בית המשפט פסק: קיום מבחנים חיצוניים אסור גם כאשר הם נעשים בתוך כתלי בית ספר הנחשב לפרטי
תנועת נאמני תורה ועבודה מבקשת להפנות את תשומת לב ציבור ההורים ובתי הספר לפסק דין שניתן לאחרונה בנושא קבלת תלמידים לכיתה ט', הן במוסדות המכונים חצי פרטיים (מוכר שאינו רשמי), ועל אחת כמה וכמה במוסדות חינוך ציבוריים. מפסק דין זה עולה כי בתי הספר התיכוניים אינם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ואינם רשאים לסנן תלמידים ללא הליך קבלה מבוקר ושקוף. אנו קוראים למנהלי בתי הספר השונים לקיים את פסיקת בית המשפט במלואה, ולנהל מעתה תהליך שקוף הוגן וצודק של קבלת תלמידים למוסדותיהם. אנו תקווה שהליכה לפי פרטי החוק בכל בתי הספר, ובכל סוגי החינוך הדתי, תביא ללקיחת אחריות רבה יותר כלפי כל ילדי ישראל החפצים בחינוך דתי.
להלן פרטי פסק הדין:
בעתירה שהוגשה על ידי בית הספר "למרחב" בפתח תקוה, ניתן פסק דין תקדימי. את הורי התלמידה ייצגו עורכי הדין יואב ללום וראובן ביטון ממשרד ללום-ביטון ושות'.
העתירה של ביה"ס למרחב" בפתח תקווה דרשה לבטל את החלטת ועדת הערר לכפות על בית הספר קבלת תלמידה. בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, ע"י כב' השופט דוד מינץ, קבע כללים ותקדימים חשובים שיפורטו בהמשך.
בית המשפט בפסק דינו, נתן תוקף ואישרר למעשה את סמכות ועדת הערר של משרד החינוך בראשותו של מנהל המחוז מר מאיר שמעוני (שעושה מהפכה בתחום המאבק באפליה) ואת כוחה להתערב ולכפות קבלת תלמידה על בית ספר על אף שהוא נחזה להיות בית ספר פרטי.
בית המשפט אסר על קיומן של בחינות של מכונים חיצוניים גם כאשר הן נעשות בין כתלי בית הספר. בית המשפט הבהיר כי בחינה פנימית יכול בית הספר לעשות אך ורק בחומרים הבאים: ידע כללי, יהדות, אנגלית, עברית ומתמטיקה בלבד. "כאשר ברי לכל כי "בחינה פדגוגית" של מכון מיון חיצוני, הבוחנת, בין היתר, "יכולת ריכוז, ניהול יעיל של הזמן ומהירות עיבוד נתונים" ו"יכולת ניתוח וחשיבה אנליטית", אינה עומדת בתנאים שקבע משרד החינוך".
בנוסף פסק בית המשפט באופן תקדימי את העניינים הבאים:
1. הסתרת התקנון והסיבות לאי קבלת תלמידה אינה עניין טכני אלא מהותי. "מועמד אינו צריך לאסוף שברי מידע בדבר הכללים עליהם עומד המוסד החינוכי, ובדבר הנימוקים לדחייתו, ואף אין לו לחזר אחרי תשובות בעל פה".
2. בית המשפט אישר את החלטת ועדת הערר שקבעה כי "לא הוצגה תשתית מספקת… לטענות המיוחסות לתלמידה באשר לפן הרוחני התנהגותי". בפרט כאשר ההורים הבהירו בפני הועדה כי הם מקבלים עליהם את תקנון בית הספר.
3. ועדת הערר מוסמכת לדון בערר של תלמידה גם כאשר היא לא מיצתה את ההליכים אל מול הרשות המקומית ואל מול בית הספר, מכיון שהאחריות לקיומם של הליכים אלו מוטלת על בית הספר וחובתו ליידע את הורי התלמיד על אפשרותו לערור.
במסגרת פסק הדין העיר בית המשפט למשרד החינוך על מספר כשלים בהתנהלותו.
בית המשפט מסיים את פסק הדין באמירה העקרונית הבאה:
"מוטב היה שמוסד חינוכי ישכיל שלא לנהל את "מלחמותיו העקרוניות" – מוצדקות או לא מוצדקות, ככל שיהיו – על גבם של תלמידים צעירים".
בית המשפט חייב את העותרת בהוצאות משפט של הורי התלמידה בסך 20,000 ש"ח .
לפרטים נוספים: עו"ד יואב ללום, 052-8611144
