דתיים-לאומיים לשר החינוך: לבטל הטבות לאברכים גם בתחום הביטוח

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1179815.html

דתיים-לאומיים לשר החינוך: לבטל הטבות לאברכים גם בתחום הביטוח
 
לטענתם, תמורת 30 שקל לשנה זכאים אברכים לביטוח תאונות באופן מפלה, בניגוד לעמדת בג"ץ
15.07.2010

תלמידי ישיבה בהפגנה נגד בג"ץ בחודש שעבר. עלות הביטוח שממנו הם נהנים בשוק הפרטי היא מאות שקלים בשנה
 
הטענה שאברכי הכוללים החרדיים מופלים לטובה ביחס לסטודנטים לא נעצרת בהבטחת הכנסה. בעקבות החלטת בג"ץ מהחודש שעבר לשלול מאברכים את גמלת הבטחת הכנסה הניתנת להם מתקציב המדינה – כעת עולה דרישה חדשה להקפיא הטבה נוספת שזכאי לה ציבור האברכים ובחורי הישיבות בתחום הביטוח. מדובר בביטוח תאונות אישיות המכסה את כלל התלמידים במערכת החינוך בישראל, כמתחייב מחוק חינוך חובה.

מדובר בביטוח חובה הניתן לכ-1.7 מיליון תלמידים בישראל בעבור תשלום סמלי, אלא שארגון דתי-לאומי גילה כי זה שנים זכאים לרכוש את הפוליסה גם תלמידי ישיבות ואברכים עד גיל 45. בפועל, נהנים ממנה גם תלמידי ישיבות הסדר ותלמידים בסמינרים למורים. תנועת "נאמני תורה ועבודה", הנמנית עם המחנה הליברלי בציונות הדתית, פנתה בשבוע שעבר לשר החינוך גדעון סער וליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין בדרישה להקפיא מיידית את הכללת האברכים בפוליסה. היא מאיימת לעתור לבג"ץ אם המדינה תמשיך לאפשר לאברכים לרכוש את הביטוח, באופן שאותו היא מגדירה מפלה.

הפוליסה, שאותה מפעילה בשנים האחרונות חברת כלל, ניתנת תמורת תשלום סמלי הנע בין 28 ל-35 שקל בשנה. בתמורה מכוסים התלמידים לאורך כל השנה, 24 שעות ביממה, בתחומי ישראל ובחו"ל. הכיסוי כולל פינוי מוטס, ומגיע לטענת הפונים עד סכום של 560 אלף שקל למקרה של נכות קבועה כתוצאה מתאונה. בשוק הפרטי עלותו של ביטוח כזה היא מאות שקלים לשנה. חוק חינוך חובה קובע שהביטוח יכסה את כלל התלמידים במערכת החינוך, לרבות ילדי גנים ופעוטונים, ו"לרבות תלמידי ישיבות עד גיל 45, לרבות תלמידי סמינרים למורים עד גיל 45".

על פי דו"ח שהכין לפני שלוש שנים מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת הלימודים תשס"ז מספר התלמידים שהיה צריך לבטח אותם, על פי החוק, עמד על 1.66 מיליון נפש. הדו"ח כלל לא מתייחס לאוכלוסיות הנלוות לתלמידים בגנים ובבתי הספר.

אף שהחוק כולל גם תלמידי סמינרים למורים ובחורי ישיבות לא נשואים, תנועת נאמני תורה ועבודה מתמקדת רק באברכי כוללים, כלומר גברים נשואים "שתורתם אומנותם". מספר האברכים המוכרים על ידי המדינה עומד על 50 אלף בקירוב, אך לא ידוע כמה מהם מבוטחים בפועל לפי ההסדר. לדברי התנועה, מדובר בכל מקרה במצב מפלה מעצם העובדה שרוב האוכלוסייה לא זכאית להצטרף להסדר.

"לימוד תורה אינו יכול, מבחינה דתית, להעניק ללומד זכויות יתר, ודאי לא כשהם ממומנות על ידי הציבור, תוך אפליית אחרים לרעה, וכנראה, אף לא בידיעתם של המשלמים", כתב לשר החינוך שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה.

לטענת נאמני תורה ועבודה לאפליה יש גם היבט מעשי. על פי המכתב, כלל ההורים לתלמידים במערכת החינוך מסבסדים את הפוליסות לאברכים, בלא ידיעתם, מה שהעלה בשנים האחרונות את גובה התשלום שהם נדרשים לשלם. "איש לא יחלוק על הקביעה שלא סביר לתבוע, מכוח החוק, מהורה בישראל, לשאת בעקיפין בעלות ביטוחה של קבוצת אוכלוסייה זו או אחרת, שהחוק לא התייחס אליה כלל, עת הטיל חובת ביטוח מתאונות אישיות על ילדי ישראל, הלומדים לפי חוק לימוד חובה", כתב שמואל שטח.

במכתב מוזכרת פסיקת בג"ץ מהחודש שעבר הנוגעת להבטחת הכנסה. ב-14 ביוני קבע הרכב מורחב של בג"ץ כי האברכים מופלים לטובה משום שבניגוד לסטודנטים באוניברסיטאות חלקם זכאים לקבל גמלת הבטחת הכנסה, בכפוף למבחן הכנסה. בנימוק של שוויון, בג"ץ קבע כי הגמלה לא תינתן עוד לתלמידים הנזקקים מתוך תקציב המדינה – לא בכוללים ולא באוניברסיטאות. כפי שפורסם ב"הארץ" ביום שישי, ש"ס פועלת להבטיח את מימון הגמלה וטוענת כי נתניהו תומך ביוזמתה, למרות פסיקת בג"ץ. אך בינתיים עולה לדיון פריט אחר מתוך סל ההטבות לאברכי הכוללים.

לדברי אנשי נאמני תורה ועבודה, "בג"ץ שכשהמדינה נותנת הטבה לאברכים, הדבר הזה הוא פסול מפני שהיא מפלה בכך את הסטודנטים. בית המשפט קבע שאין הצדקה לתת העדפה לאברכים לעומת סטודנטים נשואים. אנחנו סבורים שאין מקום להעדיף רק אברכים, כי גם אנשים עמלים יש להם זכות להיות מבוטחים מפני תאונות אישיות. למה ההורים במערכת החינוך, שמשלמים את הפוליסה בהתאם לחוק, לא יכולים לצרף גם את עצמם? מה הזיקה של האברכים לביטוח הזה יותר מאשר כל אזרח אחר בישראל?".

שמואל שטח אמר ל"הארץ": "הטענה שלנו היא אידיאולוגית, שאתה לא יכול להפוך את התורה לקרדום. אתה לא יכול לקבל כסף בתמורה לתלמוד תורה, אבל אנחנו לא מעוניינים לפתוח מלחמה נגד החרדים. המחדל שייך למישהו בממשלה, שנתן זכויות יתר לאברכים, ואנחנו רוצים לדעת איך המדינה נותנת לדבר כזה לקרות".