו את המגמות השונות בקרב בוגרות כיתה י"ב בחמ"ד וראינו פער משמעותי בין ההכוונה בחמ"ד ובין המציאות בשטח. בעוד הקווים המנחים של החמ"ד טוענים כי "החמ"ד יחנך את תלמידיו לחובת שירות פעיל בצה"ל ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן
שנתיים", בפועל הראנו כי פחות מ-20% מבוגרות החמ"ד עומדות ביעד זה: מחד, כרבע מבוגרות החמ"ד משרתות בצה"ל, ומאידך כ-75% מהבנות המשרתות בשירות הלאומי מסתפקות בשנת שירות אחת ואינן ממשיכות לשנה שנייה.
את רובו של הפרק מיקדנו בעיסוק בגיוס בוגרות החמ"ד לצה"ל. הראינו כי בוגרות רבות של החמ"ד משרתות בתפקידים הנחשבים כאיכותיים ובהתאם לכך גם אחוזי הקצונה בקרב בוגרות החמ"ד הינם גבוהים בהרבה מהממוצע הצה"לי. תופעה זו מלמדת על השינוי בסוג בוגרות החמ"ד המתגייסות לצה"ל עליו הצביעו פעילות עמותת אלומה: עלייה באחוז המתגייסות
דווקא בקרב בנות האולפנות והתיכונים היוקרתיים.
כמו כן, עמדנו בפרק זה על המאבק המתנהל בין מוסדות הצבא ועמותת אלומה ובין מינהל החמ"ד על הזכות לעמוד מול הבנות בבתי
הספר: מוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס הבנות לצה"ל וחוששים כי כניסה של גורמים המזוהים עם השירות הצבאי לבתי הספר תיתן לגיטימציה לגיוס, ומנגד אנשי הצבא ופעילות אלומה טוענים כי בלאו הכי רבות מבוגרות החמ"ד מתגייסות, כך שהמדיניות של בתי הספר פוגעת בסופו של דבר בבנות עצמן ומעלה את הסיכויים שהן ישרתו בתפקיד שאינו מביא לידי ביטוי את יכולותיהן (לטענת גורמי הצבא) או שאינו תואם את עולמן הדתי (לטענת פעילות אלומה). ככל הנראה, מאבק זה רק הולך להתגבר בשנים הקרובות,
ולאור הנתונים השונים שהצגנו יכול להיות שהגיע הזמן לחשיבה מחודשת על הנושא במינהל החמ"ד.