בעיה דתית: האם לכבס בחוץ כביסה מלוכלכת?

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/964/141.html

בכנס שנערך בפ"ת קובי אריאלי הציע לדתיים להפסיק לחשוב שהם מושלמים ואילו אורי אורבך הציע לכבס בחוץ, אבל לא בצורה אובססיבית

9/11/2009 

תנועת נאמני תורה ועבודה בשיתוף מתנ"ס עמישב שבפתח תקווה יזמו דיון ציבורי בשאלה האם הציבור הדתי צריך להסכים "לכבס את הכביסה המלוכלכת בפומבי". את הערב הנחה שמואל שטח מנכ"ל נאמני תורה ועבודה והשתתפו בו ח"כ אורי אורבך, העיתונאי קובי אריאלי ממעריב, העיתונאית והסופרת אמילי עמרוסי, העיתונאית ריקי רט מ"מקור ראשון", הבמאי יורם שפר ושרה טסלר (למען הסר ספק – אין קשר משפחתי לכותב שורות אלו).

ח"כ אורבך מ"הבית היהודי", שבין משתתפי הפאנל היה בעל הרזומה העשיר ביותר, הבהיר בנחרצות כי הציבור הדתי צריך להתנער מהרחמים העצמיים ואפילו ראוי שיכבס את הכביסה בחוץ "כי לפעמים – דווקא כשמכבסים בחוץ, זה גורם לנו לטפל בדברים".

עם זאת, אורבך הודה שהוא נרתע מאנשים שהפכו לאובססיביים בנושא, אבל לטענתו – אם רוצים יצירתיות ואנשים שיובילו גם בתרבות, חייבים לכלול ביצירה אלמנטים משמעותיים של ביקורת. אורבך הוסיף ואמר: "אנחנו מפחדים שיעלו עלינו, יגלו עלינו הכול וכל הזמן אנו בודקים אצל החילוני איך הוא מגיב, הגיע הזמן להירגע!".

 

אולי אנחנו לא הכי טובים ולא יותר טובים
קובי אריאלי סיפר בפאנל בגילוי לב: "בשבת האחרונה, גיליתי שאבא שלי באמת חושב שכל דתי יותר טוב מכל חילוני. אולי הגיע הזמן לרגע לשכוח מזה, אולי אנחנו לא הכי טובים ולא יותר טובים, יאללה בוא נחיה. אני מניסיוני, חושב וכך אמשיך לחשוב, אך ורק את האמת. אם משהו בוער בך, תגיד את האמת. לא רק כי צריך להגיד אותה. פשוט את האמת ורק את האמת, בשום אופן לא לומר משהו שהוא לא אמת".

ריקי רט הודתה שלה קצת קשה להכיל חלק מהביקורת העצמית. לדבריה: "הבעיה היא בצורה שהיא נעשית כמו ההצגה מקווה. כמה שנדע שנצא שם רע, נלך לראות את עצמנו, כי מעניין אותנו איך אנחנו מוצגים בחוץ. התמונה הנוצרת היא שכך נראית כל החברה החרדית או הדתית – ב'מקווה' למשל – אוכלוסיה של נשים שסובלות מאלימות, ובעיות שמטואטאות מתחת לשטיח. אם זה בשביל פרובוקציה

ורייטינג זה יוצר תמונה פוגעת, מעוותת. הקהל החילוני רואה את הדתיים והחרדים כמקשה אחת".

אמילי עמרוסי שכידוע זכתה לביקורת מצד חלק מהציבור הדתי, בגלל שהספר שלה הכיל גם מתנחלים "לא נחמדים", אמרה בכנס: "אני רוצה לדבר על תפקידנו כיוצרים. הדבר הטוב ביותר שעשו לנו זה סטריאוטיפיזציה – ביישוב שלי יש 8 אנשים עם זקן מתוך 250 איש. תמיד המצלמה שתגיע אלינו תמצא אדם עם זקן, מראה שהוא לא יפה אבל המצלמה תמיד תמצא אדם כזה, ובנוסף הוא גם יהיה אחד שלא תמיד מיטיב להתבטא. הניצחון שלהם היא להכניס אותנו למשבצת נוחה וברורה של מישהו מתנחל, כולם מציירים מתנחל באותו אופן: האדם עם העוזי שמדבר שברי פסוקים לא ברורים. חלק מתפקידנו כיוצרים היא לדאוג להציג תמונה מורכבת, להראות שיש בינינו אנשים בלי זקן ולנסות לדחוף אותם למצלמה".