כסלו תשפ"ד.
לקראת ההצבעה המחודשת על התקציב בשבוע הראשון של דצמבר 2023 (הגשה מחודשת התקציב בעקבות מלחמת חרבות ברזל):
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
שר החינוך יואב קיש
לחזק את החינוך הממלכתי דתי!
במיוחד כעת אנו זקוקים לשותפות ואחריות, עם חינוך ממלכתי דתי חזק ויציב.
אך במקום לחזק את החינוך הציבורי שלוקח אחריות על כלל הילדים,
אתם מתעקשים על התוספת לחינוך הפרטי והממיין.
התוספת בתקציב לחינוך המוכש"ר פוגעת בחינוך הממלכתי דתי
כאשר מוסדות ממיינים זוכים לתקצוב גבוה, אוכלוסיות חזקות עוזבות את בתי הספר הממלכתיים ונשארים בהם ילדים מרקע חברתי כלכלי נמוך, בעלי צרכים מיוחדים וכל מי שסונן.
התוצאה: הרחקת הציבור המסורתי מן החינוך הדתי
כאשר נוצרים פערים חברתיים בין מוסדות, הציבור הדתי המבוסס עובר לחינוך האליטיסטי ומשלם יותר, ואילו הציבור המסורתי מסונן ממוסדות אליטיסטיים ומעדיף לברוח לחינוך חילוני.
האם זה עניין פנים חרדי שלא ישפיע על החמ"ד?
כמעט בכל עיר יש מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, אשר מתחרים על אותה אוכלוסייה עם החמ"ד. גם הממ"דים המוצלחים ביותר, לא יעמדו בתחרות עם בי"ס מסנן המקבל תוספת. תחרות בחינוך צריכה להיות הוגנת.
אל תתנו לזה לקרות!
האחריות של התקציב החדש עליכם. כיצד תצביעו השבוע?
נובמבר 2022, כסלו תשפ"ג.
המפלגות החרדיות ופורום בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים (החינוך ה"פרטי"), פועלים להעלות את תקציביהם.
העלאת תקציב החינוך הפרטי תפגע בחינוך הממלכתי דתי
כאשר מוסדות פרטיים זוכים לתקצוב גבוה, אוכלוסיות חזקות עוזבות את בתי הספר הממלכתיים ונשארים בהם ילדים מרקע חברתי כלכלי נמוך, בעלי צרכים מיוחדים וכל מי שסונן.
התוצאה: הרחקת הציבור המסורתי מן החינוך הדתי
כאשר נוצרים פערים חברתיים בין מוסדות, הציבור הדתי המבוסס עובר לחינוך האליטיסטי ומשלם יותר, ואילו הציבור המסורתי מסונן ממוסדות אליטיסטיים ומעדיף לברוח לחינוך חילוני.
המאבק אינו רק פנים מגזרי
הגדלת התקציב הופכת את החינוך ה"פרטי" בישראל לאטרקטיבי יותר מן החינוך הממלכתי והדבר יבוא לידי ביטוי בכלל המגזרים.
הגדלת התקצוב – חיזוק חינוך ערבי קיצוני
הגדלת תקציב המוכש"ר תגדיל את תקציבם של יותר מ-200 מוסדות ערביים שחלקם אינם מכירים במדינת ישראל, מוסדות הקשורים לתנועה האיסלאמית הצפונית ומוסדות קיצוניים במזרח ירושלים. מוסדות אלה אף ימשכו אליהם את תלמידי החינוך הממלכתי הערבי. גם אם התקציב יותנה באי הסתה, הרי שקשה מאוד לאכוף זאת.
מה קורה בעולם?
גם במדינות הדוגלות בשוק חופשי, מוסד פרטי יתוקצב משמעותית פחות ממוסד ציבורי, אם בכלל. מי שמעוניין בחינוך פרטי רשאי לעשות כן, אך לשלם מכיסו.
מהם טיעוני המוסדות הפרטיים?
"אין זה הגון שרשתות החינוך החרדי כן זוכות לתקציב מלא" – בגלל לחץ פוליטי בעבר, ניתן מימון גדול יותר לרשתות החרדיות. מערכת חינוך זו מחולקת לפי עדות ומעמדות. האם אנו רוצים שכך תראה מערכת החינוך בישראל?
"תקציב המוסדות הפרטיים קטן ומדובר באפליה" –
תקציבם קטן יותר על מנת לחזק את החינוך הציבורי המחוייב לכלל תלמידי ישראל. להתבדל ולסנן תלמידים, תוך דרישת כסף בשם השוויון – זו חוצפה.
"אנחנו בסה"כ רוצים ללמד את התכנים שלנו" – החינוך הממלכתי דתי כולל בתוכו מאות מסגרות חרדיות לאומיות ובכללן תלמודי תורה רבים בכל רחבי הארץ אשר נועדו לתת מענה רוחני וחינוכי במיוחד לאוכלוסייה המבקשת תכנים אלו.
"זה יגביר את התחרות" –
תחרות בחינוך היא דבר מצויין אך עליה להיות הוגנת. גם הממ"דים המוצלחים ביותר, לא יעמדו בתחרות עם בי"ס פרטי המקבל מימון גבוה.
פערים חברתיים בין ממ"ד למוכש"ר בפריפריה:
בדקנו בשלושה מקומות פריפריילים, שיש בהם פערים חברתיים פנימיים: כרמיאל, לוד ומצפה רמון. בכל אחד מהם בדקנו השוונו בין הרמה החברתית כלכלית וקליטת תלמידים עם צרכים מיוחדים, בין החינוך המוכש"ר (כחול) לבין הממ"ד הסמוך (אדום). ניתן לראות בנקל את הפערים החברתיים בין המוסדות.
*ע"פ נתוני משרד החינוך באתר "שקיפות בחינוך".
