דתיים vs חילונים: מי הכי טוב במדעים?
שיעור הניגשים לבחינות הבגרות במקצועות המדעים המדויקים במוסדות החינוך הדתיים , נמוך באופן משמעותי ביחס לבתי הספר הממלכתיים ואלה הערביים – כך עולה ממחקר מקיף בנושא שמפרסמת תנועת "נאמני תורה ועבודה" לרגל פתיחת שנת הלימודים.
על פי הנתונים, תלמידי התיכון מהזרם הממלכתי-דתי מפגרים אחרי חבריהם מהזרמים האחרים בפיזיקה, כימיה ומדעי המחשב – ומתקדמים מהם רק בביולוגיה. מצב הדתיים חמור במיוחד במגמת "מדעִי מוגבר", במסגרתה נבחנים התלמידים בשניים מאותם המקצועות.
אריאל פינקלשטיין פרסם את מחקרו "לימודי המתמטיקה והמדעים המדויקים בחברה הדתית-לאומית" בספר בן 200 עמודים, שבו הוא מאגד ומנתח נתונים חדשים וישנים בנושא. מסקנתו: הפוטנציאל המוכח מהישגי התלמידים בחטיבות הביניים איננו ממומש בלימודי התיכון, ולכן לא בא לידי ביטוי בתעודות הבגרות.
כימיה – עולם הולך ונעלם
במתמטיקה דווקא השתפרו תלמידי בתי הספר הדתיים, הישיבות התיכונית והאולפנות, וסגרו כמעט לחלוטין
פער שנשמר במשך שנים רבות לטובת התיכונים החילונים בשיעור הנבחנים ברמת 5 יחידות לימוד, ונע בין 1.14% ל-2.14 בין השנים 2005 ו-2012. ב-2013, האחרונה המופיעה בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא הצטמק ב-76%(!) ושיעור הנבחנים עמד על 14% אצל הדתיים לעומת 14.5% בחינוך הממלכתי
עם זאת, הציון הממוצע ירד מ-82.43 ביותר משלוש נקודות ביחס ל-2012, ולראשונה בעשור האחרון ניצב על פחות מ-80. נתון שלילי נוסף הוא במספר הנבחנים ב-4 יחידות לימוד במתמטיקה, שצנח ב-20%. במקרה זה הציון הממוצע היה יציב יחסית לעומת השנים שקדמו ל-2013, ועמד על 81.2.
תמונה עגומה במיוחד נרשמה בכימיה: רק 2.7% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ניגשו לבגרות במקצוע זה – לעומת 8.05% בממלכתי (פי-שלושה) ו-16.15% בערבי (פי-שישה). הדתיים יכולים להתנחם בציון הממוצע הגבוה ביותר: 85.1 מול 83.7 ו-80.4 (בהתאמה).
פינקלשטיין מציין במחקרו כי רק ב-16% ממוסדות החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) הייתה אפשרות ללמוד כימיה בשנת 2014, לעומת 55.4% ו-72.8% בזרמים האחרים – ירידה של יותר מ-60% (!) מאז שנת 2000. על כך העיר כי אם לא יהיה שיפור במצב, הרי ש"המקצוע בסכנת הכחדה".
הבשורות הטובות: בביולוגיה
גם בפיזיקה נמצאו הדתיים בפיגור באותם פרמטרים – אם כי קטן משמעותית: 52.25% מהמוסדות מאפשרים לתלמידיהם להיבחן לבגרות במקצוע זה, לעומת 71.4% ו-70.9% בזרמים האחרים. 8% מנצלים אותה, מול 10.3% בחינוך הממלכתי ו-8.9% בחינוך הערבי. הציון הממוצע ב-2013 במגזר הדתי היה הנמוך מבין השלושה: 82.4 לעומת 84.6 ו-86.4.
בביולוגיה נמצא החמ"ד במקום השני – אחרי החינוך הערבי ולפני הממלכתי, הן בשיעור בתי הספר המאפשרים את לימוד המקצוע לבגרות – 76.1% מכלל בתי הספר הדתיים, מול 82.3% ו-74.95% (בהתאמה), והן בפופולאריות שלו בקרב התלמידים – 16.83% לעומת 33.32% בחינוך הערבי ו-15.19% בממלכתי. הציון הממוצע: דתיים – 83.1, ערבים – 77.2, חילונים – 84.
7.04% מתלמידי הזרם הממלכתי-דתי בוחרים להיבחן בבגרות במדעי המחשב, וגם במקצוע זה הם תופסים את המקום השני, מול 8.5 מהממלכתי ה"רגיל" ו-4.14 ממוסדות החינוך הערבים. ההישגים ב-2013: ציון ממוצע של 89.4, 89.7 ו-87.9 (בהתאמה).
50% יותר חילונים בלימודי מדעים
תלמידי החמ"ד, כאמור, ממעטים לגשת לבחינות בגרות בשני מקצועות מדעיים, ולכן שיעור הזכאות
לתעודה "מדעית-טכנולוגית איכותית", הניתנת למי שבחר במסלול זה יחד עם 5 יחידות במתמטיקה, נמצא נמוך-יחסית בזרם זה – רק 3.1% לעומת 9.9% בממלכתי ו-14.1% בערבי.
החוקר פינקלשטיין מציין כי מגמה זו באה לידי ביטוי גם בבחינה הפסיכומטרית, שם ההישגים של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בפרק החשיבה הכמותית נמוכים מהישגי בוגרי החינוך הממלכתי. הממוצע בשנים 2012-2000 עמד על 110.5 לעומת 114.7.
כל זה משפיע, כמובן, גם על בחירת תחום הלימוד במוסדות ההשכלה הגבוהה: שיעור בוגרי החינוך הממלכתי הממשיכים לתואר ראשון במדעים המדויקים, גבוה ב-50% ביחס לבוגרי החמ"ד. פערים משמעותיים נמצאו גם בתארים השני והשלישי.
למה זה קורה?
בספר מובא דו"ח של ועדת מחנכים, אנשי אקדמיה ורבנים מטעם "נאמני תורה ועבודה", אשר הצביע על
יו"ר התנועה, חנן מנדל, אמר: "הירידה בלימודי מדעים בכלל ומדעים מדויקים בפרט, פוגעת במדינת ישראל ובחוסנה הביטחוני והכלכלי, ומונעת גם השתלבות של הציונות הדתית בחברה הישראלית. אנחנו קוראים לכל הגורמים המעורבים לשתף עימנו פעולה בהבאת שינוי מהיר למגמות אלו".
עורך המחקר, אריאל פינקלשטיין, ציין כי מפקחי החמ"ד השתתפו לא מכבר בהשתלמות ראשונה מסוגה בנושא, והוסיף: "ההרגשה היא שבשנה האחרונה הבינו גם במינהל החינוך הדתי, שאין כל סיבה שהתלמידים ישתרכו מאחור בתחומי המדעים המדויקים".
כתוב ע"י קובי נחשוני
הכתבה המקורית מופיעה באתר ynet
יש איזכור המחקר בגל"צ החל מדקה 7:21