גם ילדה בת 7 חייבת לשמור על צניעות

בשנים האחרונות גוברת מגמת ההפרדה המגדרית בחינוך הממלכתי דתי. הורים רבים טוענים שהנזק העתידי גדול מהרווח "אנחנו מפסידים את הציבור החילוני בגלל ההקצנה". הרב אבינר: "הרצון לחינוך דתי יותר ומופרד, מגיע מלמטה, מהעם שמעוניין בכך"

"לא רציתי לחנך את הילדים שלי על פי השקפות שמרניות קיצוניות אבל בכל זאת באתי לראות את בית הספר הדתי תורני בשביל להבין מה הולך שם. כשהגעתי, ראיתי את הפרצופים העקומים שהסגל עשה לאמהות שבאו לא לגמרי מכוסות בזוויות הנכונות שאותם הם מחפשים, אולי אני מקצין אבל נתנו להורים ולילדיהם מן מבט כזה מאוד שופט". כך מספר אלון גורביץ, תושב חולון ואב לשלושה ילדים שלומדים בבית הספר הממלכתי דתי הרגיל.

השנה היא 2014 והציבור הדתי לאומי נתון במשבר. מצד אחד קיימת משיכה חזקה לחיים נהנתנים ופתוחים לעולם הגדול, מצד שני לשמר את המסורת היהודית האורתודוקסית ולחנך את הילדים ללכת באותו קו. הפתרון שאותו הורים רבים בוחרים הוא חינוך דתי תורני, שכולל הפרדה בין המינים וגם תקנון צניעות מחמיר מאוד, בעיקר לבנות.

בשנת 2010 לדוגמא, האוכלוסייה הדתית לאומית בחיפה מנתה כ-10% מכלל האוכלוסייה החיפאית על פי נתונים דמוגרפיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יחסית לערים אחרות בארץ כמו ירושלים, ת"א ואשדוד מדובר במיעוט. למרות המיעוט היהודי דתי שקיים ביחס לשאר האוכלוסייה בעיר, התושבים החיפאים הדתיים עדיין מרגישים צורך להחזיק שני בתי ספר תיכוניים דתיים לבנות. הטענה שהנחתה את מייסדי האולפנה הדתית החדשה שנפתחה לפני כ-16 שנה בעיר, הייתה שבית הספר הדתי הנוכחי אינו נחשב לדתי מספיק מכיוון שהוא עירוני ואין באפשרותו לעשות סינונים ולכן הוא מקבל לתוכו גם נערות המגיעות מבתים חילונים. בין הדרישות שהיו באולפנה הדתית החדשה – תקנון צניעות מחמיר יותר, ראיון אישי עם התלמידה וההורים, תשלום שכר לימוד גבוה יותר ועוד.

לא מדובר במגמה חדשה אלא בתופעה שקיימת שנים רבות כאשר הורים רבים שולחים את ילדיהם למבחנים וראיונות באולפנות וישיבות תיכוניות שונות על מנת שיקבלו חינוך דתי יותר, תורני יותר וכנראה שגם שווה יותר. החידוש הגדול הוא שבשנים האחרונות תופסת תאוצה מגמת התחזקות תורנית לא רק בישיבות ואולפנות דתיות, אלא גם בבתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים שהופכים לדתיים יותר ומכילים אצלם את ההפרדה המגדרית מכיתות א'.

תקנון צניעות מחמיר יותר .אילוסטרציה (צילום: שרון בוקוב)

כך למשל בבית הספר היסודי "אור חדש" בשדרות שנחשב לממלכתי דתי, ומקבל תקצוב גבוה מאוד מהעירייה מתקיימת הקפדה על רמה דתית גבוהה מאוד שמתבצעת באמצעות מערכת סינונים ומיונים משומנת היטב. גם ילדה בת 7 מחוייבת לשמור על צניעות ולעבור ראיון אישי יחד עם ההורים. גורביץ' מספר שהם ניהלו מאבק גדול נגד הפרדה מגדרית בבית הספר הממלכתי דתי ישורון, לאחר שניסו לפתוח מחזור חדש שיהיו בו 3 כיתות – כיתת בנים, כיתת בנות וכיתה מעורבת.

