בית ספר בתחפושת

מתברר שלא רק אנשים יכולים להתחפש. גם בתי ספר פרטיים ותלמודי תורה יכולים להתחפש לבתי ספר ממלכתיים דתיים, וכך לקבל תקצוב של 100% מהמדינה. שלומית רוזיצקי מודאגת מהתופעה
שלומית רוזיצקי | 16/3/2009 9:34

באתר של העירייה שלנו יש רשימה של הממ"דים (בתי ספר ממלכתיים דתיים) בעיר. והופה, הפתעה: מתברר שדווקא פופולרי להיות היום ממ"ד, כולם ממ"ד! הרשת התורנית הידועה הזו, בית הספר החרד"לי ההוא, ובית הספר היוקרתי, הגובה מאות שקלים מההורים בחודש, מעבר לכביש.

כולם בתי ספר שמוכרים לי היטב, אף אחד מהם מעולם לא נחשד בעיני בהיותו ממ"ד. אבל למה לא בעצם? ממ"דים מקבלים תיקצוב של 100% ממדינת ישראל. מישהו לא רוצה תקצוב? רוצים. אז הנה, גם אנחנו ממ"ד. כמו בתוכנית של ראש המנהל החינוך הדתי היוצא, שמעון אדלר, "פלגי מים": ממ"ד תורני, ממ"ד מדעי, ממ"ד חרדי, יש מקום לכולם, למה לא?

למה לא באמת? הלוואי שיהיו כולם ממ"דים. רק מה? כשאני מתקשרת לבית ספר נחשב בעיר, כזה שהוא יוקרתי מכדי ליידע את הציבור על עובדת היותו ממ"ד, עונה לי המזכירה שההרשמה כבר נגמרה. "כיצד זה יכול להיות" אני שואלת "הרי ההרשמה בבתי הספר הממ"דים מתקיימת בימים אלו. אתם לא ממ"ד?" היא נבוכה קצת מהתגלית שלי, ומסבירה:

"השנה הייתה לנו הרבה הרשמה של אחים של תלמידים שכבר לומדים אצלנו".

"ואין מקום לקבל כאלו שהם לא אחים?" אני מקשה.

"יש. עשינו ראיונות לילדים רבים, ומביניהם נחליט את מי אנחנו רוצים לקבל. אבל רק למי שפנה לפני כחודש".

ככל שהוספתי לברר התברר שנוהג הראיונות-מבחנים- מיונים דווקא מקובל בממ"דים רבים. שמעתי על בתי כנסת בהם שיחת היום היא איזה ילד קיבלו ואיזה לא, ודיברתי עם הורים מתוסכלים שצריכים לשלוח את הילד בכיתה א' לבית ספר מרוחק יותר כי בשביל הממ"ד הקרוב הוא לא היה מספיק טוב.

"טובים יותר" מסתם ממ"ד?
ממ"ד וממיין? איך זה קורה?

מתברר שהעובדה שמוסד מסוים אמור לחנך לערכים ולדמוקרטי,ה עדיין לא אומרת שהוא שומר על החוק. לפי החוק, ילד דתי בן שש לא צריך לעבור ראיון בשביל להתקבל לממ"ד בשכונתו. מותר לעשות ראיון ומבחנים בשביל לחלק את הכיתות באופן מאוזן, או בשביל להכיר את הילדים שמגיעים, אבל לא כתנאי קבלה.

מה כן צריך לקרות עם הרשמה עודפת? פשוט מאוד: על בתי הספר, לפי החוק, לערוך הגרלה. בהגרלה הזו צריך להיות סיכוי שווה לכל הנרשמים במועדי הרישום. אין ילד שיש לו עדיפות, לא אם אמא שלו לובשת כיסוי ראש מלא יותר, לא אם הוא יודע בעל פה יותר ברכות או מחבר טוב יותר שלוש לארבע, לא אם ההורים שלו תורמים לבית הספר או שהם מכירים את ה"קהילה" ולכן כבר נכנסו לרשימות לפני תחילת מועד ההרשמה, על חשבון הילד שמנסה להרשם בזמן וכבר "אין מקום". רוצה לקחת רק את הילדים התורניים והמצטיינים, את ההורים המקושרים והמבוססים? אין בעיה. תהיו בי"ס פרטי.

