אף כי אשמים אנחנו, רחם והושיענו. שבת חול המועד סוכות תשפ"ה

בשבת חול המועד קוראים אנו בין היתר את הפסוק המפורסם הזה שבשמות ל"ג י"ט: "…וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם". ואיתא על הפסוק הנ"ל בברכות ז' ע"א: תניא ר' מאיר אומר: …"וחנתי"- אף על פי שאינו הגון. "ורחמתי"- אף על פי שאינו הגון, וכו'. וכתב על כך בעל תורה תמימה (שם אות כ"ג): יתכן דנפקא ליה כן משום דשרשי חנינה ורחמים ינוחו בכלל על דבר הבא למי שאינו זוכה וראוי לכך, משום דמקום שמגיע לו במשפט צדק לא שייך חנינה ורחמים. ועל פי זה תתבאר האגדה דחלק [בסנהדרין] ק"ח ע"א על הפסוק "ונח מצא חן בעיני ה"" (בראשית ו' ח'), אף שעל נוח נחתם גזר דין, אלא שמצא חן, ודריש כן מלשון "חן" דמשמע שלא היה ראוי לכך, רק מצא "חן". [וראו בתורה תמימה שם אות י"א] וכן יתבאר ממה שכתוב בספרי [נשא פיסקא מ"א] על הפסוק דברכת כהנים, "ויחנך" (במדבר ו' כ"ה)- ייתן לך מתנת חינם. [וכדפירש רש"י ריש פרשת אתחנן: אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חינם.]

ובהמשך הספרי שם: וכן הוא אומר: "הנה כעיני עבדים אל יד א‍דוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו" (תהילים קכ"ג ב'). וממשיך בעל תורה תמימה שם: וכן איתבאר בזה הנוסח בברכת המזון "הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים, רוצה לומר, להיות שהוא זן מחמת מידת הטובה שבו יתברך, יתחייב מזה שהוא זן אף לאלה שאינם ראויים מצד גדרי המשפט, רק מצד מידת החן והחסד והרחמים. [וכפי שכתב הראב"ד לספרי שם: אפילו לא יזכה, פירושו אפילו אינו ראוי לזכות.] ומעין זה מצאנו בעץ יוסף לברכת המזון (בסידור אוצר התפילות): הזן את העולם כולו: לא במחיר מעשיהם, רק-בטובו, ומדרך הנותן מתנת חינם… בטובו, וגו'.

עוד הוסיף בעל התורה תמימה שם להפנות למה דאיתא בתוספות ראש השנה י"ז ע"א, ד"ה שלוש עשרה מדות, דשם איתא משמו של רבנו תם דשני שמות הראשונים הם שתי מידות, דאמרינן הכא: אני ה' קודם שיחטא לרחם עליו ואני מרחם לאחר שיחטא, אם ישוב… וכו'. והגה"ה שם: והכי איתא בפסיקתא, "ותאמר ציון עזבני ה' ואדני שכחני [התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה, ואנכי לא אשכחך"] (ישעיה מ"ט י"ד-ט"ו) אותם שתי מדות… וכו'. [וראו בהמשך דברי ההגה"ה.]

והנה אף כי ידוע לנו כי יש אשמים בינינו לא במעט בכל מה שאירע לנו בשמחת תורה דאשתקד, ואכן כבר הודענו על כך בתפילותינו בימים הנוראים, באומרנו: אשמנו, רשענו הרשענו… ועם כל זה בקשתנו שטוחה בפני הקל הרחום והחנון שתשית לנו חנינה ורחמים. ותפילתנו כי תקיים בנו את בריתך אשר הבטחתנו "אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים" (שמות ל"ד י'), ברית אשר לעולם אינה חוזרת ריקם (על פי ראש השנה י"ז ע"א). וכדברי הנביא ירמיה (ל"א ל"ב-ל"ג) "כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל…כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד". וקיים בנו את אשר הבטחתנו לתת לנו את בריתך שלום (במדבר כ"ה י"ב), "שלום בארץ" (ויקרא כ"ו ו') לשבת בטח בארצנו (על פי ויקרא כ"ה י"ח). אמכי"ר.

ד. שפרבר