בג"ץ ביטל התמיכה החודשית לאברכים

 

תאריך: 25/05/2014

השופט אליקים רובינשטיין מסיים כך את פסק דינו: "בבוקר היום בו תמה כתיבתה של חוות דעתי הגיע לבית הכנסת בו אני מתפלל יום יום, בחור חרדי צעיר ופנה בקול נרגש אל המתפללים. לדבריו, הוא עומד להינשא ואין בידי אביו לסייע לו, ואין באפשרותו אף לרכוש בגדים חדשים לחופה. אחד המתפללים, שאינו מן הקמצנים, התריס כנגדו – 'אולי תלך לעבוד?'. מי שנתן נתן, אך התמונה העגומה, של צעיר בריא המקים בית ללא מקצוע וללא פרוטה לפרטה, נותרה בזכרוני".

קובע: המענק בסך 1,000 שקל שמעניקה המדינה מדי חודש ל-10,000 אברכים שאינם עובדים – פוגע בעקרון השוויון ומנציח את הימנעותם מלהיכנס לשוק העבודה הסכום הכולל שמוציאה המדינה על התמיכות – בין 120 ל-130 מיליון שקל בשנה

המלגות הממשלתיות החודשיות לאברכים שאינם עובדים יבוטלו ב-1.2.15. מדובר בכ-1,000 שקל שמקבלים מחודש כ-10,000 אברכים חרדים. כך קובע (יום א', 25.5.14) פה אחד בג"ץ בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בראשות הנשיא אשר גרוניס. את פסק הדין כתב השופט אליקים רובינשטיין.

מתווה המלגות הנוכחי נקבע בידי הממשלה לאחר שבג"ץ קבע, כי לא ניתן להעניק אותן לאברכים שלא על בסיס שוויוני. בין היתר הוחלט, כי הן יינתנו במשך ארבע שנים למי שאינו עובד, יש לו לפחות שלושה ילדים והוא לומד לפחות 35 שעות בשבוע בכולל. בעתירה נגד חקיקה זו נטען, כי היא מנציחה את חוסר השוויון ואינה תורמת למטרה המוצהרת של יציאת חרדים לעבודה.

את העתירה הגישו התאחדות הסטודנטים, עמותת חדו"ש, התנועה הרפורמית, ברית נאמני תורה ועבודה, עמותת אומ"ץ, ישראל חופשית והתנועה המסורתית. רובינשטיין מקבל את טענות העותרות וקובע, כי אכן מדובר בפגיעה בשוויון. התכלית אומנם ראויה – לימוד תורה שהוא ערך עליון ביהדות – אך מידת הפגיעה בשוויון עולה על הנדרש.

לדברי רובינשטיין, "התכלית המוצהרת העומדת ביסוד החלטת הממשלה – ראויה היא. מדיניות אשר מתיימרת לעודד את השתלבותו של הציבור החרדי בחברה הישראלית – מדיניות נכונה היא, אשר תתרום לשניהם… השתלבות זו אינה יכולה להיעשות ביום אחד, בחודש אחד ואף לא בשנה אחת, ולצורך קידומה – ונוכח ההבדלים שבין אוכלוסית אברכי הכוללים לאוכלוסיות לומדים אחרות – נכון אני להניח, כי בתקופת ביניים מסוימת יידרש מתן יחס מיוחד לאוכלוסית אברכי הכוללים. ואולם יש לשוב ולהדגיש, כי על ההוראות מכוחן ניתן יחס מיוחד – בנדוננו ההסדר שבהחלטת הממשלה – לעמוד ביחס ישיר לתכליתן, קרי, עליהן לשרתהּ במובהק.

"…קיים קושי רב בטענה, כי תקצובם של אברכי הכוללים במשך תקופה ארוכה – ארבע שנים (התקופה הראשונה במסלול הבסיסי), מבלי שבתקופה זו מחויבים הם לרכוש כל השכלה תעסוקתית או מיומנות תעסוקתית שהיא, מעודד את השתלבותם בשוק העבודה בסיומה של אותה תקופה… אברך המסיים את התקופה הראשונה במסלול הבסיסי, אינו בעל מיומנות או כשירות גבוהות יותר להשתלבות בשוק העבודה מאשר ביומו הראשון בתוכנית. מה הועילו אפוא חכמים בתקנתם?".

רובינשטיין אומר, כי ייתכן שההסדר המתוקן בא לעקוף את פסיקתו הקודמת של בג"ץ – ואין צורך להדגיש את חובתה של המדינה לקיים החלטות שיפוטיות. ייתכן גם שמדובר בכוונה כנה להכניס את החרדים למעגל העבודה, אך התוצאה אינה עונה על כך. העובדה שבמקביל הוסיפה המדינה 50 מיליון שקל לסיוע לסטודנטים, אינה מרפאת את העדר השוויון; ועובדה היא, כי בעוד למעלה מ-10,000 אברכים מקבלים מילגה זו – רק 124 סטודנטים מקבלים את אותו סכום, מציין רובינשטיין.