"אני לא חושב שהפרדה בין בנים לבנות היא דבר טוב בגילאים האלה. בציבור הדתי זה מגיע מתפיסה שאומרת שחינוך דתי יותר זה חינוך מופרד יותר, זו התחושה שאני מקבל כשאני מדבר עם אנשים וזה מאוד מקומם. יש לי סלידה מאוד קשה מעצם הרעיון"

מה כל כך רע בהפרדה? הרי בתיכונים הדתיים בישיבות ובאולפנות זה מאוד מקובל.

"ההשוואה פה לגילאי תיכון היא לא נכונה בעיניי כי אז הם נמצאים בגיל בוגר יותר וגם ניתנת לנערים והנערות אפשרות לבחור לאיזה ישיבה או אולפנה הם ילכו. עוד בתור ילד אני זוכר את רמת האלימות בכיתת הבנים שלמדתי בה, כאשר אני משווה כיתה מעורבת לכיתה של בנים בלבד, רמת האלימות פשוט זינקה לשמיים. בכיתה מעורבת יש איזון ויותר שקט כשיש בנות, ועכשיו לא רק שרוצים להפריד בשיעורים אלא גם לעשות הפסקות נפרדות".

חנן מנדל, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה, שהיא אחת מהמובילות במאבק נגד התחרדות החינוך הממלכתי דתי, מסביר מדוע הולכת וגוברת מגמה של חינוך מופרד יותר: "בעולם שבו הציבור שלנו חי יש דיסוננס משמעותי בין קודש לחול. המודרנה רק הולכת וגדלה והופכת לנוכחת בחיים של כולנו כמו למשל האינטרנט. ואז יש תחושה אצל הורים שאם התקשורת כל כך חושפנית אז אולי צריך לאזן את הילדים על ידי זה שדוחפים להם תכנים יותר דתיים. הורים רבים מעידים שנורא קשה לתת חינוך דתי בבית, במיוחד אם אתה צריך לוותר על דברים שאתה עושה. הרבה יותר קל לשלוח את הילד לבית הספר ושם הוא יפגוש את כל הגינונים הדתיים והמורים התורניים שהוא צריך. זו טעות בעיניי".

נראה שקל יותר להתחנך בחינוך חרדי או חילוני מאשר בחינוך שמנסה לשלב בין שני העולמות.

"בוודאי. היום מה שיותר דתי, נתפס כיותר טוב עבור הילד שלי", אומר אלון גורביץ', "הציונות הדתית תמיד חיה בהתרפסות נוראית מול החרדים כי הם לכאורה יותר דתיים ולא מתפשרים על ההלכה. יש גם פחד מהשונה, אתה רוצה להיות כמו כולם ולדעת שהילדים שלך הולכים לחברים שלהם מהכיתה והם אוכלים בכשרות מהדרין שאתה מעדיף. אני לא רוצה את ההקצנה הזאת, היא עושה נזק".

והנזק שההקצנה הדתית עושה בחינוך הממלכתי דתי לטענתו של גורביץ', משפיעה כבר עכשיו גם על הציבור החילוני. לדבריו של חנן מנדל האוכלוסייה החילונית בישראל תתרחק מאוד מהיהדות : " אני לא מיסיונר שרוצה להטיף, אבל אנחנו באמת מתנתקים מכל מה שקורה במדינה. אתה שומע על הכלה של חרדים לאומיים בתוך הציבור הדתי ולא מרגיש שיש יחס לאנשים חילונים. החילונים מבינים שהציבור הדתי אינו בעד הומניזם, ליברליזם ופלורליזם ולכן הם יודעים שאין להם עתיד איתנו. אפשר לראות את זה בפוליטיקה, לדוגמא הברית של מפלגת 'יש עתיד' עם 'הבית היהודי' הייתה חיובית בעיני למרות שהיו דתיים שחשבו שהיא התרפסות. זאת מכיוון שהיא היוותה את הרצון של הציונות הדתית לשתף פעולה עם הציבור החילוני ולא להיות שקוע בתוך הגטו של עצמו כפי שעושה האוכלוסייה החרדית".