ואם רוצים להיות ממיינים ובכל זאת לקבל תקצוב מלא מהמדינה? בתי ספר רבים מצאו פיתרון: מתחפשים לבית ספר פרטי. אף אחד לא צריך לדעת שאנחנו בית ספר ממלכתי. נתנהג כמו בי"ס פרטי, לא נזכיר בשלט של ביה"ס, או באתר האינטרנט שלו, את המילה ממ"ד, ואף אחד לא ישים לב שבעצם אסור לנו למיין.

הבעיה באי ציון עובדת היות ביה"ס ממ"ד אינה רק באופן שהוא מרשה לעצמו להתנהג. היא משתקפת בתפיסה של בית הספר את עצמו, ושל הילדים את עצמם. הניסיון להתרחק מהגדרה עצמית כמוסד בחסות המדינה הוא בעצם טענה שאנחנו "טובים יותר" מסתם "ממ"ד". אלינו, בניגוד לממ"דים, לא כולם יכולים להיכנס.

זהו צעד של התבדלות ואליטיזם, שמצד אחד מנצל תקציבית את עובדת היותו מוסד ממלכתי, ומצד שני- נהנה מתפיסה – סביבתית ועצמית- של ביה"ס יוקרתי, כאילו פרטי.

אין סתירה בין איכות לממלכתיות, בין תורניות לממלכתיות. הסתרת התואר ממ"ד בשמות רשתות ובתי ספר נחשבים שהם כאלו גורמת לאשליה של סתירה כזו. אשליה שחייבת להיפסק. מדובר על תואר שהוא סיבה לגאווה ולא להפך. ואם הוא עדיין לא, ראוי שיהיה.

אני פונה לחברי הכנסת שנכנסים בקרוב לתפקידם, ובמיוחד לאלו מביניהם שחרטו על דגלם את החינוך הממלכתי-דתי. אני מבקשת שני דברים: הראשון, הוא העברת חוק שלפיו על ממ"דים לפרסם בריש גלי שהם כאלו. להוסף את התואר לשמם, על שלט בית הספר, על מסמכי בית הספר, באתרי האינטרנט, בעלון השבועי. "ממ"ד נועם", "ממ"ד אורות", ממ"ד אהבת ישראל", "ממ"ד סגולה", "ממ"ד מקור חיים".

בקשה שנייה היא שההתנהגות של בתי הספר הללו כפי שהחוק דורש מהם, גם תיאכף באופן גורף יותר. אנחנו במוקד "ועמך" למען צדק בחינוך פועלים בעניין, אך האחריות על אכיפת החוק צריכה להתקיים על ידי גורמים במערכת עצמה ולא להיות פרוצה כפי שהיא היום.

ובקשה שלישית אני מפנה לציבור הקוראים וההורים. המיונים בבתי הספר היסודיים מרחיקים רבים מילדי כלל ישראל מהיהדות, מנציחים בעיות חברתיות, יוצרים הבדלות ואליטזם ופוגעים בחינוך אמיתי ל"ואהבת לרעך כמוך", והם אינם חוקיים. אי שמירת החוק צריכה לצרום לכולנו, והמאבק על הציביון הממלכתי של הציבור ושל בתי הספר שלנו חשוב לרבים. פנו אלינו כאשר אתם נתקלים בבתי ספר ממ"דים המתנהגים כפרטיים, או פנו לבית המשפט.

הכותבת היא רכזת מוקד "ועמך", למען צדק חברתי בחינוך הדתי, הפועל בימים אלו במישורים שונים למען חיזוק הממ"דים