דעה: המושלים בכיפה

 

בשקט בשקט, בין שלל הסנסציות, הספקולציות והספינים שמאפיינים כל תחילת קדנציה בכנסת ישראל, נכנסנו לתפקידם יושבי ראש ועדות הכנסת. בהם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ דוד אמסלם מהליכוד.

בזמן שחברי כנסת טריים רבים ביניהם על תפקידים חסרי משמעות כמו סגני שרים במשרדים בינוניים, התמנה חבר כנסת ותיק אחד לראשות ועדת חוקה וחבר כנסת חדש אחר לראשות ועדת הפנים. אלו שתי ועדות המהוות צמתים מרכזיים בכל הקשור ליחסי דת ומדינה ובין היהדות לדמוקרטיה.

בועדת חוקה נידון בקדנציה הקודמת חוק הגיור של ח"כ אלעזר שטרןוהיא אחראית על כל הקשור במינוי דיינים, בתי הדין הרבניים, בחירתהרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית. זו ועדה שמרכזת חקיקה משמעותית וחוקי יסוד רבים עוברים דרכה. חוק הלאום למשל, שהיה חלק משרשרת זעזועי הקואליציה הקודמת, היה אמור לעבור לדיון בועדה הזו.

ועדת הפנים היא צומת משמעותי לא פחות בכל הקשור ביחסי דת ומדינה. זו הועדה שמפקחת על המשרד לשירותי דת. החברים בה יכולים לקדם מהלכים חשובים מאוד בכל תחום שירותי הדת – מכשרות ועד רישום לנישואין, מקוואות ומינוי רבנים מקומיים. הם יכולים לעשות זאת באמצעות השתתפות פעילה בדיונים או באמצעות הצבעה על חוקים שעוברים בועדה. דוגמא לכך הוא החוק שהעבירה שולי מועלם בכנסת הקודמת, בהיותה חברה בועדה, המגביל את התשלום שיכול רב שעורך חופה לקחת מבני זוג העומדים להינשא.

אך לעומת יכולת ההשפעה של חבר בועדה, יכולת ההשפעה של יושב ראש הועדה היא גדולה פי כמה.

כשחברת הכנסת איילת שקד נכנסה לתפקידה כיושבת ראש הועדה המיוחדת לטיפול בחוק השוויון בנטל, היא אמרה באחד הדיונים שהיא למדה מח"כ משה גפני שתפקיד יו"ר ועדה בכנסת הוא כמו האפיפיור, הוא מחליט ואין בלתו. ברצותו מכנס דיון, ברצותו נועל את הדיון. ברצותו מעביר חוק למליאה, ברצותו מטרפד.

ברגע שחוק מגיע לועדה שלו, היו"ר הוא בעל הבית הבלעדי והוא כפוף רק לתקנון הכנסת, וגם אותו יש יו"רים שיודעים לנצל (יש שיגידו לרעה). היו"ר הוא גם זה שקובע את סדר היום של הועדה. זהו ללא ספק כלי פוליטי ראשון במעלה. בועדת הפנים בכנסת ה-19, למשל, חברת הכנסת וכיום השרה מירי רגב נטתה לעסוק בעניינים הקשורים ברשויות מקומיות ובסוגיית השליטה על הכותל והר הבית. חבר כנסת אחר, שמתעניין למשל בנושאים סביבתיים, יכול לכנס דיונים מעמיקים ותדירים יותר בסוגיות אלה. כל עוד הנושא הוא במנדט של הועדה, ליו"ר יש סמכות לכנס את הועדה בכל עת ובכל שעה, עם התראה של מינימום חצי שעה לשאר הח"כים והמוזמנים. והיו גם יושבי ראש ועדות בכנסת שהיו מספיק יצירתיים כדי למצוא דרך לקשר נושאים שלא בהכרח קשורים לועדה שלהם על מנת לערוך בהם דיון.

חברי הכנסת סלומינסקי ואמסלם, כיושבי ראש הועדות החשובות האלה, בוודאי מבינים שהם הולכים להיות בין הדמויות המרכזיות שיעצבו את אופיה היהודי של המדינה בכנסת העשרים. עליהם לנקוט בכובד ראש ובאחריות ציבורית כאשר יגיעו לפתחם סוגיות שעל הפרק. עליהם מוטלת החובה להתנער משיקולים מפלגתיים ומגזריים צרים, לבלום את הידרדרות איכותם של שירותי הדת, ולעמוד במשימה הכמעט בלתי אפשרית של שיקום אמון הציבור במוסדות שנכון לעכשיו אמורים להציג את פניה של היהדות בפניו.

כתוב ע"י תני פרנק, רכז תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה

הכתבה המקורית מופיעה באתר כיפה