לקריאת הכתבה המלאה כפי שפורסמה בערוץ 7 ב18.12.2019 לחצו כאן
רחבי הארץ יתקיימו בשבת הקרובה שיעורים להיכרות הציונות הדתית עם עולם התורה של גדולי יהדות המזרח. שבת 'חכמה מקדם'.
בעשרות מוקדים בתנועת נאמני תורה ועבודה תקיים בשבת הקרובה את שבת 'חכמה מקדם' להיכרות והנכחת קולה של יהדות ספרד בציונות הדתית. שמואל שטח, מנכ"ל התנועה, מספר.
כבר בפתח דבריו מדגיש שטח כי בשנים האחרונות "יש שיפור גדול מאוד בנושא הזה. אני ברמה האישית ספרדי, חצי מצרי וחצי סורי, למדתי בציונות הדתית הקלסית, בישיבות וכוללים הרבה שנים, ורק בגיל שלושים פלוס התוודעתי לדורות האחרונים של גדולי חכמי ספרד כמו הרב משאש והרב כלפון ואחרים. לא ידעתי שהם קיימים".
"בעבר הייתה בעיה קטסטרופלית. היית בודק את ספרי מחשבת ישראל או את לוח הזמנים של השיעורים בישיבות ההסדר והיית רואה ריק מוחלט. היום זה לא כך, אבל עדיין יש הרבה לאן להתקדם והרבה מודעות שצריך ליצור אותה".
שאלנו את שטח אם הוא מבין מה מקורו של הפער ביחסה של הציונות הדתית לחכמי ספרד לעומת היחס לחכמי אשכנז, ואולי הסיבה היא שהורי דור הכיפות הסרוגות גדלו בליטא וסביבותיה ובהתאם היה יחסם לבתי המדרש שהקימו, בעיקר לאחר שכלל לא היו מודעים למי שחיו בארצות המזרח והובילו את עולם התורה שם.
"יש כאן סיבות סוציולוגיות מורכבות ומדובר בשאלה מורכבת. היה באמת חוסר ידיעה שנבע מסיבות בעיקר חברתיות", אומר שטח ומדגיש כי בשבת הקרובה אין כלל מגמה לעסוק בפולקלור של עדות המזרח אלא דווקא בתורתם. "כשידעתי על יהדות מרוקו הידיעה שלי הייתה בעיקר סביב הפולקלור. ידעתי על המופלטה כי עסקו בהיבט הפולקלורי, וההיבט הזה גרם לנו לחשוב שזה מה שיש ושאין שם תורה ושהדברים לא עמוקים כמו בישיבות שבהן גדלנו. דווקא הפולקלור דחק, ולכן חשוב לנו לעסוק בתורה בשו"תים ובסברות ולא בפולקלור. אלו תכנים שנדחקו גם מסיבות טכניות. זמינות הדפוס הייתה קלה יותר ביהדות אירופה מאשר במזרח".
עוד שאלנו אם יתכן וצורת הלימוד הספרדית שהדגישה את רוח הפשט לעומת החתירה לעומק ולפלפול בארצות אשכנז היא שהביאה את עולם התורה הארצישראלי לחשוב שמדובר בתורה שאינה משתווה לעומק האשכנזי? שטח קובע כי גם באשכנז וגם במזרח היו משני סוגי הרבנים, ועם זאת הוא מעלה הבדל משמעותי אחיד:
"אם לתת סטיגמה כללית, אולי ההבדל הוא בין הנהגת ראשי ישיבות לראשי קהילות. באירופה מובילה דעת התורה היו אנשים שסביבם ישיבה המנותקת באופן יחסי מהקהילה המקומית. הרבה מעולם התורה האשכנזי נבנה באופן מנותק מהקהילות. לעומת זאת ביהדות המזרח רב היה מנהיג קהילה והייתה לו אחריות ציבורית כלפי כלל האנשים שמגיעים אליו לבית הכנסת וכו', ואולי משום כך הפסק שונה ואולי משום כך הדברים נראים לכאורה פחות מעמיקים. בשבת אנחנו מבקשים להראות את עצמתם של אותם רבנים שידעו להנהיג את קהילתם ולחבר אותם לתורה בצורה מכילה שמעניקה מקום לכל אחד, ולא בצורה של ייקוב הדין את ההר כפי שהיה בישיבות שלא היו מחויבות לאחריות הציבורית של רב קהילה".
על הצפוי בשבת עצמה הוא אומר: "המטרה היא שכל מרצה ייקח שו"ת מסוים של חכם כלשהו או סוגיה מסוימת וללמוד את הדברים מבפנים, ללמוד תורה ופחות לעסוק בניתוחים הסוציולוגים. לעסוק בתורה ולגרום למי שלמד בישיבות הסדר ולא נחשף לתורה הזו להיחשף לפסיקות ולשיטות הפסיקה ולראות את העושר שבעולם הזה".