לצד זאת, אישר בג"ץ את המשך הענקת המלגות למתמידים – מצטיינים מועטים שכל חייהם מוקדשים ללימוד תורה. אומנם הצטרפות למסלול זה מותנית במעבר המסלול הבסיסי שבוטל כעת, אך בג"ץ קובע שניתן לגבש במהירות מסלול תמיכה חילופי לאותם מצטיינים, תוך שימת לב לכך שלא ייפרץ גבול מספרם הסביר.

הנשיא אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטים עדנה ארבל, אסתר חיות, סלים ג'ובראן וניל הנדל הצטרפו לפסק דינו של רובינשטיין. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את העותרים ייצגו עוה"ד גלעד ברנע ואורלי ארז-לחובסקי, ואת המדינה – עוה"ד חני אופק ואורנה רוזן-אמיר.
"אות קלון לממשלה הקודמת"
עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, אחת העותרות לבג"ץ בנושא קצבת הבטחת ההכנסה, טוענת כי החלטת בג"ץ והביקורת החריפה שהוא מותח על הממשלה היא אות קלון לממשלה הקודמת.

סמנכ"ל חדו"ש, שחר אילן, ברך על ההחלטה וציין כי בג"ץ מאשר למעשה את הטענה כי הרפורמה כביכול שערכה הממשלה הקודמת בקצבת הבטחת הכנסה לאברכים לא הייתה רפורמה כלל, אלא עבודה בעיניים, שמטרתה הייתה להמשיך לשלם את הקצבה המפלה.

"אוי למדינה שהממשלה שלה מרמה את אזרחיה ומנסה לשטות בהם. יש לקוות. שהפעם באמת הסתיים המצב הבלתי נסבל בו יש רק ציבור תלמידים אחד שמופלה לטובה ומקבל הבטחת הכנסה – האברכים", אמר. עוד הוסיף כי על מפלגות יש עתיד, הבית היהודי ושאר מפלגות הקואליציה מוטלת האחריות לוודא שלא יועבר שוב חוק עוקף בג"ץ, וכי קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים שלא הייתה צריכה לבוא לעולם "תושלך לפח האשפה של ההיסטוריה", כלשונו.

ח"כ אלי ישי (שס) טען כי החלטת בג"ץ אינה נכונה וכי היא תעמיק את מעגל העוני ותפגע אנושות במשפחות שרובן ככולן ברוכות ילדים.

"בממשלה הקודמת, בעקבות החלטת בג"ץ, נקבעו על-ידי ועדת גבאי קריטריונים נוספים והוקשחו התנאים עבור לומדי התורה הזכאים לקצבה. לאור זאת, יש להציב סימן שאלה על התערבותו הנוספת של בג"ץ והחלטתו להפסיק קצבה מינימלית זו", אמר.

לדבריו, תמוהה בעיניו הטענה כי התערבות בג"ץ נעשית בשם השוויון בזמן שבו הפטור ממע"מ לדירות שאמור להינתן על-פי התכנונים רק לקבוצה מסוימת מתקבל כצעד מבורך ולגיטימי.

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) כינה את הפסיקה 'שרירותית' וטען כי בפסיקתו הוכיח בג"ץ כי כל רצונו בניגוח ציבור לומדי התורה וניסיון לשנות את אורח חייו באמצעות ענישה כלכלית "ברוח אג'נדת ממשלת נתניהו-לפיד", כלשונו.
"בג"ץ פסק כהלכה"
תנועת נאמני תורה ועבודה, שהייתה חלק מן העותרים, מביעה סיפוק מהחלטת בית המשפט: "למעשה, בג"ץ פסק כמו ההלכה המחייבת את האדם לעבוד, כפי שנפסק בשולחן ערוך [או"ח קנ"ו]: 'אח"כ (אחרי התפילה) ילך לעסקיו, שכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון…'. לדעת חלק מהפוסקים, ניתן לפרנס בודדים על-מנת שילמדו תורה בלא לעסוק במלאכה. הפוסקים שתמכו בכך התכוונו ל'יחידים' בלבד [ביאור הלכה, שו"ע או"ח, קנ"ו.א'. או למשל "בני עלייה/יחידים", שו"ת התשב"ץ, קמ"ח]. כמי שמאמינים בצורך לעזור ולתמוך בכל מי שרוצה לצאת ולעבוד, הבטחת ההכנסה המדוברת הייתה גורם שעשה את ההפך. את הכסף ראוי לנצל לטובת עידוד החברה החרדית לצאת ממעגל העוני".
לכתבה המקורית באתר news1 לחץ כאן