חנן מנדל ואלון גורביץ מעידים על תהליכי הקצנה שמגיעים ממשרד החינוך. הם מספרים שיש תמיכה חזקה מצד גורמי פיקוח במשרד מכיוון שיושבים שם אנשים שאידיאולוגית מאמינים בהפרדה הזאת. "חוץ מזה בשנה האחרונה התקבלה הנחייה של שר החינוך שי פירון שאפשר להיחלץ מכיתה גדולה על ידי הפרדה מגדרית. ככה מבחינה סטטיסטית כיתות מופרדות אוטומטית הופכות לקטנות יותר ואז ההורים מאוד תומכים בזה" מוסיף מנדל.

"בשנה האחרונה התקבלה הנחייה של שר החינוך שי פירון שאפשר להיחלץ מכיתה גדולה על ידי הפרדה מגדרית". שר החינוך הרב שי פירון (צילום: אלכס קולומויסקי)

הרב שלמה אבינר, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית שעוסק רבות בחינוך דווקא חושב שמדובר במגמה שצומחת מלמטה :" זה לא תכנון מלמעלה של גורמי מערכת ושל ממסד, זו דחיפה מהציבור, אצל התלמידים, בעם. וזה טוב בעיניי. בכלל גם החינוך הלא דתי הופך להיות יותר ויותר יהודי וזה מאוד חיובי".

האם מערכת החינוך צריכה לעודד הפרדה מגדרית בגילאי יסודי?

"הפרדה מגדרית היא טובה, בלי שום קשר לרמה דתית. החינוך של הבנים ושל הבנות הוא לא חינוך זהה. יש לשים לב, לצרכים הייחודים של הבנות ולצרכים הייחודים של הבנים. יש מגמה בעולם שמראה שכשהחינוך מעורב אז ההתמסרות הלימודית פוחתת בגלל שיש התעניינות הדדית בין הבנים והבנות. הבן תמיד מעדיף את התלמידה שיושבת לידו, היא יותר מוצאת חן בעיניו מאשר הלימודים בכיתה".

גם בכיתות א' הבנים מתעניינים בבנות?

"בכיתות א' –ב' זה עוד לא קיים אבל כל דבר שמחנכים אליו צריך להתחיל בגיל הרך כדי ליצור הרגלים. אם אנחנו מחנכים להתפלל ולברך מגיל צעיר, גם זה חלק מהעניין " .

בנוגע לטענות על רמת האלימות שמתגברת בכיתות של בנים בלבד, הרב אבינר משיב כי מדובר בתופעה חמורה שמתרחשת לא בגלל ההפרדה אלא בגלל תסכולים נפשיים: "זה נכון, באופן טבעי בנות הן פחות אלימות אבל העירוב שלהן יחד עם הבנים לא יפתור את הבעיה. את האלימות צריך לפתור מן היסוד ולהבין למה בכלל יש אלימות. מדובר בתוצאה של מתחים למאווים תוקפניים שקיימים אצל ילדים, זהו כשל חינוכי חמור שקיים בלי קשר להפרדה".

לסיום הוא מוסיף :" לפני זמן מה הייתי במוזיאון והמנהל אמר לי שזה תענוג להדריך ילדים דתיים כי הם מתעניינים ושואלים שאלות. לעומת זאת, איפה שיש כיתות מעורבות הם עסוקים במרדפים של בנים ובנות ולא מתעניינים במה שאנחנו מלמדים, כלומר מלבד הצד ההלכתי יש גם את הצד הלימודי שמצטרף לזה. לא מדובר פה בכפייה, לא כופים על אף אחד. הדרישות תמיד באות מהשטח וכנראה שהציבור מבין שההפרדה היא דבר טוב". 

לכתבה המקורית באתר "וואלה יהדות"