אפליה במינוי רבני ערים

 

 

http://www.moreshet.co.il/web/news/news1.asp?x=57191&kategory=1100 

 

12/07/2012

ניתנה החלטת ביניים של בג"צ בעתירת "נאמני תורה ועבודה" על האפליה המונהגת במנגנון מינוי רבני הערים

בג"צ נתן אתמול (ד') החלטת ביניים בעתירת נאמני תורה ועבודה בעניין מינוי רבני ערים. בעתירת נאמני תורה ועבודה נטען כי ההליך הקבוע בתקנות אינו דמוקרטי, אינו חופשי ואינו הוגן. לפיכך נוצר מצב בו האסיפה הבוחרת מורכבת ברובה ממקורבים לשר הדתות באופן ישיר או באופן עקיף. בנוסף אין ייצוג של ממש לציבור שאינו דתי. למעשה לתושבי העיר אין יכולת של ממש לקבוע מי יהיה האישיות שתכהן במשרה הציבורית של רב העיר.

כוחם של נציגיהם האותנטיים של תושבי העיר, חברי מועצת העיר, צומצם לכדי רבע בלבד מחברי האסיפה הבוחרת, ובכך דוללה השפעתם של תושבי העיר על בחירת רב העיר בתוך האסיפה הבוחרת. במקביל ניתנה השפעה זהה לנציגי המועצה הדתית, וכן 50% לנציגי בתי הכנסת. הקניית כוח כה רב למועצה הדתית ולנציגי בתי הכנסת בבחירת רב עיר פסולה ומנוגדת לעקרונות דמוקרטיים בסיסיים.

התקנות כאמור הכניסו למשוואת הבחירות את הגורם העלום והעמום בדמות "נציגי בתי הכנסת" לו השפעה מכרעת על הליך הבחירות. כוחו של גורם זה אשר אינו מוכר בחוק הישראלי בכל הקשר אחר כפול מכוחם של נציגי מועצת העיר נבחרי תושבי העיר. מאחורי מתן כוח הבחירה לנציגי בתי הכנסת מסתתרת עמדה ערכית ולפיה לבאי בתי הכנסת זכות בחירה כפולה מאשר לתושבי העיר שאינם בין באי בתי הכנסת. עמדה זו אינה דמוקרטית. היא פוגעת בזכות הבחירה של בני העיר החילוניים, המסורתיים ואפילו בבני העיר הדתיים אשר אינם מתפללים רשומים בקהילה זו או אחרת.

דווקא בני העיר אשר לשם קבלת שירותי דת יזקקו לשירותי רב העיר (להבדיל מרבני הקהילות וממנהיגים דתיים אליהם מקושרים רבים מבאי בתי הכנסת) הם המודרים מהליך בחירתו. ההליך לבחירת רבני עיר הינו גם הליך מפלה שבו ניתן לנשים ייצוג חסר. המציאות מוכיחה כי לא קיים למרבה הצער ייצוג נאות לנשים בקרב נציגי המועצות הדתיות ובקרב נציגי בתי הכנסת- ועל כן 75% מקרב חברי האסיפה הבוחרת חסומים בפועל בפני הנשים.

נאמני תורה ועבודה, באמצעות עו"ד אסף בנמלך, טענו כי בני העיר החילוניים והמסורתיים מושפעים לא פחות ואף יותר מבני העיר החרדיים והדתיים שפוקדים את בתי הכנסת. תושבי העיר החילוניים מתחתנים על פי ההלכה, מתגרשים על פי ההלכה, נעזרים בתעודת כשרות אם ברצונם לאכול אוכל כשר או נזקקים לתעודת כשרות במסגרת בתי העסק שלהם. הם גם נקברים על פי ההלכה. בכל הנקודות המפגש הללו עם ההלכה היהודית יקבע רב העיר את איכות השירות שיקבלו. כך למשל כאשר נמנעו רבני עיר רבים להעניק תעודת הכשר לפי היתר מכירה בשנת השמיטה האחרונה, כך כאשר היו חברות קדישא שמנעו מנשים להספיד את יקיריהן. בכך נסתרת גם תגובת המדינה לעתירה – המדינה טענה כי אכן מן הראוי שבאי בתי הכנסת יקבלו השפעה עודפת בבחירת רב שכן הם אלו שמושפעים משירותיו ולא היא.

בהחלטה כתב השופט רובינשטיין כי "לא יתכן חולק שהמנגנון הקבוע בתקנות. משקף גישה הנותנת יתר משקל (50%) לציבור באי בתי הכנסת בבחירת רב העיר…זאת בנוסף למועצה הדתית שברובה הגדול אם לא כולה על פי רוב באה מציבור זה". על כן נתבקשה המדינה לבחון אפשרות של שינוי האיזון בין חברי האספה הבוחרת באופן שיתן יתר משקל לציבור הכללי- ולהודיע לבית המשפט בתוך 60 ימים את עמדתם.